הפן הסמוי של יחסי ישראל-ירדן: שת"פ כלכלי

מברק הניחומים של ראש ממשלת ירדן עבדאללה אל-נסור למשפחות שני הרוצחים מבית הכנסת בהר נוף בסוף השבוע הוא רק אחד מהצעדים שנוקטת ירדן מאז החזרת שגרירה בתל אביב לצורך התייעצות, כמו גם החלטת הפרלמנט הירדני משבוע שעבר לקיים דקת דומיה לזכר מות הרוצחים בידי כוחות הביטחון הישראלים ולשאת תפילה לעילוי נשמתם. למרות זאת, הצעדים הפומביים וההצהרתיים של הממשלה הירדנית, לא נועדו אלא להסית את הציבור ולכסות על מערכת קשרים כלכליים-מסחריים שירדן רוקמת בחשאי עם ישראל בשנים האחרונות.

לפני כשנה נחתם בוושינגטון הסכם בין שתי המדינות להגשמת תוכנית "תעלת הימים", שבמסגרתה יבנה מפעל התפלת מים באזור עקבה. מי הרכז יוזרמו לשיקום ים המלח בעוד המים המותפלים יועברו לשימוש היישובים הירדנים בדרום הערבה. במקביל, ישראל תספק כמות מים נוספת מהכנרת מעבר להתחייבותה לפי הסכם השלום בין שתי המדינות (35 מיליון קוב בשנה) לצורך היישובים המאוכלסים בצפון ירדן. הירדנים הבהירו לאחרונה, כי למרות המשבר בין המדינות, אין בכוונתם לזנוח את התוכנית שתסייע להם להתמודד עם מצוקת המים הגוברת בממלכה נוכח הימצאותם של כשני מיליון פליטים בארצם והפסקות המים השכיחות בירדן.

נוסף על התוכנית הזאת, נחתם לפני כחודשיים הסכם לאספקת גז טבעי בין ישראל לירדן. לפי ההסכם, ישראל תספק לירדן גז ממאגר לוויתן למשך 15 שנה בסכום של כ-15 מיליארד דולר. למרות האיומים שנשמעו לאחרונה בירדן כי הירדנים יתנערו מהסכם זה, לא נראה שהם יעשו זאת. הזרמת הגז לירדן אמורה להתחיל אומנם במהלך שנת 2018, אך כל עוד המצב הביטחוני באזור לא יציב וצינור הגז ממצרים לירדן ממשיך להיות מופצץ מדי פעם בפעם ובעוד צריכת הגז בירדן עולה כתוצאה ממספר הפליטים הגדל, נראה כי לירדנים יש אינטרס חשוב לכבד את ההסכם ולקבל את הגז החיוני כל כך עבורם גם אם הוא מגיע מישראל.

לבסוף, מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה לפני כשלוש שנים, נסגרו בפני הירדנים נמלי סוריה ולא נמצאו באזור נמלים יציבים זולת נמל חיפה. מספר המשאיות הירדניות, שהשתמשו בנמל חיפה לפריקה והטענת סחורות גדל בלמעלה מ-300 אחוז מאז 2011 והגיע ל-11,000 משאיות בשנה. במקביל, סחורות מאירופה, שנפרקו קודם לכן במצרים מוסטות גם הן כעת לעבר נמל חיפה ומשם מועברות למדינות המזרח התיכון דרך ירדן. ירדן נהנית משום כך מעמלות גבוהות, שמשפרות את כלכלתה ולא נראה כי בכוונתה להפסיק את ההסדר המשתלם הזה. גם הסחר החקלאי בין שתי המדינות גדל בלמעלה מ-350 אחוז, שיתוף הפעולה בתחום זה גובר בתקופה האחרונה כתוצאה ממספר פרויקטים חקלאיים של הקמת חוות גידול בירדן ושיווק התוצרת דרך ישראל ועוד.

לאור זאת, מערכת היחסים עם ירדן תמשיך להתנהל בשני מישורים הפומבי והחשאי. בעוד ממשלת ירדן תמשיך לתקוף את מדיניותה של ישראל בגלוי הרי מתחת לפני השטח היחסים בין המדינות ימשיכו לפרוח לא רק במישור הצבאי ביטחוני כי אם גם במישור הכלכלי כביטוי להמשך תוקפו של הסכם השלום בין שתי המדינות.