|   15:07:40
דלג
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

הופקרו למוות בניצנים - פרק 25

אנדרטאות חיות

פרק עשרים וחמישה ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק עוסק השפעת השמצתם של אבידן וקובנר על בן הקיבוץ, סגן אלוף בדימוס יאיר קליין, על בת הקיבוץ נאוה זלינגר, שאביה לחם בקרב האחרון והיה בשבי, ועל אופיו של קיבוץ ניצנים אחרי מלחמת העצמאות
24/10/2014  |   אורי מילשטיין   |   תחקירים   |   הופקרו למוות בניצנים   |   תגובות
השבויים מניצנים חוזרים הביתה [צילום: הוגו מנדלסון/לע"מ]


"גדלתי עם אות קלון"

סגן-אלוף בדימוס, יאיר קליין, היה הבן הבכור של ניצנים. בעת הקרב היה בן ארבע וחצי. מאז הוא חי בצל הדף הקרבי של אבידן-קובנר: "אולי זה היה נכון להאשים את ניצנים בבגידה, כדי לחזק את לב הלוחמים. אבל אחרי המלחמה צריך היה מיד להוציא מסמך אחר. אבל לא! אף אחד לא היה מוכן לשנות אותו, כי ניצנים היה קיבוץ של 'העובד הציוני' ולא של 'השומר הצעיר'. אז תחמושת שהייתה צריכה להגיע לניצנים, הגיעה לנגבה, והבלימה העיקרית שהייתה צריכה להיות מול הצבא המצרי ביד-מרדכי, הופ, הם ברחו כמו עכברים, וניצנים הואשמה בבגידה. ניצנים סחבה את זה שנים על גבי שנים. אף אחד לא מוכן לשחרר את ניצנים מהנטל הזה.

"יש שני טקסים, שהם היו העיקר בקיבוץ. זה יום העצמאות, שעלו לקבר, ויום הזיכרון, שעלו לקבר. זה היה המרכז הרוחני של הקיבוץ. זה מה שנשאר להם, זה הגבורה שלהם. כשאני הייתי מפקד פלוגה בסיירת חרוב, הפקודה המטכ"לית הייתה שלא נכנס פחות מרב-סרן לחדירה או סגן מפקד גדוד. אני כמפקד פלוגה הייתי סגן. הסמג"ד שהיה צריך להיות מפקד הפעולה, חלה, ואני קיבלתי אישור מיוחד מהמטכ"ל להיכנס כסגן לחדירה. זו הייתה חדירה עם מיקוש. ידעו שחוליה נכנסה וצריך היה לחסל אותה, וזה בהיתקלות או במיקוש. כל הנתונים שהיו לי היו עקומים, מנתוני מודיעין ומעבר הירדן. נכנסתי ללוח-זמנים עקום לגמרי, ובזמן שהייתי צריך כבר להיות בחזרה, עוד לא עברתי את הירדן. מה עשיתי? הטבעתי את מכשירי-הקשר. יצרתי נתק מוחלט ביני לבין החפ"ק. השארתי מכשיר אחד כבוי. ניתקתי מגע כדי לבצע משימה. מה שישב לי בראש זה קיבוץ ניצנים.

"כשהייתי בצה"ל רדף אותי לכל האורך סיפור הכניעה של ניצנים. של אי-ביצוע המשימה. הם היו אמורים להילחם עד מוות ולא כולם מתו. רק שבעה-עשר מחברי הקיבוץ מתו. אז הם לא ביצעו משימה. אבל זה שלא הייתה להם תחמושת אף אחד לא חשב על זה. זה שעמדה מולם חטיבה אף אחד לא חשב על זה. הם נאשמו בבגידה. גדלתי עם זה ששמו אות קלון ללא הצדקה על הקיבוץ שלי.

