'כל הכבוד' לראש הממשלה על ההליכים שפתח לשלול אזרחות או תושבות-קבע מאויבי מדינת היהודים. אשר להסתה הרצחנית - ממחמוד עבאס, ראש הרש'פ ודרומה - נתניהו החל סוף-סוף לסמן אותה כמחוללת טרור ומחכים לראות מקרה ראשון בישראל של ערבי העומד לדין על הסתה נגד יהודים.
במשפט פושעי המלחמה בנירנברג נדון למות והוצא להורג בין מבצעי רצח-העם גם המסית הראשי, יוליוס שטרייכר, עורך ה"שטירמר", למרות שיתכן שפיסית - לא הרג אף אחד. איש לא הטיל ספק, שמי שקרא, הטיף וחינך לטבח המוני, אשמתו שקולה כנגד אשמת הרוצחים הנאלחים שאימצו את משנתו. משום מה, ממשלות ישראל הלכו בדרך ההפוכה, כל עוד ההסתה היא של ערבים נגד יהודים. את התורה העקומה הזאת למדו ממשה דיין.
מדוע מתאמץ
יורם כהן, ראש השב"כ, להמשיך ולדבוק בהתנהגות הקלוקלת הזו, מדוע הביך את ראש הממשלה וניסה לטרפד את מדיניותו כבר בצעד הראשון, המהוסס, שעשה לשים קץ להפקרות? נבצר מבינתי. כהן קבע, שמחמוד עבאס (ראש הרשות וראש הפת'ח) 'לא מעוניין בטרור', ועל כך קשה להתווכח, שהרי מי כמוהו אמור לדעת זאת. אבל הוא התיימר לקבוע עוד, שהאיש "לא מוביל לטרור" וזה פשוט לא נכון, ולהלן נוכיח זאת לקוראים.
בנושא ההסתה התבטא ראש השב"כ כך:
"חלק מהציבור הפלשתיני רואה את ההתבטאויות שלו כלגיטימציה לאלימות". הדברים האלה תמוהים. אפילו היו נכונים לגופם, היכן בעולם ראש שרות ביטחון חולק בפומבי על ראש הממשלה הממונה עליו ושם רגל למדיניותו - ייחוס האחריות לרציחות לראש המערכת הפלשתינית?
גם ההתנסחות היא מוזרה: מדוע רק "חלק" מהפלשתינים היו יכולים לקבל מדבריו לגיטימציה לאלימות? החלקים האחרים מטומטמים?
ובכלל, אם אדם אומר 'צריך להרוג את פלוני', מה זה: "לגיטימציה לאלימות" או הסתה לרצח? כמובן שהסתה לרצח היא גם לגיטימציה לאלימות, אבל זו מכבסת מלים שממעיטה את אשמת אבו-מאזן עד אבסורד. הלא גם הפרעה למשחק כדורגל יכולה להיכלל בהגדרה "לגיטימציה לאלימות".
לעומת ראש השב"כ, שר הביטחון קרא לילד בשמו:
"מסע הרצח של יהודים המתפללים בבית כנסת הוא תוצאה ישירה של ההסתה, השקרים והשנאה שמופצים מדי יום ברשות הפלשתינית בהנהגת יושב הראש אבו-מאזן..." ובכן, מי צודק - ראש הממשלה ושר הביטחון או ראש השב"כ? הבה נראה.
(כל החומר לקוח מ-"מבט לתקשורת הפלשתינית" של מרכוס וזילברדיק).
מחמוד אל-חבאש, שופט עליון שריעי של הרש"פ ויועץ רשמי של מחמוד עבאס (הוא "אבו-מאזן") אמר בראיון מן ה-5.11.14: "...אנחנו נושקים כל מצח, יד ואפילו רגל שביצעו 'ריבאט' באל-אקצה..אנחנו מאחוריהם. ההנהגה איתם..בכל תנועה, פעולה ומעשה.." (הוקרן בטלוויזיה של הרש"פ).
"ריבאט" פירושו מלחמת דת להגנה על אדמה מוסלמית.
ממשיך אל-חבאש: "לפני כמה ימים הנשיא (מחמוד עבאס) ברך אותם, חיזק אותם ודרש מהם עוד ריבאט. אמירה זו אולי הרגיזה את הישראלים ואת הכיבוש, שהנשיא מסית את הפלשתינים הירושלמים ל-ריבאט. כן, אנחנו מסיתים את האנשים בירושלים ל-ריבאט..."
