בית המקדש הראשון חרב בשנת 832 לפני הספירה. בית המקדש השני חרב בשנת 70 לספירה. מסגד אל-אקצה הוקם בהר-הבית כ-770 שנה לאחר מכן, המסגד נבנה במהלך ולאחר כיבוש ארץ ישראל והמזרח התיכון כולו על-ידי המוסלמים.
מאז פשט המסגד ולבש צורה, או משום שנהרס ברעידות אדמה, או משום ששודרג והורחב.
מלך ירדן, עבדאללה, נרצח בשנת 1951 בעת תפילתו במסגד. היה ניסיון להצית את המסגד בשנת 1969 על-ידי פורע מעורער בנפשו, נוצרי אוונגליסטי אוסטרלי, אשר רצה להקדים את ביאת המשיח. בשריפה נהרסה בימת הדרשן של המסגד, והיא שוקמה רק לאחר שנים רבות.
כן, מלחמה לא צודקת, אימפריאליזם מוסלמי, הביאו להקמתו של מסגד על חורבות בית המקדש שלנו, וכל זה קרה לפני 1,310 שנה.
מלחמות משנות טריטוריות. אין דבר כזה "מלחמה צודקת". מלחמות ופשרות שאחריהן מקבעות מצב צודק או לא צודק. ומי שחפץ חיים מבין שאין חובה להחזיר את הגלגל אחורנית.
גם מלחמת העצמאות שינתה טריטוריות. לדידנו, העם היהודי, הייתה זו מלחמה סופר-סופר צודקת. אחרי אלפי שנים של גלות, ואחרי השמדה של 6 מיליון יהודים בשואה, חזרנו הביתה, אך הערבים שגרו כאן והפכו לפליטים, אם משום שברחו אם משום שגורשו, לדידם ברור שמדובר במלחמה לא צודקת, מלחמה בה איבדו את ביתם, וקיצוניים שבתוכם, שהם רבים כחול אשר על שפת הים, לא מקבלים את תוצאות המלחמה ההיא כתוצאה מוגמרת והם מנציחים את הפליטות של העם שלהם על-מנת להבטיח את קיומה של עילת המלחמה, שעליה פרנסתם, עליה חשבונות הבנק השמנים שלהם בקטר ובשוויץ.
אצלנו הקיצונים הם מעטים, וגם הם לא מוכנים לקבל כעובדות מוגמרות תהליכים היסטוריים, אשר במהלכם נפגעו זכויות העם היהודי, והם מבקשים להשיב את הגלגל אחורנית. הם רק לא מבינים שמי שלא מוכן לקבל כעובדה מוגמרת תוצאות של מלחמה מלפני 700 שנה ודאי מערער על מוגמרותן של תוצאות המלחמה מלפני 70 שנה, מלחמת העצמאות.
העמידה שלנו על מחיקתה של "זכות השיבה" מהלקסיקון, חשובה מאוד להמשך קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. מלחמת השחרור הסתיימה, בין תושביה הערבים של המדינה, מי שכאן, כאן, מי שלא כאן, לא כאן. כמדינת היהודים כל יהודי יכול לראות את מדינת ישראל כמדינתו, והערבים, אפילו בני המקום, שברחו או גורשו, אנא ימצאו לעצמם מקום אחר.
כחברה יהודית ודמוקרטית, הפוסלת מכל וכל את "זכות השיבה" של ערבים לחיפה, לעכו, ליפו ולכל מקום בו גרו ערבים לפני מלחמת העצמאות, אנו חייבים לפסול גם מגמות של יהודים קיצונים לשוב להר-הבית, כאשר ברקע המגמות האלה, עומד החלום לבניית הבית השלישי, החלום לביאת המשיח.
אפילו במגרשי הכדורגל יש הפרדה מוחלטת בין אוהדי הקבוצות השונות שעל המגרש. משחק כדורגל, כמו תפילה או כמו כל כינוס המוני אחר, מהווה פתח להסתה, והמון מוסת מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו, בייחוד אם ברקע יש סכסוך דמים ארוך שנים. לכן חובה עלינו, על כולנו, להטמיע ולהבין שמסגד אל-אקצה קיים, הוא נמצא בהר-הבית. מסגד הוא מקום תפילה מוסלמי, לעומתו חיפה היא יהודית, יפו היא יהודית, עכו הוא יהודית, וחייבים להבין כל הנלחמים למען שיבתנו להר-הבית, את מידת הנפיצות של מלחמתם ואת העובדה הפשוטה שהם נלחמים בפועל למען שיבתם של המוסלמים לחיפה, לעכו וליפו.