"לרוב החברים בכתה לא היה אבא. הם נהרגו בקרב ניצנים. רק לי נותר אבא, כי הוא היה אז בשיירה, ואבא של דני [בן-ארי] נותר בחיים, כי אימא שלו, מירה, נשארה במשק ונהרגה בקרב. והיה עוד אחד, שאביו בזמן הכניעה רץ לחולות. לשלושה ילדים היו הורים. זו טראומה שאתה חי אתה, ולא רק חי אלא מאדיר. אתה רץ מבית-קברות לבית-קברות. המוות היה מוטיב מרכזי בקיבוץ.

"במשך שנים לא היו לנו קשרים עם הקיבוצים בסביבה. רק עם מושבים. בצה"ל כולם ידעו: 'אה, אתה בן ניצנים. אתם אלה שנכנעו!' זה מה שאנשים ידעו. זה מאוד השפיע. בגלל זה הלכתי ליחידה הכי טובה שהייתה אז בצבא. הייתי מוכן להפר פקודות, אך ורק שלא אואשם שלא ביצעתי את המשימה. ביצעתי משימות שאף אחד לא היה מבצע: חוליית מחבלים עלתה על מוקש שהנחתי, ונהרגה. חיסלתי חוליה שלמה. אלוף הפיקוד רחבעם זאבי אמר על החוליה שלי: 'זאת חבורה מחוד-החנית של ביצוע המשימה בכל מחיר. כך דבק בי בצבא הכינוי 'חוד החנית'.

"רוב אנשי הדור הראשון בקיבוץ הלכו עם הזנב בין הרגליים. הם באו מהגלות, נשארו גלותיים, והדף הקרבי של קובנר עוד הגביר את גלותם. אני רציתי ללכת לצנחנים. אספת הקיבוץ התנגדה. לא קיבלו אותי, לכן, בתור חבר משק. הם רצו שהבנים ילכו לנח"ל. תפיסתם הייתה קולקטיבית. להם הייתה חשובה התנועה יותר מהפרט. לכן, לא לחמו לטהר את עצמם. לא היו להם כוחות נפשיים לכך.

"את המלחמה לטיהור ניצנים החל המג"ד, יצחק פונדק. שנים הוא ישב בשקט. באיזה-שהוא שלב הוא הבין שיש אפשרות לתקן את העוול. הליכוד עלה לשלטון והפוליטרוקים של השמאל איבדו את כוחם. הוא יזם ועדת חקירה של צה"ל בשנות השמונים, והיא ניקתה את הקיבוץ כליל.1

"אתם מהקיבוץ שברח"

נאוה זלינגר היא בת הקיבוץ, והיא ממשיכה לחיות בו. איזיק רוזנצוויג, אביה, לחם בקרב האחרון והיה בשבי. נאוה מתעדת בקיבוץ את הפרשה. לדבריה, "בשנים הראשונות לפחות, אחרי המלחמה, אנשי ניצנים נחשבו לאנשים בוגדים, לאנשים שליליים, לאנשים לא-ראויים. כשהם יצאו מהמשק אמרו להם, 'אה, אתם מניצנים. אתה מניצנים. את מניצנים. אה, אתם מהקיבוץ שברח, מהקיבוץ שלא נלחם, מהקיבוץ שלא עשה מספיק, פחדנים, בוגדים', וכו' וכו'. לדוגמה, אבא של אחד הבנים שלנו, שלמה רובינשטיין, נפל מול מחנה חסה. הבן בעצם לא הכיר את אבא שלו. הוא נולד לאחר שאבא שלו נפל, ולכן גם קוראים לו שלמה רובינשטיין, על שם אביו. כשהגיעה שעתו להגיע לצה"ל, הוא עשה את המסלול, את כל מה שנדרש ממנו, ומגיע לקורס קצינים, ושם כשהוא מספר על עצמו ואומר שהוא מקיבוץ ניצנים, הוא שוב נתקל בתגובות של 'אה, אתם הקיבוץ שברח, אתם מהקיבוץ שלא נלחם'. איך מרגיש יתום מלחמה, שאבא שלו נפל והוא לא הכיר אותו, ועם כל המשא הכבד והשכול שהוא נושא על גבו, הוא צריך גם לשאת את כל התגובות הקשות האלה שהוא נתקל בהן"?!2

חיי הקהילה נצבעו באפור של אבל

פרסום ספרו של צביקה דרור בשנת 1990, ניצנים – קיבוץ שנבנה פעמיים, סייע לחברים, בהעניקו להם תחושה, שיש מי שמספר את הסיפור האמתי על נפילת ניצנים.

