זה לא גרושים <br>

בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופט ניצן סילמן) הטיל לאחרונה (15.10.14) סנקציות בסך 350 שקל בגין כל הפרת אי-קיום הסדרי ראיה בין אב לשתי בנותיו, בנות תשע ושבע. סכום זה ייחשב כתוספת מזונות עבור האם (דמי טיפול מוגברים). סילמן הבהיר, כי סנקציות כאלו הן ראויות ואף הכרחיות בנסיבות מסוימות, ואם במקרה הנדון הסנקציה לא תביא לשינוי המציאות - לא יהיה מנוס אלא מלהרהר בהחרפתה.

קביעה זו ניתנה במסגרת תביעה שהגישה האם לאכיפת הסדרי ביקור, לאחר שהאב החליט על דעת עצמו לנתק את הקשר עם שתי בנותיו למורת רוחן וחרף רצונן בקשר עימו. לטענת האב, אין בכוחו לעמוד בדרישותיה של האם להרחיב את הסדרי הביקור, בשל חובותיו כלפי התא המשפחתי החדש שהקים עם אשתו השנייה ולנוכח חובתו לעבוד ולכלכל את בנותיו. זאת, אף על-פי שקודם לכן, אמן של הקטינות קיבלה את הצעת בית המשפט וצמצמה את המזונות, על-מנת להקל על האב ולאפשר לו לשהות עם בנותיו ובכך לשמר את הקשר ביניהם.

בית המשפט ביסס את הסנקציה הכספית על חשיבות שמירת הקשר בין הורים וילדים, בפרט במקרים של גירושין. מחקרים בתחום הנפש של הקטינים מוכיחים, כי קשר הדוק, תכוף וסדיר מהווה אבן יסוד להתפתחות תקינה שלהם וליכולתם לעבד בצורה טובה יותר את משברי הגירושין. ממצאים לגבי מחקרים בילדים שגדלו בהעדרו של אב, העלו חרדת נטישה, פגיעה נפשית ארוכת טווח, חסך בהתפתחות זהות מינית (לגבי שני המינים) ופגיעה בתפקוד הקוגניטיבי של הקטינים.

להסדרי הראייה יש גם חשיבות עליונה בנוגע ליכולתם של קטינים לבנות קשרים זוגיים והוריים בעתיד, מאחר שהסדרי הראייה משמרים להם דמות אב ואם ומסייעים בגיבוש זהותם. מכאן ניתן ללמוד על חשיבותו של הקשר בין המשמורן ובין ההורה שאינו משמורן - סוגיה הנמצאת בלב-ליבה של בחינת טובתם של קטינים. בהתאם לכך, הורה הפוגם באיכות הקשר, פוגם למעשה בהתפתחות הקטין שעליו הוא חייב על-פי החוק לדאוג לטובתו, ומכאן הצורך באכיפת הסדרי הראייה לשם שמירה על טובת הקטינים והגנה על שלומם.

תפיסה זו הניעה מספר הליכים שנועדו לאכוף את קיומם של הסדרי ראייה בין הורים וילדים. כך למשל, הונחה בשנת 2010 על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה לבצע אכיפה. הצעה זו אפשרה לבתי המשפט להטיל סנקציות שנועדו לשפות בגין הנזק שנגרם מאי קיום הסדרי ראייה, לרבות הנזק הכלכלי שנגרם להורה המשמורן בעקבות ההתמודדות עם הטיפול המוגבר בקטינים בשל ההפרה וגם בשל ההתמודדות מול תחושת הקטינים. נושאים אלו נדונו גם בוועדת רוטלוי ובוועדת שניט, שהמליצה על שימוש בכלי הסנקציות על-מנת להביא לקיום הסדרי ראייה.

כיום נמצאים במאגרי המידע מספר פסקי דין, שבהם בתי המשפט לא היססו להטיל סנקציות כלכליות מקום שבו הופרו הסדרי ראייה באופן משמעותי עד כדי ניתוק קשר. גם כאשר ניתוק הקשר גרם לנזקים קיצוניים, פגיעה צמיתה בנפש הקטינים, הכירה הפסיקה בחיוב אב בפיצוי בגין נזקים אלו.

עם זאת, חשוב ביותר להדגיש, כי סנקציה זו אינה אוטומטית המוטלת באופן גורף, כי אם ברירת מחדל הן באכיפת הסדרים מול ההורה המשמורן והן באכיפת הסדרים מול ההורה שאינו משמורן. על-פי הפסיקה, יש למצות תחילה את הבעיה באמצעות דרכי טיפול ושכנוע ולעיתים אף יש להכיר, כי בצוק העיתים אין מנוס מהפחתת הדיקות הקשר; אלא שבין הפחתת הדיקות הקשר לבין נתק מוחלט - המרחק רב.