אני מודה למספר מגיבים למאמרי הראשון, שביקשו מ
נפתלי בנט להתייחס לעיקרון הערבות ההדדית, שהוא אחד מאבני היסוד בארון הספרים היהודי לדורותיו. אני מודה לאותם מגיבים, שהתייחסו לצורך בהקפדה ובטיפוח עקרונות הערבות ההדדית, ובעיקר במחויבות שיש לנו בהפעלתם. ערכי הערבות ההדדית יש בהם כדי לשפר את חוסנה של החברה. בעיר ערד התערער החוסן החברתי והחוסן התעסוקתי עם גלי פיטורים חוזרים ונשנים של מאות עובדים בשנים האחרונות.
ערבות הדדית היא ביטוי לאי השלמה עם הנסיגה הגדולה של המדינה מחובותיה הבסיסיות כלפי כל אזרחיה, כלפי הביטחון התעסוקתי של ההון האנושי, שניצב חסר אונים מול התוצאות ההרסניות, שכופות גזירות הפיטורים. מסתבר, שהשר נפתלי בנט, שר הכלכלה בממשלת ישראל, אצלו הביטוי "ערבות הדדית" זה מלל ריק מתוכן, שבמקרה הטוב הוא רק מקשט את הרטוריקה היפיופית שלו בנאומים חוצבי להבות והכל בשם ערכי היהדות.
מה שקורה בקריית גג מוכיח, ששר הכלכלה שלנו לא הפנים, ש"ערבות הדדית" זה לא מלל רטורי, זה קודם כל הקוד המוסרי, שצריך להנחות אותו כנושא משרה מנהיגותי בחברה. זה קוד מוסרי בחברה, שארון הספרים היהודי הוא בצדק מאוד יקר לה. שר הכלכלה ואנשי משרדו לא באו להתייצב מול מאות העובדים הנזעמים ונהסערים, שיצאו לרחובות העיר ערד ממפעל המגבות וממפעל אלביט עם ארון קבורה, המסמל את תחושתם, שהם חיים בעיר של קברים. הם חיים בעיר, שאין להם עתיד.
נפתלי בנט לא בא אל המפגינים, שכל ילדיהם, בני דור העתיד, שכבר הסיקו את המסקנה, אינם רואים בערד את ביתם, הם כבר במקום אחר. מי שכן התייצבו מול הפועלים הנזעמים היה רק מפקד המשטרה ומאחוריו שוטרים מתחנת משטרת ערד. הקול היחיד שפנה אל המפגינים הנזעמים היה קולו של מפקד תחנת המשטרה המקומית, ששאג ברמקול: "אתם חייבים מייד להתפזר, כי אתם משתתפים בהתקהלות בלתי חוקית".
עובדי אלביט ומגבות ערד ברצון היו מוכנים להתפנות ולחזור כל אחד ואחת אל מהם מכונת הייצור. אך יש להם בירושלים שר כלכלה שאינו רואה אותם, אינו סופר אותם, הוא רואה וסופר רק דרך הטופ של האי טק ושל מכות האקזיט, מה שלא שם לא שייך לשר הכלכלה. לנפתלי בנט אין עניין בהון האנושי של פשוטי עם, שיצר והזיע במגבות ערד, באלביט ואליהם צורפו ברגע האחרון גם 50 מפוטרי
עידן עופר.
