את הבחירות הממשמשות ובאות תאפיין בוודאי מלחמת-גושים: גוש ימין אל מול גוש שמאל ומרכז. במלחמת החורמה הזאת ייאלצו לפחות ארבע מפלגות - יש עתיד, ישראל ביתנו, התנועה ומפלגת כחלון - לתמרן בין המצע האידיאולוגי שלהן לבין המציאות הנכפית עליהן.
לפי שעה פוסחות מפלגות אלה על שתי הסעיפים, והמכנה המשותף היחיד שמאחד אותן, בינתיים, הוא רצונן העז למנוע מ
בנימין נתניהו לעמוד שוב בראש
ממשלה חדשה. אלא שניסיון העבר מלמד שאין שום סיכוי למצוא מועמד מוסכם על דעת ארבע המפלגות, שיוכל להתייצב למולו. אחרי ככלות הכל הדברים אמורים בשעטנז פוליטי, שאין בו שום דבק מלכד, זולת האיבה היוקדת לנתניהו.
המחנה הניצי
אל מול מחנה משוסע שכזה מתייצב מחנה מאוחד של הליכוד, הבית היהודי, יהדות התורה ושס, שלא רק מוכן לתמוך בבנימין נתניהו כנושא הדגל, אלא גם מזוהה, במפורש, עם אידיאולוגיית הימין. הפעם אמורים, אומנם, הדברים בימין לאומני לכל דבר, כאשר את הטון בליכוד נותן האגף הניצי בו, המהווה את הרוב הדומיננטי במפלגה, יחד עם אנשי הבית היהודי, בהנהגת
נפתלי בנט, ועימם גם יהדות התורה וש"ס החרדית, הניצבות לימינם, ולו כדי לממש את חלום כניסתן לקואליציה. ובאשר לבנימין נתניהו עצמו - הוא יקבל עליו את דין ההקצנה של מפלגתו, ולו כדי לשמור על כס השלטון.
ניסיון העבר
מי שבכל זאת עדיין מפקפק בסיכוייו של בנימין נתניהו לזכות בקדנציה נוספת - מוזמן ללמוד מניסיון העבר, כאשר עלה בידיו להרכיב ממשלה, חרף העובדה שקדימה הייתה בזמנה המפלגה שניצחה בבחירות. היה זה כש
ציפי לבני, שעמדה בראש מפלגה זו, לא הצליחה, בשל העדר ניסיון, להרכיב ממשלה בראשותה, והיה זה בנימין נתניהו שקטף את הפרי מתחת ידיה.
גם אם נצא בהנחה היפותטית שבכל זאת יימצא, בסופו של דבר, מועמד מוסכם על דעת המרכז והשמאל - ספק אם יעלה בידיו לעשות מעשה-מרכבה נוסח שועל ערמומי ובעל ניסיון כבנימין נתניהו. בוז'י הרצוג?
יאיר לפיד? ציפי לבני?
משה כחלון? הצחקתם אותי. אין שום סיכוי!
