ה'גישה החופשית'
יש רבים אשר בעיניהם יש חשיבות מוסרית רבה לקיומו של משק חופשי, אשר כלכלתו מנוהלת באופן רציונאלי, בלתי מופרע, לחירויות מוגברות לפרט, ליוזמה החופשית ולמינימום כפייה והתערבות של המדינה בפעילות האישית והמשקית. לצורך הקיצור במאמר זה אכנה גישה זאת 'חופשית' או 'ליבראלית'.
מטרת המאמר הזה היא לבחון באופן אוביקטיבי, לוגי, ללא שיפוט והטיה פוליטיים כלשהם, את השפעת בחירתם של תומכי הגישה החופשית בישראל בדרך פוליטית-מדינית מסוימת על יעילות מאמציהם להגשים את חזונם, או אף רק לקדמו באופן משמעותי כלשהו.
הגישה החופשית וימין פוליטי
בכמה מדינות מתקדמות הימין הפוליטי השמרני (והדתי יותר) מהווה בית רעיוני, בין היתר גם לתומכי הגישה החופשית. זאת ניתן לראות, למשל, בארה"ב ובאנגליה. מטריד מבחינה לוגית, כפי שיוצג בהמשך, שגם בישראל, על בעיותיה המיוחדות, המצב הוא כזה.
מימי הקמת "גח"ל" (גוש חרות ליברלים) כהטמעות של "המפלגה הליברלית" ב"חירות" (שהושלמה בסוף שנות השמונים) הייתה לגישה הליברלית נוכחות שם. חשוב כאן במיוחד לציין שהמפלגה, שהפכה להיות "הליכוד", צירפה בין היתר לשורותיה (אחרי מלחמת ששת הימים) גם את "תנועת ארץ ישראל השלמה". בויקיפדיה מתוארת תנועת הליכוד כ "תנועה פוליטית ציונית-ליברלית בימין המפה הפוליטית בישראל".
"התנועה הליברלית החדשה" בימין הפוליטי - "הליכוד"
בשנים האחרונות הגבירה את פעילותה תנועה אידאולוגית בישראל הדוגלת בערכי הגישה החופשית שאף קראה לעצמה "התנועה הליברלית החדשה" שם הבנוי על שמה של אותה מפלגה שנטמעה בליכוד, כנראה לא בכדי. לאחר צעד פוליטי מוטעה מאד, שעשו ראשיה בבחירות הקודמות בהצטרפם ל"מפלגת מדף" זמינה "עלה ירוק", החליטו הם בתנופה רבתי להצטרף לליכוד, ולתמוך באחד מנציגי הקצה הימני של קשת הדעות שבמפלגה זאת.
חבר כנסת של הליכוד הבולט בפעילותו במרכז המפלגה הוא ח"כ
משה פייגלין, העומד בראש קבוצה המכונה "
מנהיגות יהודית". לפני זמן מה חל אימוץ הדדי בין הח"כ הנאבק על ראשות הליכוד ובין המצטרפים מהתנועה הליברלית החדשה. הוא מלכדם סביבו מבחינה רעיונית, מתוך הבטחה לפעול לעידוד הגישה החופשית ובכך מקווה הוא להגביר את כוחו במאבקו הפוליטי. על דף הפייסבוק שלו כתב בגדול "יהדות = חרות" (המושג "חירות" מבטא "על רגל אחת" את תפיסת הגישה החופשית). נראה כי הח"כ שיכנע את חברי התנועה כי הוא הדמות המתאימה לקידום הדדי.
חיוני, בהקשר הנ"ל, לצורך מסקנות מאמר זה לבחון את עמדותיו המדיניות של ח"כ פייגלין וקבוצתו.
'תוכנית השלום' של "מנהיגות יהודית" במרכז הליכוד
בתאריך 6.5.14 נשא ח"כ פייגלין נאום פרוגרמתי בטורונטו אשר בקנדה (כאורח הכבוד של הליגה להגנה יהודית שם). הוצגה שם מה שכונה "תוכנית שלום" מטעם "מנהיגות יהודית". בנאומו מפרט פייגלין את מצעו בעל חמשת השלבים, על-מנת, כדבריו: "להפוך את ישראל למדינה יהודית", שיעמוד לביצוע אם יהיה האיש בעל השפעה משמעותית על מדיניות מדינת ישראל. הנה תמצות קצר ואינפורמטיבי בלבד של שלבים אלה, כפי שהביא בנאומו הנ"ל.
שלב 1 - סיפוח מלא ומוחלט של כל שטחי יו"ש (ללא עזה) למדינת ישראל.
שלב 2 - מתן, לערבים השוהים כיום ביו"ש (אלה שיקבלו עליהם תנאי כניעה של אדמה ומרות), מעמד מיוחד שיקרא "תושבות קבע" (permanent residence), שיהיה משולל לגמרי זכויות פוליטיות אף כי לא משולל זכויות אדם (זה מצב היפותטי שהלוגיקה שלו מוטלת בספק אך הוא מובא כאן רק כדי לייצג נאמנה את דברי פייגלין).
