ההלכה היא, כי נכסים או התחייבויות שנוצרים לבני זוג נשואים במהלך נישואיהם, שייכים לשניהם יחד לפי חזקת השיתוף. כך גם לגבי חובות מס הכנסה, אלא אם ערכו הסכם יחסי ממון היוצר הפרדה בין נכסי והתחייבויות ביניהם - אך גם זו, רק אם ההסכם יחסי הממון לא נעשה בדיעבד.
סוגיה זו של התחייבות בן זוג לחובות המס של בן הזוג השני, כאשר יש הסכם ממון בין הצדדים, עלתה לאחרונה בעניין בני הזוג לוי (ה"פ 4932-06-13, פסק הדין ניתן ב-20.10.2014).
כוכבה לוי ביקשה צו הצהרתי נגד פקיד השומה, לפיו הוא מנוע מלנקוט בהליכי גבייה נגדה לשם גביית חוב מס של בעלה,
יעקב לוי. בית המשפט התבקש להורות על ביטול והסרת צווי העיקול שהוטלו בשנת 2006 על בית המגורים של כוכבה לוי בהר אדר ועל המיטלטלין שבבית.
על-פי העתירה, לבעל הוצאה שומה לפי מיטב השפיטה בשל חוב מס בסכום של 1.6 מיליון שקל. לדברי כוכבה, מאז ומתמיד, החל ביום נישואיהם בשנת 1964, הייתה קיימת בין בני הזוג הפרדת רכוש ברורה, בשלב מסוים הוחלט לעגן אותה בכתב, וכתוצאה מכך נחתם הסכם ממון/הפרדת רכוש. בין היתר הוסכם על מכירת בית המגורים של בני הזוג במבשרת ציון, שהיה אז בבעלותם המשותפת, ותמורת המכירה חולקה ביניהם. מתוך חלקה בתמורה רכשה כוכבה לוי, במימון מלא ממקורותיה הפרטיים, מגרש בהר אדר ועליו נבנה הבית נשוא התובענה. פקיד השומה טען, כי הסכם הממון נעשה למראית עין בלבד, יומיים אחר שהוצאה השומה, על-מנת להתחמק ממס.
בית המשפט קבע, כי לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה יש לפקיד השומה סמכות להתעלם מעסקה או מפעולה אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות. חתימה על הסכם ממון, יומיים בלבד לאחר שהוצאה השומה, יכולה בהחלט להתפרש כניסיון לנתק כל קשר בין הבית האמור לבין עסקיו של הבעל, לרבות חובותיו למס הכנסה, על-מנת שלא לאפשר הליכי גבייה לגבי הבית בהר אדר.
אמנם בתיק ע"א 4374/98 נקבע, כי כאשר בני זוג מבקשים להעביר נכס לבעלות מלאה של אחד מהם אין מוטלת עליהם חובה להציג הסבר, צידוק, או מניע לרצונם זה, גם כאשר יצירת ההפרדה ברכוש והעברת הבעלות נבעו מרצון בני הזוג לחסן נכסים אלה מפני נושי החייב. אולם הואיל ובמקרה שלפנינו לא נעשה הסכם הממון מבעוד מועד אלא למעשה בדיעבד, יומיים בלבד לאחר שהוצאה השומה, נראה שנודף מהסכם הממון "ריח" של ניסיון להברחת נכסים.
גם לפי הדין הכללי, ולא רק במישור דיני המס, קיים עיקרון של שיתוף בחובות כמו בזכויות, ולכן גם מכוח הדין הכללי קמה לכוכבה לוי חבות לפחות במחצית חובו של הבעל לרשויות המס. בהקשר זה הפנה בית המשפט לתיק ע"א 3002/93: "חזקת השיתוף בחובות משלימה את חזקת השיתוף בנכסים. בן הזוג הנהנה מפירות השותפות עם בן זוגו, חייב לשאת בעול החובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים".
לאור כל האמור לעיל נקבע, כי הליכי הגבייה שבהם נקט פקיד השומה כלפי כוכבה לוי ננקטו כדין, ואין מקום לבטלם.
לפיכך נראה, כי הדרך היחידה העומדת לבני זוג להימנע מהשלכת חובות המס של האחד על השני, היא הסדרת הסכם יחסי ממון שיקבע את ההפרדה הרכושית ביניהם מבעוד מועד ולא ברגע האחרון או לאחריו.
