הציונות הדתית מסכנת את מדינת ישראל

גבהות לב ומנות גדושות של רהב משיחי מנפיקה הנהגת הציונות הדתית לשוק הסואן בסחר בהתלהמות. הרהב המשיחי מצליח לגרור אותנו למלחמת דת, שעלולה להעמיד מולנו את כל העולם המוסלמי.
שבתי שביט מראשי המוסד לשעבר "מזהה בציונות הדתית ובימין הפוליטי בישראל תלישות ובורות בהבנת תהליכים בינלאומיים ומשמעותם לעצמאותנו". (הארץ יום ששי, 21.11.14)

הנהגת הציונות הדתית ב-2014, שדוחה את נאום בר-אילן של בנימין נתניהו, חיה ונושמת את נאום בלעם מספר במדבר פרק כ"ג - "כִּי מֵרֹאשׁ צורִים אֶרְאֶנוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֵנוּ". זו הנהגה הפועלת במציאות הנוכחית, כשהמצפן שלה הוא בלעם, המתייחס לעם ישראל כאל "מִי מָנָה עָפָר יַעֲקֹב ומספר אֶת-רֹבַע יִשְׁרָאֵל", עם ישראל מבחינתם בשנת 2014 הוא "הֵן עַם לְבַדַּד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחַשַּׁב". (שם, פס' 9)

הציונות הדתית הצליחה להשתלט על סדר היום שלנו, כשהיא שועטת בעיוורון במנהרת הזמן לעבר עידן בר כוכבא. עידן בו עם בשנת 132 לספירה נגרר אחרי הנהגה משיחית למלחמה, שהביאה עימה אסון של אלפים שנות דמעה על חורבן והרס.

החזון המשיחי של ספר במדבר כ"ג ורהב העידן של בר כוכבא מנווט את צעדי הנהגת הציונות הדתית במציאות החיים של שנת 2014. בולטת העובדה המצערת, שהנהגתה מצליחה לגרור את מממשלת ישראל לפעול בזירה הבינלאומית של שנת 2014 מתוך אותה נקודת המוצא של בלעם בן בעור בימים, כשדור יוצאי מצרים חונה "בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ".

אני מציע לממשלת ישראל להשתחרר מטבעת החנק של ראשי הציונות הדתית ולאמץ את דבריו של שבתי שביט, מי שבעברו כיהן כראש המוסד.

בהארץ מיום שישי 21.11 כתב שבתי שביט, שמחובתה של ממשלת ישראל לפעול בדחיפות כדי "ליצור מנוף ארכימדי, שיעצור את ההידרדרות הנוכחית" והוא מוסיף "אני מציע ליצור מנוף זה תוך כדי שימוש ביוזמת הליגה הערבית מ-2002 .... על הממשלה לקבל החלטה, ולפיה הצעה זו תהיה בסיס לשיחות עם מדינות ערב ...". רק בסיס לשיחות.

שבתי שביט, מי שבעברו עמד בראש ארגון מודיעיני, מביע את דעתו תוך כדי חשש "מהמאסה הקריטית של האיומים עלינו, מחד-גיסא, ומהעיוורון והקיפאון הפוליטי והאסטרטגי של הממשלה, מאידך-גיסא." הוא כותב בדאגה רבה ש"היום, לראשונה מאז עמדתי על דעתי, אני מודאג באמת בעניין גורלו של הפרויקט הציוני", תרצו מגורל חיינו בארץ הזו.

שבתי שביט מסיים את המאמר בעיתון הארץ בציינו, שהוא כתב מתוך חשש וכי הוא חש חובה גדולה להוריו, לנכדיו "ולעם ישראל שאותו שירתתי עשרות שנים".

נקשיב לאזהרתו, שהיא גם כותרת המאמר - "עיוורון, טמטום, מקום לדאגה". נקשיב לאזהרה במאמר שנכתב בדם לבו של ראש המוסד לשעבר, מפני זרם מוביל בציונות הדתית "המקדש את הטריטוריה מעבר לכל ערך, ומוכן בשמה להקריב את הכל, גם במחיר כשלון וסכנת חורבן הבית השלישי".