בשנים 1986-1983 עשו דפנה שניר, פסיכולוגית קלינית, ומוטי שגב, עובד סוציאלי – שני חברי קיבוצים מהדרום – פעולה של "התערבות קהילתית" בניצנים. את עבודתם הדריך ד"ר דן בר-און. הגישה שבבסיס תהליך ההתערבות היא, כי מתקיימת "תבונת קהילה" בחברה נתונה, ותבונה זו עלולה לעתים "להיתקע".3 כמו אדם, שדרכו נקבעת, לפי פרויד, בשנותיו כתינוק, כך גם הקהילה מפתחת קיבעונות, המשפיעים על חייה לאורך שנים. הקיבעון של ניצנים היה חוויות מלחמת העצמאות – בעיקר, בתקופה שהנשים והילדים חיו במרכז הארץ, מבלי לדעת מה עלה בגורל הבעלים/האבות. תקופה קשה זו הטביעה את חותמה על חיי החברים, החברות וילדיהם. ואם לא די בכך, נוסף הכרוז של אבידן ושל קובנר, שהטיל רפש בחברי הקיבוץ, והפך את ניצנים לסמל לכישלון. האלמנות – תשע נשים, ולהן ארבעה-עשר ילדים, קיבלו באופן בלתי-מתוכנן מעמד מיוחד במשק המתחדש, אחרי שוב השבויים והעלייה המחודשת על הקרקע4: הן היו מעין "אנדרטות חיות", ורובן לא נישאו מחדש. במהלך השנים, הובילו האלמנות דפוסי חיים בקהילה, שבהם הנופלים מקבלים מקום מרכזי, ואירועי הזיכרון (בעיקר יום הזיכרון לחללי צה"ל) הם האירועים המרכזיים בקיבוץ. יום נפילת ניצנים מצוין מדי שנה.5 מושגי ה"יתמות" וה"בעיה" של הוותיקים (טראומת נפילת הקיבוץ והכרוז, שהיה בעיה שלא דיברו עליה במפורש) היו מושגים מרכזיים בחיי הקיבוץ.6 חיי הקהילה נצבעו באפור של אבל, כשהחברים ממעטים לפתוח את הפצעים הנפשיים ולטפל בהם. צוות ההתערבות הצליח להביא לשינוי חברתי בקיבוץ, אבל העובדה שהיה צימאון להתערבות כזו, חושפת עד כמה היה הקיבוץ – קהילה במצוקה. צוותים, שהורכבו מחברי משק, טיפלו בבעיות הבוערות של קבוצות חברים שונות – ותיקים, נוער, חיילים, משוחררים טריים – והתוו את המשך פיתוחו של הקיבוץ. בעזרת הצוות חידש הקיבוץ את תהליכי התבונה הקהילתית שבו, והשתחרר מהקיבעון שנוצר בשנת 1948.

את שמם של חברי ניצנים, טיהר פונדק, מג"ד 53. בשנים שאחרי המלחמה, הוא דבק בגרסה הנכונה לגבי הקרב. שנים רבות לאחר המלחמה, במלאת ארבעים שנה לקיבוץ, הביא פונדק את שמעון אבידן לניצנים. אבידן דבק בגרסתו, אך לפחות היה מוכן לשמוע את החברים. אבא קובנר נמנע מלבוא לניצנים, או להיפגש עם החברים.7 אחרי מותו, התייצב בנו בניצנים, וביקש סליחה מהחברים. הוא הדגיש כי אביו סבל קשות מטראומה, עקב פרסום הכרוז, וראה בו טרגדיה איומה. גם הוא לא ידע להסביר למה לא הגיע אביו למפגש עם החברים.8