אל-חבאש התייחס לנאום בו מחמוד עבאס קרא למנוע בכוח כניסת יהודים להר-הבית, "כי אין להם הזכות לטמא אותו".
דברי אל-חבאש נאמרו אחרי שני פיגועי הדריסה ואחרי ההתנקשות ביהודה גליק. הם גם נאמרו שבועיים לפני דברי ראש השב"כ.
גם המכתב ששלח מחמוד עבאס להורי מועטז חיג'אזי שנהרג בעת שניסה לרצוח את יהודה גליק, פורסם לפני ההתבטאות האומללה של כהן, וכך נאמר בו: "בכעס וגינוי רב קיבלנו את הידיעה על פשע ההתנקשות הנפשע שביצעו כנופיות ההרג והטרור של צבא הכיבוש הישראלי השנוא נגד הבן מועטז...שמת כשאהיד בהגנה על זכויות עמנו ומקומותינו הקדושים..."
גם אם אפילו הדברים האלה של אבו-מאזן לא עשו רושם על ראש השב"כ, כיצד הוא היה יכול להתעלם מנאומו מיום 22.7.14, בו פתח את מלחמת הדת, שלכל הדעות היא הרע מכל. מחמוד עבאס שחרר בנאום הזה פסוק מן הקוראן שהוא מעין קוד לכל מוסלם לפתוח במלחמת דת, ואלה המלים: "רשות (להילחם) ניתנת לכל אלה שלוחמים בהם, כי נעשה להם עוול. ואכן, אללה לבטח יעניק להם ניצחון."
בעמוד המרכזי בפייסבוק של הפת'ח מ-22.7.14 מוסבר: זה "הפסוק המתיר למוסלמים לעשות מלחמה למען אללה".
לנאום היו תוצאות מיידיות. בסוף אותו שבוע נהרגו 9 פלשתינים בהתנגשויות עם מג"ב וצה"ל. תחת הכותרת "פסוק אחד מהקוראן הצית את הגדה המערבית" שאלה סוכנות 'מען': "...האם בציטוט הפסוק הזה מן הקוראן הוא לא נתן איתות ברור להתיר את הרסן מן הרחוב?"
וממש באותם הימים התבטא חבר הוועדה המרכזית של הפתח,
תאופיק טיראווי, כך: "...הפיצוץ הגדול בוא יבוא....זה חוקי להשתמש בכל אמצעי - לירות, לזרוק אבנים, להפגין, לשבות. כל האמצעים האלה יהיו מותרים לעמנו ושאיש לא יאמר, שנשק אסור בגדה המערבית".
יום אחרי הנאום פרסם שופר הפתח קריאה ל'שביבה', תנועת הנוער של הפתח, ל"יותר התנגדות ולהסלמת הלחימה... הבה נהפוך את הארץ לגיהנום לאויב!..."
לא יעלה על הדעת, שעל כל הדברים האלה ראש השב"כ לא דיווח לראש הממשלה. נוכח זאת, היינו מבינים לו ראש השב'כ היה מאיץ ודוחק בו לפעול, לעשות משהו נגד מסע ההסתה הזה. אבל הוא עשה בדיוק ההפך - נתן בעקיפין ל'טרוריסט בחליפה' מעין הגנה. מישהו צריך לתבוע ממנו הסבר על כך.
אשר לגינוי הרצח בבית הכנסת שפרסם עבאס, הפתח - שוב בפייסבוק - נטל מן הגינוי הזה את העוקץ, בציינו שגם ערפאת פרסם גינויים שקריים כשנלחץ ע'י מובארק. כעדות הביא הפת'ח ראיון ב-בי.בי.סי. עם שומר ראש לשעבר של ערפאת, מוחמד דאייה, שאמר: ב-3 מקרים הדת שלנו מתירה לשקר והשלישי הוא - בפוליטיקה. ערפאת היה משקר ישר בפנים, טוען - 'אני נגד הריגת אזרחים', "אבל זו לא הייתה אמת".
עד כאן ציטוט מן הפייסבוק של הפתח. אם אין לשב"כ די כוח אדם להתמסר כראוי למקור מידע חשוב זה, אולי יגרע כמה משרות מן "המחלקה היהודית" כדי למלא את החסר?
