הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו עם צאתו מחרן לארץ ישראל: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והְיֶה ברכה". מהי אותה ברכה שהובטחה פעמיים (ואברכך, והיה ברכה) לאברהם? רוב הפרשנים הסבירו שמדובר בברכת הבנים (משפחה) ובברכת העושר (נכסים).
והנה על-פי המתואר בכתוב, אברהם מגיע לארץ ישראל כבעל רכוש לא מועט: "ויקח אברם... ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן. אולם דווקא בבואו לארץ כנען, מתחילים הקשיים הכלכליים (גם אחרים): "ויהי רעב בארץ, וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבר הרעב בארץ כנען".
אכן, מתברר שירידתו מן הארץ למצרים גרמה בעקיפין להתעשרותו: "ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות ואתונות וגמלים... ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב". נמצאנו למדים, כי אברהם לא סירב לקבל את ה"פיצויים" מפרעה. בהמשך נלמד, כי הרכוש הרב גרם לפיצול המשפחה: "ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו, כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו. ויהי ריב... וייפרדו איש מעל אחיו".
אולם דווקא כאשר אברהם אבינו מנצח ב"מלחמת העולם" את ארבעת מלכי האימפריה המזרחית וזוכה בכל שלל המלחמה, הוא מסרב בתקיפות להשאיר בידיו ולו חלק קטן מהרכוש הנ"ל, למרות הצעתו של מלך סדום (בעל הרכוש) לעשות כן: "ויאמר אברם אל מלך סדום: הרימותי ידי אל ה' אֵל עליון קונה
שמים וארץ. אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר: אני העשרתי את אברם".
מה פסול ברכוש זה? ומדוע לא חשש אברהם בקבלו את הרכוש מפרעה, שפרעה יאמר: אני העשרתי את אברהם? ייתכן שאברהם לא רצה יותר מדי רכוש, ללמדנו שיש גבול לעושר הראוי לאדם. ייתכן שאברהם למד מהתוצאות השליליות של העושר (פירוק המשפחה), ולא רצה יותר נכסים ורכוש - בוודאי לא כאלה הדורשים טיפול והשגחה. אולם לפי זה יקשה: מדוע בהמשך אברהם מקבל שוב רכוש - והרבה - מאבימלך מלך פלישתים? "ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם".
ייתכן שאברהם אבינו הבין: אומנם הקב"ה הבטיח לי ברכה. אולם ברכה זו לא תבוא על חשבון הזולת (לפחות לא באופן ישיר). משל למה הדבר דומה? לאדם המוצא מרבצי נפט (גז...) בשטחו, לאדם הממציא או מגלה דבר יקר, לאדם שהברכה שרויה באדמתו. מה שאין כן, אדם המרוויח רק מצרות שאירעו לאחרים, כגון: סופה באזור חקלאי אחד הגורמת לעליית מחירים, שריפה המשמידה סחורה אצל אחד, והגורמת לעליית מחירה של הסחורה הנותרת. זו אינה ברכה מושלמת. לא לברכה כזו ציפה אברהם.
באשר ל"פיצויים" שהסכים אברהם לקבל מפרעה ומאבימלך, ייתכן שהללו באו ללמד שמלכים אלו הוכרחו להחזיר את שרה בניגוד לרצונם. הוכחה לכל על מעשה העוול שגרמו לשרה, על הצדק שנעשה על-ידי הקב"ה.
אילו דברים אלו היו נכתבים לפני כחמישים שנה, ההקשר היה כמובן: האם ראוי לקבל פיצויים (שילומים) מגרמניה? כיום דומני שיש בכך לרמוז (אולי) על אפשרות מתן פיצויים בעקבות עבירה פלילית, לא כפיצוי על הנזק, אלא הוכחת "צדק" ותחילתה של ענישה. אכן, ביחס לפיצויי פיטורים, העמדה המקובלת כיום היא שאין לשלול אותם אלא במקרים קיצוניים בלבד, ומשום שמתן הפיצויים שקול לתעודת יושר/המלצה לעובד המפוטר.
