הגיעה העת לקום ולהכריז באומץ: אין ולא יכול להיות
שלום עכשיו וגם לא בדורנו זה. האויב שעומד עלינו לכלותנו בז להושטת ידינו לשלום ואין לו עניין בכל פשרה.הוא אומר זאת בראש חוצות ובשפה ברורה: כל פלשתין מהנהר ועד הים. ואילו אנו אוטמים אזנינו משמוע וממשיכים לשיר שיר לשלום.
הגיעה גם העת לקום ולומר באומץ: דווקא משום שקריאותינו לשלום עכשיו נדחות בבוז ומתפרשות כחולשה ופחד - בלית ברירה אנו פוסקים מקריאות אלה וקוראים מלחמה עכשיו! אנו איננו האשמים בכך שאין שלום. כבר במגילת עצמאותנו הצהרנו על כוונתנו האמיתית לשלום. לא הסתפקנו רק בהצהרות ונטלנו סיכונים עצומים להשגתו. הסכמנו להביא רוצחים שפלים סמוך לגבולינו ואף נשק נתנו בידם. למען השלום. האמנו להצהרות השקר של אויבינו כי ייפסק הטרור ואת חילוקי הדעות נפתור סביב השולחן.
העולם אף העניק למנהיגנו את פרס נובל לשלום על כך. למען השלום. גם שטחי מולדת נתנו בידי האויב לרצותו. למען השלום. בזמן שילדינו שרים עוד יבוא שלום עלינו התעלמנו כליל משירי ילדיהם המפארים את המוות והאושר שבהריגת יהודי באשר הוא יהודי. חשבנו שלאחר השלום הדבר ישתנה והבלגנו. אף זאת למען השלום.
היגיעה העת לקום ולומר באומץ: טעינו. תשוקתנו הטבעית והאמיתית לשלום הינה חזיון שווא ותעתועים. אויבנו אינם מעוניינים בשלום איתנו כי אם בכליוננו המוחלט. מבחינתם אנו רוצחים שפלים שגזלו את אדמתם ה"קדושה" ומבחינתם אין ולא יכול להיות שלום עם פושעים שכמותנו. אנו ממשיכם לחלום וממשיכים להאמין כי לו רק "נתפשר" יסכימו לקבל את גוזלי אדמתם כשכנים טובים. במקום להביט במציאות הפשוטה והבלתי מסובכת כפי שהיא משתקפת מהחינוך והתקשורת שלהם אנו ממשיכים ברגשי האשם העצמי הגלותי.
לו רק נמצא "אופק מדיני" לו רק נביא "תוכנית מדינית" לו רק לו רק...
שאול מופז שהיה רמ"טל ושר ביטחון הודיע רק היום כי "הבטחות ביבי לשלום התפוררו" ר"ל לו רק רצה ביבי יכול היה להביא שלום. רק אידיוט גמור יכול להבטיח שלום עם מי שמנוי וגמור איתו כי מקומם של היהודים לא בפלשתין השלימה. ורק אדיוט גמור יכול להאשים אותנו כי איננו מביאים שלום כאילו בנו ורק בנו תלוי הדבר.
הגיעה העת לומר: דיבורי "הבטחתם יונה עם עלה של זית" הינם דברי הבל. עם ישראל ניצב מול אויב אכזר ששום יונה לא תחזור ממנו עם עלה זית. אויב משיחי זה בז לחיים ומקדש את המוות. שירי השלום שלנו בעיניו הם חולשתנו העיקרית. בחשיבתם המעוותת אם "דור שלם דורש שלום " אצל היהודים שליחי השטן שגזלו את אדמתנו אז זה בדיוק הדבר שאסור לתת להם.
הגיעה העת לקום ולומר באומץ: תמו ימי תחינותנו לשלום. מלחמת חורמה הוכרזה עלינו וסכנה אמיתית לקיומנו עומדת בפתח. יידעו אויבנו וגם העולם הצבוע כי ליהודים יש צבא וכי לא יילכו שוב כצאן לטבח. הואיל וכל תחינותנו לשלום רק הגבירו את רצון אויבנו לחסלנו אנו מבינים בלית ברירה ובכאב כי חלום השלום רחוק וכי הטראגדיה של העם היהודי לא תמה.
במציאות זו לא רק שאיננו מבקשים שלום שקרי אלא מכירים בעובדה כי החרב ורק החרב תבטיח את קיומנו הפיזי פשוטו כמשמעו וכי ניצני השלום האמיתיים יופיעו רק משיבינו אויבנו כי להכחידנו בכח לא יוכלו. רק כאשר אצלם יומרו שירי השאהידם בשירי "הבטחתם לנו יונה עם עלה של זית" ו"שיר לשלום" או אז נדע כי החלום יכול להפוך למציאות. עד אז נפסיק את חלום ההבל כי רוצחים שפלים שהמוות נשגב בעיניהם ירצו לקבלינו כאן ולחיות איתנו בשלום. דווקא כמיהתנו לשלום עכשיו היא זו שצריכה להעיר אותנו מתרדמתנו ולהכריז - מלחמה עכשיו!