שלב 3 - עידוד הגירה (מרצון) של ערבים מיו"ש.
שלב 4 - יצירה ועידוד של תנופת בנייה אדירה בכל שטחי יו"ש.
שלב 5 - עידוד עלייה מסיבית של יהודים לא"י.
פיסת מידע רלוונטית נוספת היא העובדה שח"כ פייגלין הוא מהמטיפים והפעילים הבולטים לשינוי דרסטי בסטטוס-קוו על הר-הבית.
המצב הביטחוני/מדיני האוביקטיבי התומך בקידום מעשי של רעיונות ה'גישה החופשית'
באופן אוביקטיבי קל לענות על השאלה: מה המצב הכלכלי/מדיני/ביטחוני המתאים לקידום הרעיונות הליברלים. ככל שמצב זה רגוע יותר ויחסי ישראל עם העולם המפותח כלכלית טובים יותר, כך קל יותר להתרכז במדיניות הפנים וללחוץ בכוון הגשמת עקרונות הכלכלה החופשית. הוצאות ביטחון קטנות יותר מאפשרות הורדת מיסים, יש סיכוי לשכנע את הציבור לעריכת ניסויים בצבא לצורך הפרטתו והקטנה משמעותית (ואולי ביטול) במרכיב הכפייתי שבעצם השירות. יגברו שכלול השוק הישראלי וחשיפתו לסחר חופשי עם העולם, ההשקעות בישראל תעלנה עקב ירידת הסיכון הנתפס, כך גם שיעור התעסוקה ושכר העובדים (הראלי), הכנסות המדינה למבנה מס נתון תעלנה ועמן ירד הגרעון בתקציב.
מצב של מתח גבוה במצב הביטחוני/מדיני יוריד מעל הפרק כל אפשרות לפעול למען הפרטת הצבא והפיכתו למקצועי מאחר ששינויים כה דרסטיים בצבא בעיתות לחימה ותעסוקה מבצעית אינטנסיבית אינם מתקבלים על הדעת. תקציב הביטחון ילך ויעלה עם השכלול, הגוון והשיפור המתמיד באמצעים העומדים לרשות האויב המגוון. הורדת מיסים תהיה בלתי אפשרית. חוסר השקט בתוך המדינה יעלה את מקדם הסיכון בהשקעות העסקיות מחו"ל ועל כן יקטין אותן מהר. השוק הישראלי יהיה במגננה, חופש הפעולה בפנים הארץ יקטן מסיבות ביטחוניות כמו גם הפתיחות והשת"פ עם שווקי העולם, שחלקם מונע גם ממניעים פוליטיים.
ברור אפוא, היכולת לקדם רעיונות ליברליים במדינת ישראל עומדת ביחס ישר למידת השקט והרגיעה במצב הביטחוני/מדיני בתוך המדינה וכלפי חוץ. זאת מסקנה אוביקטיבית בלי קשר לכך האם תוכניתו בת חמשת השלבים של פייגלין רצויה או ישימה או לא במאבק נגד האויב הערבי או בפתרון הסכסוך איתו.
מסקנה: תמיכה ב'מנהיגות יהודית' בליכוד וקידום רעיונות ליברליים בישראל - דבר והיפוכו.
המעיין במצע קבוצת 'מנהיגות יהודית' שבמרכז הליכוד, כפי שהוצגה על-ידי מנהיגה ח"כ משה פייגלין ואשר חמשת שלביה הוצגו לעיל יכול בקלות להגיע למסקנות באשר למצב הביטחוני/מדיני בו תהיה שרויה ישראל אם וכאשר תתחיל תזוזה ראשונית אפילו בכוון מימושו של מצע זה. מסקנות כאלה אוביקטיביות ורציונאליות ומגובות בכמות גדולה של נתונים אמפיריים החל מעשרות שנים אחורה ועד עצם היום הזה, יסיק הקורא בעצמו אם יחשוב על השלכות שלבים 1 (סיפוח מלא של כל שטחי יו"ש) ו- 4 (תנופת בנייה אדירה ביו"ש), או שלב 2 (השארת מיליוני בני האוכלוסייה הערבית הענקית ביו"ש ללא "זכויות פוליטיות").
הטיעון, שהוא מסקנתו של מאמר זה, הוא שכל התחלה של יישום תוכנית כזאת תגרום למצב פוליטי/מדיני/ביטחוני כזה במדינת ישראל שיבלום כל יוזמה לחיזוק ה'גישה החופשית' כאן.
מכאן, שתמיכת ציבור אשר מרכז האידיאולוגיה שלו מונח בתפיסה הליבראלית ואשר מרכז מטרתו הפוליטית היא לקדם את תפיסתו זאת בישראל, בח"כ פייגלין כמי, אשר אם יתפוס עמדת השפעה משמעותית בהנהגה הישראלית, יקדם את הרעיון הליברלי בישראל, היא לא פחות מכשל לוגי מוחלט. ככזאת, אפריורי, אין לה סיכוי כלשהו לתרום לקידום הגישה החופשית במדינת ישראל אלא לבלמה לתקופה ארוכה מאד.
