מִמשל אזורי לפתרון הסכסוך

התסיסה הלאומית של מיעוטים בארץ ובעולם איננה חדשה. הערבים בארץ ישראל ומיעוטים לאומיים כמו סקוטים בבריטניה, קטלונים ובסקים בספרד, אלבנים, סרבים ובוסנים ביוגוסלביה, רוסים באוקראינה, בריטים באירלנד, תובעים עצמאות מדינית ונאבקים עליה בשיטות אלימות שגורמות שפיכות דמים נוראה. מאידך-גיסא, ברור גם לאותם מיעוטים לאומיים שרווחה כלכלית, חברתית וביטחונית תושג ביעילות רבה יותר במסגרת מאוחדת מאשר מפוצלת. כולם זוכרים את מצבה הרעוע של גרמניה המזרחית וחוזים במו עיניהם בפריחה הכלכלית-חברתית לאחר איחוד הגרמניות. לעומת זאת ברור לכולם שביוגוסלביה המפוצלת נערמים קשיים בלתי נסבלים שלא היו ביוגוסלביה המאוחדת תחת טיטו. ולמרות הכול - ברור שחייב להיות מענה ממוקד יותר לשאיפותיהם וצרכיהם של קהילות ומיעוטים.

פתרון אפשרי לשתי מגמות מנוגדות אלה יוכל להיות במסגרת מִמשל אזורי-קהילתי שפרטיו יובאו להלן. ממשל כזה עשוי להעניק תשובה מניחה את הדעת גם לצורך לקיים אחדות ולמנוע פיצול, וגם להיענות לצרכי הפרט והמיעוט. זה יכול להיות גם הפתרון שלנו למדינה אחת דו-לאומית ודמוקרטית בין הים לירדן וגם לייעול הביצוע של הממשלה. בימים אלה מתארגנת תנועה ארצית בראשות אריה הס, להשגת היעד הזה.

מטרות הממשל האזורי-קהילתי

ממשל אזורי-קהילתי נועד להשיג העצמה אזורית-קהילתית כמפתח ומנוף להעצמה חברתית, כלכלית ודמוקרטית של המדינה כולה בשטח שבין הים לירדן; העצמה וייעול של יכולת הביצוע של הממשל ושל השירות לתושב ולקהילה; זירוז מיזמים מקומיים ולאומיים על-פי צרכי הקהילה ובהתאם לעדיפויות שלה; צמצום העוני והפער החברתי-כלכלי בין המרכז לפריפריה, שמתרחב היום בגין חוסר תכנון, מחסור בתקציבים ושירותים, מחסור במקומות תעסוקה, ומאי-השקעה בחינוך ובמרכזי העשרה ופנאי; יצירת יחסי שכנות טובה ושיתוף בין יהודים ולא-יהודים בארץ ישראל; ביזור הריכוזיות השלטונית והכלכלית של הממשל הישראלי, המונעת היום אספקת כלים מתאימים לשלטון המקומי לקדם את צרכי תושביו ומניחה לפני השלטון המרכזי בעיות וסוגיות שאמורות להידון ברמה המקומית והאזורית. עומס הזה הוא אחד הגורמים המרכזיים לשיתוק ההתנהלות של הממשל המרכזי.

האמצעים להגשמת המטרות

לצורך הגשמת המטרות שלעיל, יש להעביר לקהילה ו/או לאזור (קנטון) את היכולת והאחריות לקבוע את רצונם, צרכיהם והתנהלותם הביצועית בכל ענייני הפנים שבתחום הקהילה/האזור - חינוך, תרבות וספורט, שירותי בריאות וניקיון, תחבורה, ביטחון פנים אזורי, רווחה ושירותים חברתיים, תקשורת, בינוי ושיכון, הגנת הסביבה, שירותי תיירות, חקלאות ופיתוח כפרי (בקהילות כפריות), שירותי דת וקליטת עולים.

השיטה המוצעת להלן מאפשרת ויסות ותיאום בין הצרכים המקומיים של הקהילה והאזור, לבין הצרכים הכלל-ארציים. השיטה מבטיחה יכולת ביצוע של החלטות ומיזמים ביעילות ומהירות מירביים.
השאיפה היא ליצור תחרות בין קהילות מתקדמות יותר ומתקדמות פחות, ובין אזורים מפותחים יותר ומפותחים פחות, כך שיחד יזורזו גם מיזמים מקומיים וגם מיזמים לאומיים-ארציים, לטובת כולם.