גם בתוך צה"ל הוסיף סיפור ה"כניעה בלא קרב ממשי" של ניצנים לרדוף את בני המשק,9 ולהעיב על תפיסת הקרב האמתי. אפילו ילדי הקיבוץ, דור שלישי למגני ניצנים, סבלו מיחס כאל "בוגדים".10
בני הקיבוץ, אלו שפונו במבצע "תינוק", ואלו שבאו אחריהם, עשו מאמץ לשקם את תדמית הקיבוץ. מלווה אותם תחושה, לפיה, גם כיום, אחרי יותר משישים שנים, יש סטיגמה על בני המשק.11 רוב בני שכבת הגיל של שלמה גדלו כיתומים. בין השאר, הוקם בקיבוץ בית הנצחה. השכול והאלמנוּת היו מרכיב מרכזי בחיי הקהילה.12

בקרב פדויי-השבי המצרי התפתחה גישה, שהם הוכו פעמיים – ראשית, כשלחמו בקרב אכזרי, ללא תגבורת נשק או כוח-אדם; ושנית, כשהוקעו כ"בוגדים" בכרוז של אבידן ושל קובנר. זה העצים את תחושת הקיפוח המפלגתי, שליוותה אותם בשנים שלפני מלחמת העצמאות, ובעיקר בזמן המלחמה. לא נעשה ניסיון כן לתחקר את הקרב ולהוציא את האמת לאור. גם לאקוּנה זו נתפסה כחלק מהאפליה המפלגתית כלפי ניצנים.

כעסם של פדויי-השבי הופנה אל אבא קובנר, מחבר הכרוז, ופחות מכך אל שמעון אבידן, החתום על הכרוז, כמח"ט "גבעתי". בין החוזרים היה ניסן רזניק, שהיה חברו לדרך של קובנר בגטו וילנה וביערות עם הפרטיזנים. הוא התקשה להאמין כי האדם, שהלך אתו בשעת המצוקה ביערות, השמיץ את אנשי ניצנים בלי בסיס.13 בהמשך השנים עבר "דם רע" בין השניים, כשרזניק מתאר בספרו את מאורעות גטו וילנה אחרת מכפי שהוצגו אצל החוקרים, מפי קובנר. לפי רזניק, חלקו של קובנר בלחימת הגטו והפרטיזנים היה קטן הרבה יותר מהמקובל לחשוב.

לאחר עשרות שנים, טוענים חלק ממפקדי "גבעתי" דאז, כי הכרוז היה במקומו, וכי הוא היה חשוב לביצור המורל בקרב החיילים ואצל חברי הקיבוצים.14 גם פונדק, שאהד את עניינם של חברי ניצנים, החזיק בגרסה, שהכרוז היה במקום, אבל טען שצריך היה לבקר את הגדוד ואת החטיבה לא פחות מאשר את הלוחמים.15 כל מפקדי "גבעתי" אחידים בדעה, שהכרוז כוּון אל היישובים שלחמו, או היו אמורים להילחם, וככזה היה בוטה ותוקפני כלפי לוחמי ניצנים. עם זאת, היה מקום להדגיש, כי הכישלון בניצנים היה של החטיבה כולה ולא רק של הקיבוץ.

בשנת 1983 הוקמה חטיבת "גבעתי" מחדש כחטיבת חי"ר סדירה בצה"ל. אלוף-משנה (לימים – תת-אלוף) יהודה דובדבני, המפקד הראשון של החטיבה המחודשת, אמר שאינו רוצה לחנך את חיילי חטיבתו על צורת הלחימה בניצנים, אלא על צורת הלחימה של נגבה".16 מכאן, שלא רק הציבור הרחב, אלא אפילו מפקד בכיר, שהקים מחדש את חטיבת "גבעתי", שאמור היה להכיר אחרי שלושים וחמש שנה את פרטי הקרב, לא הכיר את ממצאי ועדת החקירה, וגיבש את דעתו על קרב ניצנים על-פי הדף הקרבי של אבידן-קובנר.

