|   15:07:40
דלג
  לאה טרן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

יומן תרבות

"הנפש הטובה מסצ'ואן" תפתח רשמית את העונה בתיאטרון גשר ההצגה, על-פי מחזה שכתב ברטולט ברכט, תעלה בבימויו של יבגני אריה את התפקידים הראשיים מגלמים נטע שפיגלמן, יחזקאל לזרוב ואלון פרידמן
10/11/2014  |   לאה טרן   |   כתבות   |   תגובות
תיאטרון גשר [צילום: איתמר לוין]


הצגה חדשה בתיאטרון החאן

את ההצגה "הדלת ממול", קומדיה רומנטית מאת המחזאי הצרפתי פאבריס רוג'ה לאקאן, ביים שחקן תיאטרון החאן ארז שפריר, מותיקי להקת השחקנים של התיאטרון, שזוהי ההפקה הראשונה אותה הוא מביים בתיאטרון רפרטוארי. בהפקה משתתפים כרמית מסילתי-קפלן ולירון ברנס.

עלילת ההצגה

קומדיה רומנטית שנונה ונמרצת בבימויו של שחקן תיאטרון החאן ארז שפריר.

פסיכולוגית ואיש מכירות, רווקים, מתגוררים דלת מול דלת באותה קומה בבניין דירות בעיר הגדולה. הוא והיא מחפשים בן/בת זוג מתאים/מתאימה באתר הכרויות אינטרנטי.

במקביל הם אינם מחמיצים הזדמנות לריב זה עם זו. לפעמים אצלו, לפעמים אצלה, ולעת מצוא גם בחדר המדרגות.

בהמשך, כאשר הם מוצאים לבסוף את הנפש התאומה, הם לא מוותרים על התענוג לריב עוד פעם אחת...

אחרונה?

פאבריס רוג'ה לאקאן

נולד בצרפת ב-1966. למד בבית הספר הגבוה להוראה בפריז ולאחר מכן בבית הספר לקולנוע באוניברסיטת ניו-יורק.

עם סיום לימודיו החל לכתוב תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע. בין השנים 2000-2014 רוז'ה-לאקאן כתב חמישה מחזות שזכו להצלחה וחלקם אף תורגמו והועלו במדינות ברחבי העולם. "הדלת ממול" הוא מחזהו האחרון והוא הועלה בשנת 2014 בהצלחה רבה בתיאטרון "אדוארד ה-7" בפריז.

פאבריס רוז'ה-לאקאן הוא נכדו של הפסיכואנליטיקן הצרפתי הידוע ז'אק לאקאן.

ארז שפריר

ארז שפריר, מוותיקי להקת השחקנים של תיאטרון החאן, הוא בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. זוהי ההפקה הראשונה אותה מביים שפריר בתיאטרון רפרטוארי.

בשנת 2003 ביים שפריר הצגת ילדים, "בארץ תיק תק", במסגרת הפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה. על עבודתו זו זכה בפרס הבמאי המצטיין באותה שנה.

בימים אלו שפריר משחק בתיאטרון החאן בהצגות: "החולה המדומה" (זוכת פרס התיאטרון לקומדיה של השנה), "הצוענים של יפו", "הקומדיה של קאלאנדרו" ו"תעלולי סקפן".

25 שנה ל"הרמת מסך"

פרויקט הדגל של משרד התרבות להצמחת אמנים בתחום המחול יתקיים במהלך חודש נובמבר הקרוב במסגרת הפרויקט יוצגו לראשונה יצירות מחול חדשות בתל אביב ובירושלים במהלך חודש נובמבר וכן יתקיימו סדנאות עבודה ליוצרים.

הניהול האמנותי של הפרויקט, המתקיים זאת השנה ה-25 ברציפות, הופקד השנה בידי איציק ג'ולי שנבחר כמנהל אמנותי חדש לפרויקט.