המִמשל הקהילתי

"קהילה" משמעה - קבוצת תושבים שהחליטו שיש להם עניינים משותפים במקום מגוריהם בתחומי חיים כגון - חינוך, תרבות וספורט, שירותי בריאות וניקיון, תחבורה, ביטחון פנים קהילתי, רווחה ושירותים חברתיים, תקשורת, בינוי ושיכון, הגנת הסביבה, שירותי תיירות, חקלאות ופיתוח כפרי (בקהילות כפריות), שירותי דת וקליטת עולים.

כל האזרחים שהחליטו מרצונם החופשי להשתייך לקהילה מסוימת, יבחרו את יו"ר הקהילה ואת חברי מועצת הקהילה מידי 4 שנים. הבחירה תהיה אישית ולא מפלגתית או רשימתית.

החלטות הקהילה הנוגעות לקהילה בלבד יבוצעו לאלתר. הביצוע ימומן ממיסים שהקהילה תגבה מאזרחיה. חלק מסוים של המיסים יועבר לממשל האזורי (קנטונאלי - ראה להלן).

אין חובה לרצף טריטוריאלי בין תושבים המשתייכים לקהילה מסוימת. תושב חרדי שגר באזור חילוני למשל, יכול לשייך עצמו לקהילה חרדית שרובה ממוקמת באזור החרדי הקרוב.

החלטות שיש להן השלכות אזוריות יבוצעו רק לאחר אישור מועצת האזור (קנטון) שבתחומו מצוייה הקהילה. החלטות שיש להן השלכות ארציות-לאומיות יבוצעו רק לאחר אישור המִמשל הארצי.

המִמשל האזורי (קנטונאלי)

"אזור" ("קנטון") משמעו - קבוצת קהילות שהחליטו להתאגד לאזור, מאחר שמצאו כי יש להם עניינים משותפים בתחומי חיים כגון - חינוך, תרבות וספורט, שירותי בריאות וניקיון, תחבורה, ביטחון פנים אזורי, רווחה ושירותים חברתיים, תקשורת, בינוי ושיכון, הגנת הסביבה, שירותי תיירות, חקלאות ופיתוח כפרי (בקהילות כפריות), שירותי דת וקליטת עולים.

תושבי אגד קהילות שהחליטו מרצונן החופשי להתאגד כאזור (קנטון) יבחרו (בבחירה אישית, לא מפלגתית ולא רשימתית) את יו"ר מועצת האזור. חברי מועצת האזור הם ראשי הקהילות המאוגדות באזור.

תחום האזור יהיה ככל האפשר בעל רצף טריטוריאלי, בהתייחס לאופי הקהילות המצויות בתחומו. השאיפה תהיה שכל אזור יהיה ככל האפשר הומוגני באופיו. עם זאת, ייתכן גם אזור הכולל קהילה/ות ללא רצף טריטוריאלי, על-פי החלטת הקהילה/ות.

החלטות המועצה האזורית הנוגעות לאזור בלבד יבוצעו לאלתר. הביצוע ימומן מהמיסים שיפרישו הקהילות. החלטות שיש להן השלכות ארציות או בינלאומיות, יבוצעו רק לאחר אישור המִמשל הארצי.

חלק מכספי האזור שהתקבלו מהקהילות יועבר לממשל הארצי (ראה להלן).

המִמשל הארצי

הממשל הארצי יהיה מורכב מראש המִמשל, הנבחר אישית על-ידי כל אזרחי ישראל אחת לארבע שנים, באותו יום בו נבחרות מועצות הקהילות והאזורים. המִמשל הארצי יכלול את ראשי האזורים ושרי הממשלה. השרים יומלצו על-ידי ראש המִמשל וייבחרו על-ידי ראשי הקהילות והאזורים, מבין אנשי מקצוע בארץ ובעולם הנודעים לשם בתחום המשרד שאותו נבחרו לנהל. מספר השרים ומשרדיהם לא יעלה על עשרה.

המִמשל הארצי יחליט ויבצע רק תחומים ארציים לאומיים כוללים, יקבע מסגרת אסטרטגית ערכית כללית בתחומי חוץ וביטחון לאומי, כלכלה וחברה, קרקעות, מקורות אנרגיה.

המִמשל יציע לאזורים ולקהילות מיזמים לאומיים מקיפים בתחומים אלה. המשאבים לביצוע מיזמים לאומיים ימומנו מהכספים שיפרישו האזורים (קנטונים - ראה לעיל).

המִמשל גם יוודא שכל החלטה שקיבלו האזורים והקהילות איננה חורגת מהמסגרת האסטרטגית שקבע המִמשל הארצי בתחום ההחלטה שהתקבלה.