מקורות

1. ראיון מוקלט עם יאיר קליין ב-2012 – בארכיון המחבר.
2. ראיון מוקלט עם נאוה זלינגר ב-2012 – בארכיון המחבר.
3. שניר, דפנה, ושגב, מוטי. ניצנים – סיכום התערבות קהילתית 1986-1983. יד טבנקין – היחידה למחקר עכשווי. 1988, עמ' 9-8.
4. המשק הוקם מחדש ממזרח לאתרו המקורי.
5. דרור, ניצנים, עמ' 173.
6. דרור, ניצנים, עמ' 172.
7. דרור, ניצנים, עמ' 185-184.
8. פונדק חמש משימות, עמ' 153.
9. ראיונות מוקלטים עם יגאל בן-נתן, ועם נאוה זלינגר ב-2012 – בארכיון המחבר.
10. פונדק באחרית הימים, עמ' 187.
11. ראיון מוקלט עם הדסה פלד-וידאל, ב-2012 – בארכיון המחבר.
12. סיכום התערבות, עמ' 28.
13. אלישע פורת, חדשות מחלקה ראשונה, 7 בנובמבר 2012.
14. דרור, ניצנים, עמ' 181-177.
15. סדרת הראיונות עם יצחק פונדק.
16. ראיון מוקלט עם אורי רובנישטיין ב-2012 – בארכיון המחבר.

אנשי ניצנים בשבי המצרי
הפרק בשבוע הבא, יהיה אחרון בסדרת המחקר על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק יעסוק בשאלה: מדוע בגדו המפקדים בלוחמים. הוא ינתח את יחסם של שמעון אבידן, ואבא קובנר לעלילת הדם על ניצנים ואת יחסו של יצחק דובנו לניצנים, וכן את האידיאולוגיה המרכסיסטית של השלושה, ביחסם ליריבים אידיאולוגיים פוליטיים.
תאריך:  24/10/2014   |   עודכן:  24/10/2014
ד"ר אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אנדרטאות חיות
תגובות  [ 121 ] מוצגות   [ 121 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
לוחם ותיק יגור
24/10/14 13:57
 
אף אחד
24/10/14 16:06
 
לוחם ותיק יגור
24/10/14 18:38
2
ראומה
24/10/14 13:59
 
אורי מילשטיין
24/10/14 15:36
 
אלפרדו ב' הצעיר
24/10/14 19:25
 
חבר קיבוץ יגור
25/10/14 07:46
 
במלחמת השחרור
24/10/14 17:02
 
ראומה
24/10/14 20:08
 
הפקיר את ניצנים
25/10/14 07:39
 
תגובה עדינה
25/10/14 10:20
 
ופרס היה מזכירו
25/10/14 10:15
3
חברי קיבוץ יגור
24/10/14 14:55
 
צייד מתחזים
24/10/14 18:32
 
הומואים-אתה בארון
25/10/14 00:02
4
אלפרדו ב'
24/10/14 18:18
 
ההומו מיגור
24/10/14 18:25
 
אלפרדו ב' הצעיר
24/10/14 18:59
 
ההומו מיגור
24/10/14 19:42
5
של אורי מילשטיין
24/10/14 19:18
6
לא עזרו בניצנים
24/10/14 19:27
 
שאתה רוצה
24/10/14 19:47
 
הוא גם ברח !!!!!!
25/10/14 10:07
 
כדאי לך ותהנה
25/10/14 12:52
 
אאמין לו בקברו
25/10/14 17:42
 
סוף חייך
25/10/14 20:22
 
יעקב פלסטינאי
25/10/14 12:20
 
תחזיקו אותי .....
25/10/14 17:51
7
יוסף מהגליל
24/10/14 21:09
8
יוסף מהגליל
24/10/14 22:35
 
