אני יודע שיקומו בקרבנו "שוחרי השלום" שמיד ימצאו במה שאירע את "היהודי שאשם".
ביום ג' 18.11.14 נחצה אם-כל-הגבולות ביחסנו עם הערבים. לא עוד סכסוך על איפה וכמה, אלא מפורשות - מלחמת דת. גם הממשלה תדרוש כעת ריסון ואיפוק. מכירים את הסחורה. האמנם אין לאיפוק עת לידום?
פיגועים בתוככי בתי כנסת בארץ לא כ"כ זכורים לי. בחו"ל זה קרה בעבר. פרעות קישינייב בעיר קודשנו מהוות תקדים. תקדים שאם חלילא נעבירו שוב לסדר היום יתפוצץ בתוכנו שוב ושוב כבומרנג.
אינני טוען לנקמה, אלא לצעדי מנע. אם זו השיטה, אז חסל סדר חשמל וביטוח לאומי לערביי י-ם.
אל אקצע קדוש למוסלמים? ממתי זה? רגלו של מוחמד לא דרכה בי-ם.
לכן, זו אינה התנקמות חלילא. מדובר בצעדי מנע הנדרשים מהמצב, אותו לא אנחנו יצרנו.
