ישראלים רבים, לאו-דווקא הוותיקים, זוכרים בגיחוך את תקופת המחיקון, הלא הוא זמן השחור-לבן בטלוויזיה החד-ערוצית שלנו (סוף שנות ה-70), כאשר בהוראת הממשלה, מחקה
רשות השידור את הצבע משידוריה. היום המחיקון ההוא נחשב לקוריוז אנאכרוניסטי. במקומו פועל מחיקון אחר, וולונטרי, מחיקון פוליטי. בעזרתו דואגים רוב אמצעי התקשורת להעלים מעין ואוזן צרכני התקשורת דיווחים שאינם נוחים לאג'נדה הפוליטית שלהם (שכולנו יודעים מאיזה צד של המפה הפוליטית בארץ היא מגיעה).
בצהרי יום רביעי, התפרסמה ידיעה מקוממת (נדמה לי שלראשונה באתר החדשות הדיגיטלי של מעריב (nrg, לפיה עוזרו של ח"כ מסעוד גנאיים מסיעת רע"ם-תע"ל, התבטא כך: "אחרי המשחק בסכנין נשחוט 50 יהודים" (ותודה לחברי הטוב מאוד רפי ק., שהיפנה את תשומת לבי לכך). זמן קצר לאחר מכן, הופיעה הידיעה הזו גם ב-ynet, אך בתוך שעה קלה הוסרה משני האתרים.
למיטב ידיעתי, לא הופיעה הידיעה הזו בקיצור או בהרחבה באף אחד מאתרי החדשות האחרים. בוודאי שלא בזה של
הארץ, המקפיד לדווח על כל חשד לאמירה הנראית בעיניו כ"הסתה" - בתנאי כמובן שהנפגעים הם ערבים או פלשתינים.
בערב, היה ברור שלידיעה הזו לא יהיה שום איזכור בתוכנית הראיונות של
ירון לונדון ו
מוטי קירשנבאום, אולי משום שהשניים לא מצאו "מומחה" כלבבם, שיסביר לנו כי העוזר הפרלמנטארי בסך-הכל התכוון רקק לשימוש קולינארי בסכינים, בהתאם למסורת מוסלמית ארוכת שנים, שהייתה מוכרת גם לפני קום המדינה, ועכשיו התחזקה בגין הכיבוש.
גם במהדורת החדשות המובילה של ערוץ 2 הוטל איפול על הדיווח הזה, וכך החמצנו הופעה דרמטית של
יונית לוי, עוטה ארשת פנים קודרת (השמורה אצלה במיוחד לדיווחים מעין אלה), ומדווחת ש"פעילי ימין רצחו 20 צמיגים בכפר פלשתיני". את חדשות ערוץ 10 לא ראיתי, ולכן אני יכול רק לשער ששם בוודאי שלא ישדרו מידע מסוג כזה.
אבל היוזמה של עוזרו הפרלמנטרי של ח"כ מרע"ם-תע"ל, התייחסה כזכור לפעילות אחרי משחק הליגה הצפוי ביום ראשון בסכנין בין הקבוצה המקומית לבית"ר ירושלים. בינתיים הספיק ח"כ גנאיים לגנות את האמירה של עוזרו וטען כי "הכל נאמר בצחוק". סוג כזה של הומור גרדומים.
באתר ynet התפרסמה בצמוד לדיווח על הפנטזיה המצחיקה של העוזר הפרלמנטרי, גם ידיעה מקוממת עוד יותר. דווח שם כי אחד ממנהלי הקבוצה מסכנין הודיע כי לרגל הרגישות הרבה סביב המשחק הטעון הזה, לא תתיר קבוצתו להכניס לתחומי האצטדיון שום דגל. וכדי שלא תהיה אי-הבנה, הדגיש כי לא תותר הכנסת דגל ישראל ואו דגל פלשתין!
הוא הסביר ברוב חוצפתו, כי קבוצת סכנין אינה רוצה לערבב ספורט ופוליטיקה. וזה אומר איש הקבוצה שאוהדיה רק לאחרונה הניפו את תמונתו של עאזמי בשארה, החשוד בריגול שנמלט מהארץ, ואף ערכו לכבודו טקס הוקרה מיוחד, במשחק ליגה (ועל כך נענשו). בשארה כנראה לא נחשב בסכנין לדמות פוליטית בדיוק.