אורי מילשטיין
25/10/14 09:43
 
יוסף מהגליל
25/10/14 16:02
9
חברי קיבוץ יגור
25/10/14 08:02
 
אורי מילשטיין
25/10/14 09:34
 
אלפרדו ב'
25/10/14 12:38
 
הומו,זה כבוד!
25/10/14 14:46
 
הומו,זה כבוד!
25/10/14 14:46
 
תודה ליואב יצחק
25/10/14 12:41
 
קיבוץ שער-העמקים
25/10/14 10:34
 
את אהרון כהן
25/10/14 12:47
 
צייד מתחזים
25/10/14 11:38
 
חברי קיבוץ יגור
25/10/14 13:05
10
חייה לטפשות ושקר
25/10/14 10:29
11
איתן מיגור
25/10/14 13:16
12
אלפרדו ב'
25/10/14 13:57
13
אבידן כן הפקיר
25/10/14 16:59
 
אלפרדו ב' הצעיר
25/10/14 17:24
 
ע'י ההדר הבית'רי
25/10/14 18:04
 
ביתרי עם הדר
25/10/14 20:32
 
דוד נ
25/10/14 22:02
 
החדשים במעברות
26/10/14 10:53
 
העולים החדשים
26/10/14 13:15
 
מגדל העמק,שדרות
26/10/14 15:06
 
ותבין קיבוץ היום
27/10/14 05:32
 
גלילי
25/10/14 18:16
 
דוד נ
25/10/14 22:21
14
איתן מיגור
25/10/14 17:07
 
תתיחס ליצור עצמו
25/10/14 18:15
15
למסקנה, שאידיוטי
25/10/14 17:35
16
גלילי
25/10/14 18:30
 
דוד נ
25/10/14 22:30
17
אלפרדו ב'
25/10/14 18:40
 
יוסף מהגליל
26/10/14 06:21
 
אלפרדו ב'
26/10/14 09:21
 
מרואיינים
26/10/14 08:15
 
יוסף מהגליל
26/10/14 09:20
 
איתן מיגור
26/10/14 15:20
18
בן הארץ הזאת
25/10/14 19:27
 
אורימילשטיין
26/10/14 08:06
 
לוחם ותיק יגור
26/10/14 15:14
 
אלפרדו ב'
26/10/14 15:59
19
בתגובות דביליות
25/10/14 21:12
 
אלפרדו ב'
25/10/14 22:08
20
אתם חלשים אעפס
26/10/14 04:53
 
אלפרדו ב' הצעיר
26/10/14 08:34
 
הכול כלול
26/10/14 10:48
 
אלפרדו ב' הצעיר
26/10/14 15:42
21
קפיטלסטים
26/10/14 11:47
22
לוחם ותיק יגור
26/10/14 15:30
 
כאידיוט מצוי
26/10/14 18:05
23
אלפרדו ב'
26/10/14 18:19
24
חבר קיבוץ יגור
26/10/14 20:14
 
דוד נ -ההומומיגור
26/10/14 21:29
 
דוד נ= הדחוי
26/10/14 21:41
 
יגורי- מעלי .
27/10/14 03:09
25
חבר קיבוץ יגור
27/10/14 07:16
 
מקיבוץ שער עמקים
27/10/14 11:02
 
חבר קיבוץ יגור
27/10/14 13:51
 
משער עמקים
27/10/14 19:59
 
הקיבוצית,איך
27/10/14 21:48
 
איתן מיגור
28/10/14 13:59
 
כעת מלקקים הביצים
28/10/14 14:27
 
איתן מיגור
28/10/14 13:52
 
תחתום,כלב מיגור
28/10/14 14:33
 
איתן מיגור
28/10/14 16:43
 
לוחם ותיק יגור
28/10/14 19:56
 
מה שאתה
28/10/14 23:54
26
של הביטחון !
27/10/14 09:38
 
אלפרדו ב' הצעיר
28/10/14 16:53
 
קבוצניק לא מיגור
29/10/14 10:54
 
פיו בעילום שם.
29/10/14 12:44
27
אלפרדו ב'
28/10/14 17:38
 
יותר לסיטואציה
29/10/14 06:36
28
התנועה הקיבוצית !
28/10/14 18:34
 
אלפרדו ב' הצעיר
29/10/14 09:26
 
מה שאתה
29/10/14 10:35
29
!!!!!!!!!!!!!!!!!
29/10/14 12:04
30
חברי קיבוץ יגור
29/10/14 14:02
 
