בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אז כיצד עירייה יכולה להיעלב?
|
מהו המרחק בין פגיעה בשמה הטוב של עיריית אשדוד לבין פגיעה בשמם של העומדים בראשה? התשובה מבחינתי די ברורה ● על עיריית אשדוד נגד גלילי
|
[צילום: אתר עיריית אשדוד]
|
|
|
|
|
בסופו של דבר, בית המשפט פסק שהאמירה נגד עיריית אשדוד שזו אינה אפילו מצליחה לתפור מכרז הייתה אמירה שקרית, וזה כל מה שיזכרו. אבל זו אינה הנקודה. פסק הדין (תא 18669-06-11 עיריית אשדוד נ' מנחם גלילי) מעלה שאלה אחת מאוד מעניינת שסבורני שבית המשפט לא ליבן דיו, והיא האם לרשות ממשלתית יש זכות לתבוע את עלבונה בעוולת לשון הרע (וזאת עוד מבלי להיכנס ל שאלת הפיצוי התאגידי, והאם מי שאינו בשר ודם רשאי לתבוע את עלבונו). עניין זה אף נדון ברעא 546/09 שלוש פלוס נ' עיריית רחובות, אבל לדעתי צריך לקבל התייחסות נפרדת. השאלה היא פשוטה: מהו המרחק בין פגיעה בשמה הטוב של עיריית אשדוד לבין פגיעה בשמם של העומדים בראשה? התשובה מבחינתי די ברורה; בעוד שהפגיעה בעומדים בראשה היא נושא חשוב, ואפשר להבין תביעה נגד מי שפוגע בשמו הטוב של נבחר ציבור בטענה כי זה מושחת, או מעליב עובד ציבור (רע"פ 2260/05 אונגרפלד נ' מדינת ישראל), הרי שדווקא העירייה, המוסד שמייצג את התאגדות האזרחים יחדיו, אינה נעלבת, והמרחק בינה לבין "ציבור" הוא אפסי. אתנחתה מוסיקלית.
|
|
|
כזכור, ציבור הוא חבר בני אדם שאינו מכיל מאפיין משפטי המאגד אותם, ולכן סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע אינו מאפשר הגשת תביעה אזרחית על ביטוי כמו "כל הג'ינג'ים גנבים". לכן, הביטוי "תושבי פתח-תקווה הם כמו עכברושים" לא יהיה לשון הרע. אולם הפתח שנוצר כאן מאפשר להגיש תביעה בשם עיריית פתח-תקווה, אשר נעלבה כאשר אופיינה כעיריית עכברושים. דווקא את העלבון הזה לא בטוח שאנו כחברה נרצה לאפשר לעיריית פתח-תקווה לתבוע. -
"אני לא מאמין שאני גר בפתח-תקווה, שנים! שנים על גבי שנים, ערסים זקנות ובני עקיבא! אני לא מאמין שאני גר בפתח-תקווה, שנים, ערסים זקנות ובני עקיבא, אנ'לא מאמין שאני גר בפתח-תקווה" (ניר טרטר, שם, שם).
אז בואו, לרגע, ניזכר מיהי העירייה. סעיף 7 לפקודת העיריות קובע כי עירייה היא תאגיד וזכותה לתבוע ולהיתבע. הסעיף מחיה את הפיקציה המשפטית ומגדיר את העירייה כנפש שיכולה להחזיק חשבון בנק, להיות חייבת בנזיקין ועוד. אבל, מיהם חברי התאגיד? בעלי המניות בו? בחוק אין הנחיה שקובעת מיהם בעלי המניות באותו התאגיד, מיהם מורשי החתימה, כיצד על העירייה לשנות תקנון ומהן זכויות "בעלי המניות". זו בדיוק הסיבה שבגינה עירייה היא תאגיד ייחודי: עירייה היא ציבור מאוגד; היא מערכת שמאפשרת לציבור לאגד אינטרסים. עירייה יכולה לתבוע חובות ארנונה מתושבים, היא יכולה לגבות תשלומים, ויכולה לקבל פיצוי על שריפה שתיגרם באחד מבנייניה, אבל עירייה לא יכולה להיעלב, אך האם לעירייה יכול להיגרם נזק מלשון הרע? נניח, לצורך העניין, שבגלל ההתבטאות של להקת אינפקציה בנוגע לפתח-תקווה החליטו עשרות אלפי אנשים לעזוב את העירייה, ועיריית פתח-תקווה תובעת את נזקיה. במצב כזה אפילו ניתן להוכיח נזק וקשר סיבתי, ולהראות פגיעה בהכנסות העירייה. אולם, הכנסות העירייה אינן נועדו לצורך רווח אלא לצורך כיסוי הוצאותיה. כלומר, כיוון שלעירייה אין מטרה להרוויח כסף אלא לשרת את אזרחיה בלבד, הרי שלא ברור האם חסרון-כיס יכול להיות עילה; במיוחד כאשר מי שעובר מפתח-תקווה עובר לעירייה אחרת, שם הוא גם יצטרך לשלם ארנונה. לצערי, בעקבות הסכום הנמוך שנפסק כפיצוי, אני לא רואה את העניין הזה שב לבית המשפט העליון לערעור בו הנושא ידון לעומק וילובן.
