הבחירות מבטאות את ייחודיות שיטת הממשל בארה"ב: מרכזיות הבוחר, הגבלת כוח הנשיא, עצמאות
הרשות המחוקקת החזקה בעולם, שוויון-כוח של שלוש רשויות הממשל. בחירות אמצע-כהונה מבשרות רעות למפלגת הנשיא, ובמיוחד בכהונה השנייה.
פוטנציאל הדרמה של בחירות אמצע-כהונה שנייה הופגן לאחרונה ב-1994 (מהפך רפובליקני אילץ את קלינטון למתן עמדות), 2006 (מהפך דמוקרטי הפך את בוש ל"ברווז צולע") ו-2010 (מהפך רפובליקני בלם את תנופת אובמה). שורש המהפכים היה כרסום חד בפופולריות הנשיא שהפך למוקד הבחירות.
מהפך ב-2014 יכול להתרחש עקב המפולת ביוקרת אובמה שהפך לנטל קריטי על מועמדים דמוקרטים. אחוזי התמיכה באובמה דומים לאלו של בוש שהובילו למהפך הדמוקרטי ב-2006.
התמקדות מערכת הבחירות באי-האמון במדיניות הנשיא ניזונה מהלך-רוח פסימי, חוסר ביטחון כלכלי, ספקנות לגבי טיפול אובמה באיום האבולה, בסוגיות חוץ, ביטחון וטרור מוסלמי שחדר לארה"ב, והתנגדות לרפורמה הבריאותית. הלך-הרוח מביא לתמיכת בוחרים בלתי-מפלגתיים במועמדים רפובליקנים.
"להכות בראשו של אובמה" לכן, המועמדים הדמוקרטים נוטים להתרחק מאובמה. לדוגמה, המועמדת לסנאט במערב וירג'יניה הודיעה שתנתק את חשמל הבית הלבן "כדי לוודא שהנשיא קולט את המסר". המועמדת לסנאט מלואיזיאנה נעדרה מאירוע מרכזי של אובמה בלואיזיאנה "עקב התחייבות קודמת". הסנאטור מאלסקה "רוצה להכות בראשו של אובמה כדי שיבין את העניינים". המועמדת מקנטקי סירבה להודות שהצביעה עבור אובמה ב-2008 וב-2012. הסנאטור מקנזס הטיח ביקורת בטיפול אובמה באיום האבולה. הסנאטור מקולורדו מתגאה ש"אני האחרון שהבית הלבן רוצה לראות". הסנאטורית מצפון קרולינה מסתייגת ממדיניות ההגירה ואיכות הסביבה.
מתוך 36 הסנאטורים המתמודדים (שליש סנאט מתמודד כל שנתיים), 15 הם רפובליקנים ו-21 הם דמוקרטים, השואפים לשמור על הרוב הדמוקרטי של 45:55 בסנאט (מול רוב רפובליקני של 233:199 בבית הנבחרים ו-3 מושבים של מחוקקים שפרשו לאחרונה). רק סנאטור רפובליקני אחד מתמודד במדינה שנתנה את קולה לאובמה ב-2012, לעומת שבעה סנאטורים דמוקרטים המתמודדים במדינות שנתנו קולם ל
מיט רומני הרפובליקני ב-2012.
גורל מועמדים דמוקרטים רבים - ובמיוחד בג'ורג'יה, לואיזיאנה, צפון קרולינה, ארקנסו וקנטקי - ייחרץ על-ידי שיעור ההצבעה של המגזר השחור, שציפיותיו מאובמה לא מומשו, ולכן אינו נלהב להצביע. לכן, אובמה הקים כוח משימה שנועד לשדרג את אחוזי ההצבעה של המגזר השחור ולהפתיע בקלפי. גם מגזרי הנשים,
היספנים וצעירים - הנוטים לתמוך במועמדים דמוקרטים - מגלים אדישות ואכזבה לקראת הבחירות, בניגוד לאחוזי ההצבעה הגבוהים הצפויים מהמצביעים הרפובליקנים.
אבל, את גורל הבחירות תקבע היכולת להביא את המצביעים לקלפי, כפי שהפגינה המערכת של אובמה ב-2012. ולכן, ללא קשר להערכות היום, "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר".