חברי קיבוץ יגור
29/10/14 15:28
31
אלפרדו ב'
30/10/14 10:01
 
אלפרדו ב'
30/10/14 12:34
 
היינו הך
30/10/14 13:16
 
אלפרדו ב'
30/10/14 14:13
 
חבר קיבוץ יגור
30/10/14 19:06
 
לא חבר קיבוץ יגור
30/10/14 19:20
32
חברי קיבוץ יגור
30/10/14 16:37
 
זה אמת ויציב
30/10/14 20:10
33
לנבוח חזק שישמעו
30/10/14 18:04
34
אחד המסיתים לרצח
4/11/14 19:59
פורום: הופקרו למוות בניצנים כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  הופקרו למוות בניצנים
פרק עשרים וארבעה ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק מראה כי למרות שוועדת החקירה של צה"ל לפרשת ניצנים ניקתה של חברי קיבוץ ניצנים מהשמצותיהם של מפקד חטיבת גבעתי וקצין התרבות שלה, היא נמנעה מלחקור את מניעיהם של אבידן וקובנר לפרסום ההשמצות; יפורסמו ממצאי דוח חקירה פרטי של המהנדס יוסף דוריאל, שאחותו נהרגה בקרב ניצנים; תתואר השפעת הדוח על החיים בקיבוץ ניצנים אחרי החזרה מהשבי, והקמת הקיבוץ מחדש
17/10/2014  |  ד"ר אורי מילשטיין  |   תחקירים
פרק עשרים ושלושה ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק עוסק בטענה שהועלתה מיד אחרי כיבושה על-ידי המצרים, שניצנים הוקרבה מסיבות פוליטיות; בתקופת השבי של חברי ניצנים; בתביעת השבויים לאחר חזרתם מן השבי להקים ועדת חקירה; במסקנות ועדת החקירה ובהמלצותיה
10/10/2014  |  ד"ר אורי מילשטיין  |   תחקירים
פרק עשרים ושניים ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. בפרק מתפרסם כל הטקסט של "הדף הקרבי" שהשמיץ, בלי כל בסיס, את לוחמי קרב ניצנים, מתפרסמים השקרים של מפקד חטיבת "גבעתי", שמעון אבידן והסבריו של אבא קובנר שניסח את ההשמצות שעליהן נסוב המחקר הנוכחי
03/10/2014  |  ד"ר אורי מילשטיין  |   תחקירים
פרק עשרים ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק מתאר את גבורתה של האלחוטאית מירה בן-ארי; מביא את גרסתו של סייר חטיבת גבעתי שצפה בקרב; את דיווח המודיעין של גבעתי על הקרב, ואת המחקר על תפקוד המצרים וגרסתם על הקרב
26/09/2014  |  ד"ר אורי מילשטיין  |   תחקירים
פרק עשרים ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק עוסק בשתי עדויות על הקרב שנתנו לוועדת החקירה של צה"ל על פרשת ניצנים ב-1949: עדות של משה הנפליק, המפקד הבכיר ביותר שהשתתף בקרב ושנותר בחיים אחרי המלחמה, ועדות של אליהו הוכברג שפיקד בקרב על הפלוגה המיוחדת – פל"ם, של הקיבוץ
19/09/2014  |  ד"ר אורי מילשטיין  |   תחקירים
רשימות נוספות   /   הופקרו למוות בניצנים  /  מי ומי  
התחלת הקרב האחרון  /  ד"ר אורי מילשטיין
לקראת הקרב המכריע  /  ד"ר אורי מילשטיין
אבידן מפלה לטובה את קיבוץ נגבה  /  ד"ר אורי מילשטיין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il