|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
חוצבי האבנים בקלוסובה 1929 [צילום: באדיבות אוצרת תערוכת 90 שנה לקלוסובה מוזיאון יד טבנקין וארכיון בית לוחמי הגיטאות]

סיפורו של קיבוץ חוצבי אבנים "קלוסובה"

סיפורו של קיבוץ ההכשרה קלוסובה או בשמו הרשמי קיבוץ חוצבי אבנים "קלוסובה" ע"ש יוסף טרומפלדור,שהוקם לפני כ-90 שנה בעיירה קלוסובה שבחבל ווהלין במזרח פולין כמקום הכשרה לחלוצים לקראת עליתם לארץ, הוא סיפור היסטורי מרתק ופרק חשוב ומיוחד בתולדות הציונות והקמת מדינת ישראל. קיבוץ הכשרה חלוצי זה שפעל במשך 13 שנה הפך למיתוס עוד בחייו, אך עם השנים נמוגה משהו הילתו ודומה כי כיום רק מעטים יודעים ומכירים את סיפורו של קיבוץ הכשרה זה
08/12/2014  |   אלי אלון   |   כתבות   |   תגובות

לציון 90 שנה להקמתה של הכשרת קלוסובה ובמסגרת חגיגות ה-90 לקיבוץ גבעת השלושה נערך (25.11.14) ב"יד טבנקין" ברמת אפעל "כנס קלוסובה" בהשתתפות צאצאי הקלוסובאים, וחברי קיבוצים שהוקמו על-ידי חברי הכשרת קלוסובה. בן הבאים לכנס הייתה גם יעל שוהם שהוריה יענקל וחייקה ליפשיץ עבדו והתחתנו בהכשרת קלוסובה ויואל מרשק לשעבר מנהל אגף המשימות בתנועה הקיבוצית שאביו בני מרשק היה מהמנהיגים הבולטים של הכשרת קלוסובה, וההיסטוריון ואיש החינוך ד"ר צבי צמרת שכפי שמספרת לי יונה פריטל מנהלת "יד –טבנקין" אף הוא בן לשני הורים יוצאי קלוסובה. במקביל נפתחה בבית "יד טבנקין" תערוכה בנושא 90 שנה לקלוסובה המביאה באמצעות תמונות, מסמכים וסרטונים את סיפורה ותולדותיה של הכשרת קלוסובה. אוצרת התערוכה היא דליה קינן-פרץ.

מה היה קיבוץ "חוצבי אבנים קלוסובה" והרקע להקמתו?

קיבוץ ההכשרה קלוסובה או בשמו הרשמי "קיבוץ חוצבי אבנים קלוסובה ע"ש יוסף טרומפלדור", הוקם בשנת 1924 בעיירה סארני שבמחוז ווהלין בפולין (כיום באוקראינה)על-ידי תנועת "החלוץ" בפולין. תנועת "החלוץ" הוקמה בזמן מלחמת העולם הראשונה במדינות שונות במזרח אירופה במטרה להכשיר חלוצים לקראת עלייתם לארץ ישראל. "החלוץ" ארגן קבוצות הכשרה חלוציות שפעלו במסגרות שונות להכשיר את חבריהן לחיים קשים בארץ ישראל. ההכשרה קיבוץ חוצבי אבנים קלוסובה של תנועת "החלוץ" הייתה ייחודית במידה רבה בהשוואה למסגרות הכשרה אחרות. חבריה עבדו במחצבה גדולה במנסרה שהעסיקה לרוב אסירים שנדונו לעבודת פרך. המחצבה והמנסרה היו בבעלות יהודית של משפחת פיינשטיין.

החלוצים היהודים עבדו במחצבה, לעיתים בתנאים די דומים לאסירים ועסקו בחציבת אבני גרניט הובלת קרוניות עמוסות וכדומה וסיגלו לעצמם בהסכמה סגפנות נזירית ואף התאכזרות עצמית. האכזריות הפכה לאידיאולוגיה לכלי חינוך. מתוך הכרה שזו הדרך לחישול והכנה לעליה. העבודה במקום הייתה קשה ומפרכת תנאי החיים והמגורים היו קשים ביותר. האוכל דל, לא פעם היו לבושים החלוצים בגדים קרועים ובלויים, הם התגוררו בבקתות עלובות ומחסנים שונים מעץ ופח בהתחלה גרו הגברים והנשים במחסן אחד ואחר כך הופרדו.