|
|
|
הכותב הוא בעל תואר שני במשפטים ותארים ראשונים במשפטים וממשל, וסטודנט בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה בבר-אילן לקראת תואר שלישי. פעיל למען זכויות אדם בעולם הדיגיטלי וחברה חופשית.
|
|
תאריך:
|
12/11/2014
|
|
|
עודכן:
|
12/11/2014
|
|
יהונתן קלינגר
|
אז כיצד עירייה יכולה להיעלב?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ה.א
|
13/11/14 02:53
|
|
2
|
|
ה.א
|
13/11/14 02:53
|
|
השבוע שוב חזר מנהיג אירן הישיש על המנטרה של המשפחה: את ישראל יש להשמיד כדי לנקות את העולם (ברמאללה אבו-מאזן מאזן מעט ואומר 'לטהר' אותו). הישיש הוסיף ואמר שיש לחמש את הפלשתינים עד השיניים כדי שימשיכו במלחמתם במלוא העוז והתפארת למען שחרור פלשתינה מיהודים. ואם כבר מדברים על אטום - רק זה, להערכתו, עשוי לנקות את העולם מגרעין הרוע.
|
|
|
התנגדות הערבים לנוכחות יהודית כלשהי בהר-הבית, מקורה בחטא הקדמון של משה דיין. יהירותו 'להבין' את הראש הערבי, הולידה בכיה לדורות. דיין קיווה ברוב איוולתו, שמסירת מפתחות ההר לידי הוואקף והסרת דגל ישראל שהתנופף על ראש מבנה כיפת הסלע, ייענו במחווה של הוואקף, שיואיל בטובו לפתוח את ההר גם לתפילות יהודים. כך ביקש לצוד שתי ציפורים ביריה אחת: לבצע מחווה אבירי כלפי הערבים, ולשחרר את ישראל "מעולו של הדתיקאן הזה", כפי שהוא עצמו הגדיר את הר-הבית.
|
|
|
הארץ רועשת וגועשת, הפלשתינים הבעירו מדורות אש בכל רחבי הגדה ובמיוחד בירושלים.
|
|
|
בכל דברי הימים של ההיסטוריה היהודית, לאורך אלפי השנים, רק שלוש פעמים התקיימה ריבונות יהודית חופשית כמדינה / מלוכה חופשית. פעמיים בעבר הרחוק, לתקופות קצרות, בימי הבית הראשון והבית השני ובפעם השלישית רק במאה ה-20, עם הקמתה של מדינת ישראל לאחר השואה ומלחמת העולם השנייה.
|
|
|
"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". עניין שלושת השבועות נדוש בהרחבה. לא איש מפי איש אלא מתוך המלה הכתובה. במחילת גדולי התורה שבדורנו, דשו בנושא גדולי התורה שקדמו לדורנו. זה אומר וזה אומר וכולם אומרים. בנתיים הערבים (לא, לא כולם, רק אלו שמקבלים על זה כסף) צועקים ושוברים. השאלה נשארת ועמה תובנות: האם ויתרנו על הריבונות, או שהנושא הוא באמת מי בעל הבית? האם יותן שבאבנים יעלה שמיר ושית, אחרי שנות גלות וכמיהה לציון?
|
|
|
|