בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
התפרעויות, זריקות אבנים, דקירות ולבסוף פיגוע רב-נפגעים בירושלים, הם תוצאה של תגובות איטיות, אנמיות ולא מרתיעות. צורת התגובה עד כה היא כישלון של קונספציה ביטחונית
|
זירת פיגוע הדריסה בתחנת הרכבת הקלה בירושלים, 22.10.14 [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
"השועל מאשים את המלכודת ולא את עצמו" [ויליאם בלייק] | |
|
|
|
|
|
גילית קן נחשים? חסל אותו. כשאתה מנסה לחסל כל נחש בנפרד, או כל עקרב בנפרד, אתה לא רק מסתכן בעצמך, אלא מסכן את כל הסביבה. צה"ל של "צוק איתן" לא יכול להתגבר על צוק ההתפרעויות. אם השב"כ והמשטרה לא מסוגלים לספק את הפתרון והביטחון, יש להפעיל את צה"ל. הטעות הקונספטואלית חוזרת על עצמה במחזוריות מדאיגה, כל כמה שנים. בהתחלה קוראים לזה אירועים מקומיים. כשזה מתפתח, המינוח הוא התפרעויות מקומיות, וכשזה גדל לממדים גדולים זה הופך לאינתיפאדה. זריקות אבנים על הרכבת הקלה בירושלים נמשכות מזה זמן רב, הרבה מעבר למה שהיה מצופה שמערכת הביטחון, השב"כ או המשטרה יבינו, שצריך לדכא את היצר ההרסני הזה בעודו באיבו. כאשר מגמגמים, מהססים, מפזרים הצהרות והבטחות, במקום לפזר הפגנות ואירועים, התוצאה לפנינו. כל אירוע חריג, כל אירוע פלילי, כל אירוע של פגיעה בנתיבי תנועה, מחייב תגובה חריפה, מיידית, בלי להתחשב אם מדובר בבוגרים או קטינים. קטינים מתפרעים וזורקי אבנים - יש לקנוס את הוריהם בסכומים גבוהים תוך התחייבות על ערבות. אפשר וניתן לעשות זאת על-פי החוק. יש פתרונות - לא לחכות העובדה שכוחות הביטחון נתנו לאירועים הקטנים והמקומיים להתפתח ולהתרחב, הפכו אותם לבעיה שדורשת פתרון מהיר ויעיל. דרכי הטיפול: - להפוך את הקטע הבעייתי, שבו עוברת הרכבת הקלה ונתקלת ביידויי אבנים, לשטח סטרילי, להציב במקום מארבים + כוחות גלויים ופחות גלויים, לתפוס את מיידי האבנים, להחתים את ההורים של הקטינים על כתבי ערבויות ותשלום קנס, עם אזהרה שעבירה נוספת תוביל למשפט ולמאסר. במידה שיש ביניהם בגירים, יש להעמידם לדין בשיפוט מהיר והטלת קנסות כבדים ו/או מאסר.
- הטיפול השגרתי נמצא בידי משטרת ישראל על זרועותיה. המעגל השני הוא הפעלת שב"כ במקום שצריך. ואם כל זה לא יעזור, יש להפעיל את צה"ל לפני שהאירועים יתפסו מומנטום ויהפכו לאינתיפאדה לא רק של אבנים וילדים.
לסיכום - המצב אליו התדרדרו האירועים האחרונים היה חייב להדליק מזמן אור אדום. אבל עדיין לא מאוחר להגיב בנמרצות, בעקביות וללא מורא - מהתקשורת, מהביקורת ומהעשייה בשטח. ביטחון אזרחי ירושלים וביטחון אזרחי ישראל, בשקלול הכולל, גובר על כל יתר השיקולים.
|
תאריך:
|
26/10/2014
|
|
|
עודכן:
|
26/10/2014
|
|
אברהם פכטר
|
|
בשפתנו קוראים לזה 'תקינות פוליטית', ובכל זאת מרבים אצלנו להשתמש דווקא בלעז: 'פוליטיקלי קורקט'. זאת ההגדרה היותר מוצלחת שמאפשרת מפלט ממהמורות מיותרות ותירוץ מתקבל על הדעת להימנע מאמירות מזיקות שחכם לא יהין להתקרב אליהן. וכבר אמרו חכמים שאיש עדיין לא הצטער על מה שלא אמר.
|
|
|
את ההזמנה הזו לדו קרב - שלח הנסיך היהודי. מיהו הנסיך היהודי? זהו ד"ר יעקב הרצוג. כך מכנה אותו מיכאל בר-זוהר, בביוגרפיה אותה כתב עליו, בספרו 'צפנת פענח'. אל מי שלח הנסיך היהודי את ההזמנה לדו קרב? לארנולד טוינבי, היסטוריון בריטי בעל שם עולמי. זו הזמנה לדו קרב מילולי, שאכן נערך ב-31 ינואר, ב"בית הלל', שבקמפוס אוניברסיטת 'מקניל', בקנדה.
|
|
|
ישראל מזרימה מים לעזה בשני צינורות שמזרימים מים צינור נוסף מתעכב בשל התנהלות כושלת במסגרת תאום ישראלי-פלשתיני האלטרנטיבה היא נקיטת יוזמות עצמאיות, בלתי מתואמות ובלתי אחראיות
|
|
|
בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם בנק דקסיה ישראל בהיקף של 192 מיליון שקל הוגשה על-ידי בעלי מניות בבנק כנגד קבוצת קבוצת דקסיה, נושאי המשרה והדירקטורים בבנק. זאת, בטענה לאחריותם לחרם של הבנק על ההתנחלויות והפסקת מתן האשראי לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון.
|
|
|
עזה היא לא רק סוגיה של שלטון החמאס בה, והחשש המתמיד שמא הוא או פלג קיצוני אחר ישים לאל שקט יחסי, בירי כמה רקטות או כמה פצ"מרים. עזה היא מוקד לתסיסה מאז התקופה העתיקה ועד לימינו. הגורם הגיאופוליטי הופך אותה למוקד "מוגלתי" שטעון לא רק טיפול אלא ריפוי. כלומר לא פתרון זמני אלא פתרון קבע. במהדורה הבינלאומית של ה "ניו-יורק טיימס" צדו עיניי שתי רשימות במדור "דעות". לאחת התייחסתי בפוסט קודם, על יום הכיפורים והאו"ם. ברשומה זאת אני מתייחס למאמר אחר, שכותרתו: "עזה - קורבן ההיסטוריה" מאת פרופסור ז'אן פייר פיליו, פרופסור למדעי המזרח התיכון בחוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת פריז.
|
|
|
|