האצטדיון של סכנין נקרא "דוחא", ע"ש בירתה של קטר, המדינה שלצד תמיכתה הנדיבה בחמאס, תרמה לקבוצה, אבל ככל שידוע לנו סכנין עדיין נמצאת בתחומי מדינת ישראל. ייתכן שאנחנו טועים, ו"דוחא" הוא בפועל שטח אקסטריטוריאלי, מובלעת פלשתינית דה-פקטו בתוך ישראל, שהכנסת דגלי ישראל לתחומה מהווה פגיעה בריבונותה או ברגישות אזרחיה, מה שעלול לגרור תגובות זעם באיחוד האירופי ובבית הלבן.
מישהו בסכנין הבין כנראה כי ייתכן שחצה את גבול הסובלנות הציונית, למרות שמדובר בקבוצת כדורגל שתמיד קיבלה ומקבלת תמיכה ואמפטיה במדורי הספורט. לכן החלה ביום חמישי בבוקר נסיגה כלשהי מן הדרישה שאוהדי בית"ר ירושלים לא יגיעו עם דגלי ישראל. עכשיו גולגל כדור הדגלים לפיתחה של משטרת ישראל, שהיא תחליט.
חובבי הכדורגל בארץ ציפו מן הסתם לקרוא על שתי הפרשיות הללו (ההצעה לשחוט 50 יהודים והאיסור להכניס דגלי ישראל לאצטדיון) במדורי הספורט, אבל כנראה שהם גילו נאיוויות מופרזת.
לבד ממדור הספורט של
ידיעות אחרונות שהקדיש לסיפור הדגלים כותרות גדולות, ואף עימת בין תומך ומתנגד לדרישתה הראשונית של סכנין, כל היתר הפעילו את המחיקון הפוליטי. הארץ ישמח תמיד לזעוק נגד צעדים פרובוקטיוויים של הימין, אבל לא פירסם מילה וחצי מילה על שתי הפרשות (מחר בוודאי ימחו שם על מדיניות של "סתימת פיות" ו"הרס הדמוקרטיה" מצד הממשלה).
אבל המצב המשעשע ביותר נרשם דווקא בגיזרת
ישראל היום. מדור הספורט של העיתון המזוהה עם עמדות הימין, לא שמע, לא ראה ולא ידע (לתשומת ליבה של בעלת הטור השנונה שלו אמילי עמרוסי, המקוננת תמיד, ובצדק, על מדיניות הפרסום הסלקטיווית של התקשורת. אמילי, צדקה מתחילה מבית).
הסיבה במקרה של ישראל היום פשוטה ומדהימה גם יחד. מדור הספורט של העיתון - הנראה בכל ימות השבוע כבטאון הפועל ת"א - נוהג להחרים בדיווחיו את בית"ר ירושלים. הקבוצה בעלת אחד הקהלים הגדולים ביותר בישראל, לא קיימת במדור הספורט של ישראל היום. אלא אם כן מדובר בידיעות שליליות הנוגעות לבעלים
אלי טביב, או להזמנת הקבוצה לבית הדין המשמעתי של ההתאחדות.
לקראת המשחק הטעון בסכנין יש כמובן בעתון דיווח, אלא שהכתב מתפקד כשופרה של הקבוצה. לפיכך הדיווח כולו מתייחס לסכנין. ומה באשר ליריבה בית"ר ירושלים? יוק. לא בבית ספרו של ישראל היום. שאוהדי בית"ר יפנו לעתונים אחרים.
את כבודו המקצועי של העיתון הציל העתונאי הוותיק גדעון אלון (פעם בהארץ), המשמש ככתבו הפרלמנטרי, וידיעה קטנה שלו (כותרת בת טור בעמוד 6), סיפרה "על השחיטה" שעליה פינטז (בצחוק) עוזרו הפרלמנטארי של ח"כ גנאיים, שבינתיים הושעה מתפקידו ע"י קצין הכנסת (אין חשש, בג"ץ ידאג לו).
ומה באשר להתאחדות הכדורגל? הצחקתם אותנו. אחרי הטיפול המשפטי השערורייתי באירועי הדרבי התל אביבי המפוצץ וההשלכות המשמעתיות לו, שלא תתפלאו אם בית"ר ירושלים תידרש ע"י מינהלת הליגה להגיע לסכנין ביום ראשון עם דרכונים.
