"טעות משרדית" או טובת הנאה ליזם?

החוזה השערורייתי נחתם לפני תשע שנים, אך לא פורסם במשך שנים, ולא היה ידוע לאיש - לא לעיריית ירושלים, האמורה לגבות את הטל ההשבחה, ולא לחברת הפניקס, שכיום היא בעלת השליטה בפרויקט הענק. רק בודדים במינהל ידעו על הפרשה, והם -משיקולים שלהם - לא סיפרו דבר.

הפרשה התגלתה רק בימי ההנהלה החדשה, לפני כשלוש שנים. עכשיו מנסה רשות המקרקעין לגבות את עשרות מיליוני השקלים דרך בית המשפט.

האם הייתה זו באמת רק "טעות משרדית בתום לב", כפי שטוענת היום הנהלת רשות המקרקעין? או אולי - כפי שטוען היזם - היה הכל מתוכנן וידוע מראש. האם, אכן כן, מישהו בצמרת החליט לתת לו הטבה בעשרות מיליוני שקלים, משיקולים שאינם ידועים?!

תחילת הסיפור מחזירה אותנו כתשע שנים לאחור. ביולי 2005 פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז למכירת מגרש בן 21.3 דונם בשכונת רמות, ירושלים, המיועד לבניית קניון ו-114 דירות. ב-21 בספטמבר החליטה ועדת המכרזים שחברת "בית חדש" היא הזוכה, ועליה לשלם 60 מיליון שקל. החוזה נחתם ב-16 בנובמבר. זהו חוזה פיתוח, ונאמר בו כי לאחר שלוש שנים יש להחליפו בחוזה חכירה ל-98 שנים. גרוסברד, אגב, קיבל הלוואה מאיש עסקים יהודי-בלגי, למימון עיקר התשלום בעד המגרש.

ב-15 בינואר 2007 מכרה "בית חדש", בבעלות דניאל גרוסברד, 70% מהפרויקט לחברת הביטוח הפניקס, ולאחר זמן קצר מכרה לה עוד 10%. הפניקס, כיום בעלת 80% בקניון הידוע, שילמה לגרוסברד סך הכל כ-200 מיליון שקל. המחיר הגבוה נובע מכך, שגרוסברד התחייב להשלים את הבנייה, ולתת את הקניון במצב גמור.

זמן קצר לאחר מכן אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בראשות סגן ראש העיר קובי כחלון, לבנות 250 דירות נוספות במתחם הקניון. הדבר משביח כמובן את הקרקע. שמאי מטעם העירייה קבע, ש"בית חדש" חייבת לשלם 23.9 מיליון שקל, שהם כמקובל 50% מעליית ערך הקרקע. "בית חדש" לא שילמה, מאחר שהבהירה לעיריה, שמדובר בהסכם פיתוח. פסק דין מפורסם, עיריית רמת גן נגד חברת "קנית" קובע, שבחוזה פיתוח אין תשלום של הטל השבחה.

גרוסברד סיים את בניית הקניון, השכיר שטחים והפעילו. יש בו כיום, בין היתר, מרכול, בית מרקחת של רשת גדולה, חנויות מאפים, מסעדות, בתי קפה, חנויות אופנה, חנות ספרים ידועה ועוד. הוא משמש מקום קניות, בילוי ופנאי לרבבות תושבי האזור.

בנובמבר 2011 (אולי קודם - לוחות הזמנים המדויקים אינם ברורים, א.ל.) נכונה לעירייה הפתעה: היא גילתה - לא מסופר איך - ש"בית חדש" חתמה על חוזה חכירה, ולא חוזה פיתוח, ולכן היא חייבת בתשלום הטל. העירייה עידכנה את השומה הקודמת, מדצמבר 2007, צירפה הפרשי הצמדה וריבית, והגיעה לחיוב של 31.8 מיליון שקל. ב-1 במרס 2012 שלחה אתהודעת החיוב ל"בית חדש".

כאן חיכתה הפתעה לגזבר העירייה: במקום לקבל צ'ק, הוא קיבל מכתב תקיף מחברת "בית חדש": סליחה, אנחנו חתומים על חוזה פיתוח, ולא על חוזה חכירה, ולכן איננו חייבים לכם דבר!

עורכי הדין של העירייה, ואולי גם בכירים אחרים, פנו מיד למינהל - עכשיו קוראים לו רשות מקרקעי ישראל - וביקשו לברר מה קרה.