בתוכנית: 11 עבודות בכורה של רקדנים בתאריכים:

בתאריכים 13 -15, 21 - 23 בנובמבר במרכז סוזן דלל, תל אביב | בתאריכים 17 - 19 בנובמבר באודיטוריום רבקה קראון, ירושלים

השנה ימלאו 25 שנות פעילות לבמת "הרמת מסך" שנוסדה והינה פרויקט הדגל של משרד התרבות להצמחת אמנים בתחום המחול, לרבות יוצרים עצמאיים ומנהלים אמנותיים. במה ייחודית זו המתקיימת מדי שנה, יוסדה על-ידי המחלקה למחול במשרד התרבות, המקצה משאבים ייעודיים במטרה לאפשר ליוצרים עצמאיים, שאינם עובדים בלהקה ממוסדת, להציג עבודות בכורה כשהם משוחררים מההיבטים הלוגיסטיים והכלכליים הכרוכים בהפקת מופע ובהם: תפעול, שיווק, פרסום, יחסי ציבור וליהנות מ-70% מהכנסות מכירת הכרטיסים. במהלך שנות קיומה צמחו מתוך במת "הרמת מסך" היוצרים הבולטים והחשובים במחול הישראלי שהשפיעו באופן משמעותי על המעמד והמוניטין המיוחדים של המחול הישראלי ברחבי העולם. יוצרים והיצירה, דיון ותיאוריה ומגע וקשר עם זירת המחול וקהילת המחול-יעמדו במרכז אירועי "הרמת מסך" 2014.

השנה נבחר לתפקיד המנהל האמנותי היוצר איציק ג'ולי - בימאי, כוריאוגרף, מחזאי ודרמטורג. ג'ולי הינו מנהל אמנותי ויוצר שותף בלהקת מחול יסמין גודר וכן כמנהל אמנותי ומייסד "מנוע חיפוש", קבוצת יצירה ומרכז הכשרה במחול ותיאטרון, בשיתוף עם סטודיו יסמין גודר. ג'ולי היה גם מנהל אמנותי משותף לפסטיבל "מחול שלם" 2012 ושופט בפסטיבל עכו בניהולה של דניאלה מיכאלי. כמו-כן, מלמד באקדמיה ירושלים החוג לתנועה, תיאטרון חזותי בירושלים, המסלול להכשרת רקדנים בביכורי העיתים, The Choreoroam: סדנא בינלאומית לכוריאוגרפים", מנוע חיפוש: משחק מעשי - טכניקה. יסודות הסצנה. אימפרוביזציה ונוכחות בבית צבי. בחודש ספטמבר האחרון, התמנה איציק ג'ולי למנהל האמנותי של פסטיבל ישראל.

ניהול הבמה וההפקה מופקדים בידי פסטיבל ישראל בראשותו של איל שר. מפיקה: מירי מנירב.

תפיסתו האמנותית של איציק ג'ולי שמה דגש על אזורי פעולה עיקריים: מחקר סביב שאלת העכשווי, יוצרים והיצירה, דיון ותיאוריה ומגע עם זירת המחול והקהילה ושיתופה.

בהתאם לתפיסה זו יתקיימו שישה מסכים, חלקם יהיו בסטודיו וחלקם באולם של סוזן דלל. בכל מסך למעט אחד שימשך מספר שעות,יופיעו שני יוצרים. במקביל למופעים, יתקיימו האירועים הבאים: כנס על יצירה עכשווית ותיאוריה במחול עם הדרמטורגית והיוצרת הבינלאומית מרים ואן אימאשוט, 5 מפגשים של יוצרי הרמת מסך עם אמנים ואנשי תיאוריה וסדנאות ללא תשלום שיעניקו חמישה יוצרים של הרמת מסך לקהל מקצועי. כמו-כן תתקיים מעבדת מחקר יצירתי שתנוהל על-ידי ארקדי זיידס.

היוצרים שנבחרו בשנה זו הם: איריס ארז, מירב כהן, בשמת נוסן, עדו פדר, שני גרנות ונבו רומנו, תמי לבוביץ, מיכל סממה, מאיה וינברג ומאיה קרול, גלית ליס, ענת גריגוריו, לילך פנינה ליבנה, וארקדי זיידס עם טליה דה פריס ('המעבדה').

במת סוזן דלל

1. איריס ארז - עבודה הבודקת את מורכבות היחסים האינטימיים בעידן שבו הציבורי והאינטימי חיים בערבוביה והעצמי מחפש ייצוג אינסופי בעוד הגוף החי נעלם. בתוך מרחבים של היעדרות איש ואישה בוחנים את האפשרות של מפגש אינטימי ואת היכולת של הגוף להישאר ממשי. המרחב הזוגי ייבדק באמצעות שני רקדנים (אופיר יודלביץ ואיילה פרנקל), שהם זוג בחיים, ודרך רעיון הואריאציות שיתבסס בין היתר על "ואריאציות גולדברג", מאת יוהן סבסטיאן באך.

2. מירב כהן - מכונה אנושית בודקת את הגבולות הפגומים של הגוף הפיזי, ומנסה לשבש את המערכת פעם אחר פעם כדי להפוך משוכללת יותר. אבל התשוקה הזאת לשלמות חושפת בהדרגה עוד ועוד באגים במערכת. זהו דיאלוג בין אישה שחיה בתוך גוף מכני לבין רובוט מתוכנת שחי בתוך גוף של אישה. הגוף הופך למכונה מאומנת, מנותקת מרגשות ומתוכן, שמשמידה את המציאות האנושית שסביבה. אבל הגוף לא מת - הוא רק משנה צורה.

3. בשמת נוסן - דואט שעוסק בפער שבין מובן אחד לאחר ומתייחס אליו כמרחב פעולה. הפעולה במרחב הזה מראה את עצמה, אוטונומית, מבלי להיות מחויבת למובן, היא נותנת להגיון חדש לצמוח מתוכה ומזמינה אותנו להבין שוב ושוב דרכה. העבודה נוצרה מתוך תשוקה לדבר ברור עם הגוף, להיות מובנת, ליצור תנועות ופעולות שאפשר לסמן אותן ולקרוא להן בשם. בפועל, המרחב שהתגלה כמסקרן במיוחד היה המרווח שבין הפעולות הברורות, הפער שנוצר בין סימנים שלא מתיישבים זה עם זה, אותו מקום שאליו הגוף מתעקש לחזור, ובו מוחק סימנים קודמים ומתרוקן ממשמעות. שם, ברגע ההתרוקנות, כוחות אחרים ממהרים להשתלט עליו, כאילו חיכו שם, ארבו רק כדי למלא את החסר שהשאיר המובן.

4. עדו פדר - עבודה העוסקת במפגש שבין האמן והמציאות, באמצעות שתי דמויות. האחת,היא מעין אל-נסיך-של-המחול שקיומו הוא רק על הבמה, והשנייה היא נער מהעת הזו המחפש משמעות תוך שיטוט ברחובות העיר. המפגש ביניהם, שנובע מן התשוקה למשמעות, הוא זה שהופך למושא האמנות עצמו.

5. שני גרנות ונבו רומנו - עבודה שתבוצע על-ידי ילדים (קבוצה של כ-7 ילדים בין הגילאים 10-13). "ליקטנו אנשים קטנים לחוויה משותפת. אנחנו מאחורי הקלעים, והם מלפנים, נעמדים בשורה. יש מספיק זמן ודי אור כדי להתבונן בפנים שמתגלות. אין בהן רמז לקמט שמסגיר הבעה שהתקבעה. לעולם לא נוכל להתחלף בתפקידים. תמיד הם יצטרפו להיכן שהגענו. צעצועים נופלים להם מהידיים בצעידה אל תוך הענן הסמיך. עוד מעט הם ידביקו את הפער, ולרגע ישתחרר צחקוק נבוך למראה בהירותו האינסופית של האופק המונח על פני תהום. יש מספיק זמן ודי אור כדי שנוכל לשרטט על המפה מעט מאינספור הדרכים שאחת מהן, אולי, מובילה למקום חדש".