פקידי הרשות חיטטו בארכיונים. הם הופתעו - כך הם טוענים כיום - לגלות, שאירעה "טעות משרדית טכנית". מישהו, פקיד או פקידה, טעו ב-2005, והחתימו את "בית חדש" על חוזה פיתוח במקום על חוזה חכירה! האם זו הייתה סתם טעות? מנכ"ל הרשות, עו"ד(!) בן ציון ליברמן, לא מתאמץ, לא הוא ולא פקידיו, לאתר את הפקיד ששלח לגרוסברד את החוזה המוטעה. אנחנו מאמינים שלא קשה לגלות את האחראי. הנהלת הרשות, לא מצאה אותו, לא ברור מדוע.

רשות המקרקעין ניסתה להחזיר את משחת השיניים לתוך השפופרת: ב-18 במרס 2012 הודיעה ל"בית חדש" על ביטול חוזה הפיתוח. "בית חדש" הגיבה במכתב נזעם. הרשות שלחה מכתב שני, ב-18 באפריל, חזרה על הודעת הביטול ודרשה להחליף את החוזה הגרוע בחוזה חכירה ל-98 ועוד 98 שנים. "בית חדש" דחתה. לאחר ימים מספר הוגשה התביעה המשפטית, שככל הנראה כבר הייתה מוכנה עוד לפני המכתב האחרון של הרשות.

רשות מקרקעי ישראל הגישה גם היא תביעה נגד "בית חדש". באוקטובר 2012 אוחדו שתי התביעות, של העירייה ושל הרשות. בימים אלו מחכים לשמיעת עדויות ולהכרעת בית המשפט.

עכשיו מגיע תורו של הרשומון: זו הייתה "טעות משרדית טכנית בתום לב", או מעשה מכוון שנועד - לא ברור מדוע - לתת לגרוסברד מתנה של עשרות מיליוני שקלים? כל צד נעזר במסמכים.

העירייה והמינהל גורסים: כל הזמן היה ברור שמדובר בחוזה חכירה. כך כתוב פעמים רבות במכרזי המכרז. העירייה והרשות מצטטים מסמך אחרי מסמך כדי להוכיח, ש"בית חדש" וגרוסברד ידעו כל העת, מן ההתחלה, שמדובר בחוזה חכירה, ובסך-הכל הייתה כאן טעות.

"בית חדש מנצלת בציניות טעות, כדי להתעשר שלא כדין"
ראש העירייה וסגנו כחלון זועמים: "בית חדש מנצלת באופן ציני טעות משרדית בתום לב. היא מבקשת להתעשר שלא כדין ולחסוך תשלום של עשרות מיליוני שקלים, שהיא חייבת לרשות ולציבור! בית חדש ידעה כל העת שהמינהל החתים אותה בטעות על חוזה פיתוח. במקום להעמיד את המינהל על טעותו, היא מנצלת את הטעות כדי להתעשר שלא כדין!"

דניאל גרוסברד והפניקס, בראשות איל לפידות, משיבים מלחמה: במסמכים רבים, החל מחתימת חוזה הפיתוח וגם לאחר מכן, נאמר במפורש שזה חוזה פיתוח ולא חוזה חכירה. יש להם גם טענה כבדת-משקל, לכאורה: חוזה הפיתוח, מנובמבר 2005, היה לשלוש שנים, ונאמר כי יוחלף לאחר מכן בחוזה חכירה? והנה, באוגוסט 2008 האריך המינהל את חוזה הפיתוח, מבלי לבקש לשנותו לחוזה חכירה. זאת ועוד, באפריל 2010 האריך המינהל שנית את חוזה הפיתוח, מבלי לשנות לחוזה חכירה!

כלומר - אומרים גרוסברד והפניקס - זו לא "טעות משרדית טכנית". זוהי מדיניות קבועה וברורה של המינהל לאורך השנים, לתת את המגרש היקר לגרוסברד בתנאים של חוזה פיתוח! היכן הייתם במשך שבע שנים?!

אם כך, מתעוררת שאלה גדולה, בעלת חשיבות ציבורית רבה: מי הם הפקידים או המנהלים, שהחליטו במשך שבע שנים לתת לדניאל גרוסברד הטבה ששוויה עשרות מיליוני שקלים? מהם המניעים שלהם לכך? יש לקוות שבית המשפט יפתור את התעלומה.