6. תמי לבוביץ - העבודה הבימתית מציבה גוף שפועל בשדה העכשווי, מצוי בין נעורים ובגרות, בשחור לבן ובצבע. העבודה מעמיסה על עצמה דימויים איקונים מתוך פיסות היסטריה והיסטוריה. תצלומים קפואים בשחור ולבן משמשים להמצאות בימתיות ספוגות בצבע שקורות בזמן עכשיו. על הבמה חולקות המופיעות זמן משותף המארגן מחדש שאלות של מקור וחיקוי, מסוגלות וניסיון, קסם, מדע ואמנות.

סטודיו ורדה וסוזי

7. מיכל סממה - ׳חלק ממשהו קטן יותר׳, עבודת סולו הבוחנת את המתח בין הגוף המפורק לחלקים פונקציונליים, לבין הגוף ההרמוני, השלם, הפועל כיחידה אחת. העבודה שואבת השראה מדימוי הגוף המשתקף באומנות הפלסטית (ציור פיסול צילום) כמו גם מן הגוף הנסחר, המיוצג ומוסתר - בפרסום, סחר באיברים, תעשיית המין ותעשיית הבשר.

8. מאיה וינברג עם מיה קרול - העבודה While House היא דואט לשתיים בחדר זמני. בחדר דלת וקובייה שחורה. זהו חדר בהתהוות, חדר בהשתנות. החדר כמו ממולכד. קולות של טבע אורבני נשמעים בפינות חבויות, ממזגים בין חוץ לפנים. הדיכוטומיוֹת פראי/מתורבת, קבוע/ארעי, מאיים/בטוח מתפרקות ומתלכדות מעצמן, מכוננות את While House כמרחב אקס-טריטוריאלי, פנטסטי, שבו מתקיים דיאלוג מתמיד עם הכמיהה הקמאית "להרגיש בבית" בתוך הגוף ובמרחב, ובו מתהווה נוף חדש - טבע חדר המגורים (living room nature).

9. גלית ליס: יצירה לקבוצת נשים בגילאים של 60-80 המבקשת לעמוד על צפייה של 'מהלך אמנותי'. "בהמשך למחקרי האמנותי את הוויית ההתבגרות והזקנה על היבטיה השונים, הזמנתי תשע נשים בגילאי 60-80, כולן (למעט אחת) ללא רקע מקצועי במחול לתהליך אמנותי לקראת מופע חדש. בתהליך היצירה הנוכחי בחרתי בגישה שאינה מתמקדת בזקנה כתוכן כי אם בעבודה עם הגוף הפיזי הנוכח, שזז מתוך פעולה פונקציונאלית, נטולת דרמה. אולי דרך גישה זו ייוולד עולם התוכן בו אני מעוניינת - זהות הגוף על היבטיו האנושיים, החברתיים והפוליטיים"?

10.ענת גריגוריו - שתי נשים בחלל ריק חוקרות רעד דרך גוף וקול, מבקשות לבדוק הישרדות במצב פיזי-נפשי מבעבע. הן מחפשות דרך לחשוף, לגעת, לשהות במצבים לפני שיבררו וידייקו את עצמם. מתוך רטט פנימי מתגלם רעד בלתי פוסק שבתוכו הן מנסות לשרטט תהליך השתנות ולמפותו. זוהי הזמנה להתבוננות בריטואל, קריאה לשבור את הצורה ולטשטש את קווי המתאר של העצמי, להיות בדבר עצמו.

11. לילך פנינה ליבנה - המופע מנהל דו-שיח עם יצירות של אמניות ואמנים שהתעמתו בעבר עם דימויים מקובלים של גוף ושל מין. אתם מוזמנים להיות עדים לסדרה של משחקי גוף ומשחקי מחשבה שאולי יאפשרו לכולנו, אפילולרגעים, לחרוג מעבר לדימוי הגוף הנשי המוכר, להניע דימויים סטטיים, לפרוץ מבעד להשטחה שמופעלת על הגוף, ולאפשר לגוף חדש להופיע - גוף שאינו נתפס כמושא להתבוננות, שהאנושי שבו לא נעלם;גוף שהמחשבה שלו נוכחת יותר מן החומר עצמו.

מעבדת יצירה

12. ארקדי זיידס וטליה דה פריס - מעבדת מחקר שמטרתה היא לחקור את ההיבט הפרפורמטיבי של סאונד ואת תפקידו ביצירת כוריאוגרפיות בספֵרה החברתית והפוליטית. זיידס ודה פריס מתבוננים בתופעות צליליות שונות במרחב המקומי ובמגוון פרקטיקות אמנותיות הקשורות בהן. תיעוד של חלק מתהליכי המחקר ושל הידע המצטבר במהלכו יועלה לרשת ויוצג באתר Research Catalogue. פעילות המעבדה תסתיים בסדרה של אירועים פרפורמטיביים שיוצגו בין ה-20 ל-22 בנובמבר במחסן 2 ביפו במסגרת "יוצר-אוצר".

המעבדה תתחיל לפעול 3 חודשים לפני פתיחת אירועי הרמת מסך ותפתח את המחקר המתקיים בה לקהל ולזירה המקצועית על-ידי הזמנה לסטודיו. בין השאר יתקיים שיתוף פעולה עם מרים ואן אימשוט ומוזיקה נובה.

כנס הרמת מסך - 'גוף, מחול, עכשוויות': במרכז הכנס היחסים שבין הגוף, המחול והאמנות בתרבות העכשווית. הכנס יפגיש חוקרים מתחומים שונים וינסה להתחקות אחר משמעות המושג "עכשווי" באמנות בכלל ובמחול בפרט, ולבחון באופן ביקורתי את ייצוגי הגוף בתרבות ובמחול בני זמננו.

בהשתתפות: ליאור אביצור: אוצרת סדרת המחול של מוזאון תל אביב לאמנות, עורכת שותפה של כתב העת המקוון "מעקף" ומנהלת אמנותית שותפה של פסטיבל ריקודי חדר.

רן בראון: עורך שותף ומייסד כתב העת המקוון "מעקף", מרצה בביה"ס לתיאטרון חזותי ובאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.

עמרי הרצוג: חוקר תרבות ומבקר ספרות, ראש המחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר. סמדר שפי: מרצה במחלקה לאמנות באוניברסיטה העברית, מבקרת אמנות ואוצרת עצמאית. הכנס יתקיים ביום שישי, 21.11.14, 14:00-11:00, אולם ירושלמי, מרכז סוזן דלל

"הנפש הטובה מסצ'ואן" תפתח רשמית את העונה בתיאטרון גשר. ההצגה, על-פי מחזה שכתב ברטולט ברכט, תעלה בבימויו של יבגני אריה. את התפקידים הראשיים מגלמים נטע שפיגלמן, יחזקאל לזרוב ואלון פרידמן.

ההצגה, סאטירה חריפה אודות הפערים בחברה, מספרת את סיפורה של שן-טה, זונה תמימה, אשר ערב אחד מגיעים אליה שלושה אלים המחפשים אחר נפש טובה אחת אשר תצדיק את קיומו של העולם. האלים גומלים לה על טוב ליבה, ומעניקים לה חנות טבק קטנה, אך במהרה היא מנוצלת על-ידי תושבי העיר, ובראשם יאנג-סון, טייס מובטל ששן טה מתאהבת בו. כשהיא עייפה מהניצול המתמשך, היא מחליטה לערוך שינוי בחייה ולהתחפש לגבר. כשהיא לובשת זהות חדשה, הסביבה מתייחסת אליה באופן שונה לחלוטין.

את התפקיד של שן-טה בהצגה מגלמת נטע שפיגלמן, שחקנית תיאטרון גשר בשמונה השנים האחרונות, ולצדה בתפקיד יאנג-סון יחזקאל לזרוב, שביים בשנה האחרונה את "נופל מחוץ לזמן", וחוזר לאחר שנים רבות כשחקן אל תיאטרון גשר. עוד משתתפים: אלון פרידמן, נטשה מנור, אלכסנדר סנדרוביץ', יובל ינאי, מנדי כהאן, ויטלי פוקס, פירה קנטר, סבטלנה דמידוב, נועה קולר, ניקולאי טוברובסקי, דוד זיסלסון, קארין סרויה, אדי אלתרמן, לוסי דובינצ'יק, יבגני טרלצקי, פאולו א.מוארה, שיר שנער, ודניאל סטיופין.

גם בהצגה זו עובד הבמאי יבגני אריה עם הצוות שליווה אותו בהצגה "הדיבוק": המוסיקאי אבי בנימין, התפאורן מיכאל קרמנקו, מעצב התאורה, איגור קפוסטין, ומעצבת התלבושות, סטפניה גראורוגקייטה. ההצגה תעלה עם תפאורה ייחודית, תלבושות ססגוניות ועם תזמורת חיה על הבמה.

המחזה "הנפש הטובה מסצ'ואן" נכתב על-ידי ברכט בעודו בגרמניה בשנת 1938, אך הוא הושלם בשנת 1943 לאחר שעקר לארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. במקור היה אמור המחזה להיקרא "תוצרת האהבה" שביטויו הגרמני זהה למושג "אהבה אמיתית", אך לבסוף נקרא "הנפש הטובה מסצ'ואן" כמחווה לגיבורה שלו. הוא בוצע לראשונה בשנת 1943 בשוויץ, והגרסה המוכרת של המחזה הושלמה בסוף שנות הארבעים. ברכט כתב את המחזה על סין בהיותו אזרח גרמניה, והיום 70 שנה לאחר כתיבתו, הוא אקטואלי מתמיד, כשסין נחשבת למעצמה עולמית.

תאריך:  10/11/2014   |   עודכן:  10/11/2014
לאה טרן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
תורת הכוכבים עוזרת לנו להבין ולקבל את אופיינו ונותנת לנו הכוונה והנחיה לגבי מהי הדרך הנכונה בה עלינו לבחור. חשיבות הבחירה הנכונה בחיים ידועה לכל וגם בקבלה נאמר, כי במידה שבחרת נכון, הרי שאתה הנב.ח.ר ואם בחרת לא נכון הרי שהבחירה הופכת לח.ר.ב השלופה מעליך.
10/11/2014  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
העור שלנו מהווה שכבת הגנה חיצונית של הגוף מול הסביבה וכאשר תנאי הסביבה משתנים, חלים גם שינויים בעור. מזג-האוויר הקר ואמצעי החימום השונים, גורמים ליובש ניכר בעור. כמו-כן, ביגוד חורפי ונעליים סגורות, עשויים להוות מקור לבעיות עור שונות, כגון פטרת של כף הרגל.
10/11/2014  |  ד"ר הדס פראג-נוה  |   כתבות
"חשמלית ושמה תשוקה", המחזה הנודע שזיכה את מחברו טנסי ויליאמס בפרס פוליצר למחזאות, מחשמל בשנית את הבמה בהפקה המשותפת לתיאטראות הבימה והקאמרי. חרף השנים הרבות מאז נכתב, עדיין נוטף המחזה רגעי קסם, רגש וחוויה תיאטרלית מהפנטת.
10/11/2014  |  חיים נוי  |   כתבות
עם בוא החורף, לפני שהשמיים נפתחים לגשמים, יש להקפיד בכל בית ובניין על איטום גגות, שהם המקומות הרגישים ביותר בכל מבנה והכי מועדים לפורענות בתחום חלחול מים לתקרות, דירות ולמעטפת החיצונית של הבניין.
10/11/2014  |  יורם טל  |   כתבות
נתוני התחלואה בסוכרת בעולם, מלמדים פרק מעניין על התפתחות המין האנושי ב-50 השנים האחרונות. שיעור חולי הסוכרת נמצא בקו עלייה רציף החל משנות ה-70 של המאה הקודמת. מאז, מספר החולים בעולם שולש. מ-120 מיליון ב-1976 עד מעל ל-370 מיליון כיום.
10/11/2014  |  מוטי רביד  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il