מ"קיבוץ" הכשרה עונתי לגרעין קבע

תחילה היה "קיבוץ קלוסובה" קיבוץ הכשרה עונתי. קבוצה עובדת ומשתלמת וכעבור מספר חודשי עבודה מתפזרת ובמקומה מגיעה קבוצה חדשה.ב1926 מגיע להכשרה בני מרשק (לימים התפרסם כפוליטרוק הפלמ"ח) ונהפך למנהיגה. ההכשרה קלוסובה הופכת לגרעין קבע בו שהו החלוצים עד לעלייתם ארצה. אף נישאו במסגרתו כמה זוגות ונולדו ילדים. המצטרפים להכשרת קלוסובה התחייבו וקיבלו על עצמם הסתפקות במועט על גבול סגפנות. אחד האיסורים החמורים שקיבלו על עצמם: איסור חמור לא לבקר את הוריהם ולא לעזור את המקום עד עליתם ארצה. לרבים מהם אפילו לא הייתה אפשרות לחזור ולהיפרד מהוריהם בטרם העלייה. היה חשש שברגע שיחזרו להוריהם ומשפחתם הם, היו משתלבים מחדש במעגל חיי הגלות בעיירותיהם ומתרחקים מרעיון העלייה. הורי חלוצים שחשו כי גונבים להם את ילדיהם הגיעו לקלוסובה וניסו לשכנע את ילדיהם לעזוב את המקום ולחזור לבית משפחתם אולם לרוב ללא הצלחה.

אשת הרדיו הסופרת וחוקרת תולדות הישוב רות בקי-קלודוני שדודה שמריהו קולודני היה מראשוני "קלוסובה" וחקרה את נושא "קלוסובה" מספרת, כי טראגית במיוחד הייתה ההתמודדות בקלוסובה עם מחלות, כאשר אנשים חלו לא תמיד הסכימו לפנותם לטיפול רפואי מחוץ למחנה קלוסובה והסתפקו בטיפול מקומי וכי קרו לא אחת מקרי מוות כתוצאה מחוסר טיפול רפואי נאות. נושאים אלה לא נחקרו מדגישה, רות בקי.

הכשרת קלוסובה החלה עם כמה עשרות חלוצים ועם הזמן גדל היקף ההכשרה בקלוסובה והגיע למאות חלוצים מדי שנה. יעל שוהם מספרת, כי אל הכשרת קלוסובה הגיעו סוגים שונים של אוכלוסיות "אינטליגנטים ואנשי עמך ממשפחות של חסידיים ושל חופשיים, דוברי עברית, אידיש, פולנית ורוסית. בשנת 1926 עלה לארץ ישראל המחזור הראשון של בוגרי קלוסובה.ב-1929 עולה בני מרשק ארצה ומצטרף למייסדי קיבוץ גבעת השלושה ודניאל הלוי הופך למנהיגה של קלוסובה.

שמו של קיבוץ ההכשרה של קלסובה ודרך פעולתו יצא למרחוק ברחבי פולין ובעקבותיו קמו פלוגות הכשרות בנות שאימצו את דרך קלוסובה כמודל להכשרה נאותה ברוקיטנה, דומברוביצה, פינסק, קליבאן, רובנה, קובל ועוד. הכשרות אלה הכינו אלפי צעירים יהודים לעלייה לארץ.

בוגרי קיבוץ קלוסובה השתלבו בקיבוצי הקיבוץ המאוחד

שליחים רבים מארץ ישראל שהגיעו לפולין לא פסחו על ביקור בקלוסובה . רוב בוגרי "קיבוץ" קלוסובה עלו לארץ ישראל לאחר תום תקופת הכשרתם. השתלבו בעיקר ביגור ובגבעת השלושה, וכן ברמת רחל, רמת הכובש, גליל ים,גבעת ברנר קיבוצים נוספים של הקיבוץ המאוחד ועוד. יעל שוהם מספרת כי רבים מיוצאי הכשרת קלוסובה שמרו על קשר אחד עם השני גם לאחר עליתם ארצה.

בחדר האוכל בקלובוסה הייתה תלויה סיסמה רקומה באותיות זהב על בד אדום שכתב אחד מהשליחים הארץ ישראלים המחנך אברהם גוברמן וזה לשונה: "תורת החלוציות העברית אכזרית במעשיותה ונפלאה במהותה" גוברמן חיבר גם את "המנון קלוסובה" שיוצאי קלוסובה נהגו לשיר אותו באידיש ובעברית בהנאה וגעגועים גם לאחר עליתם ארצה..

שמו של קיבוץ ההכשרה של קלוסובה ודרך פעולתו יצא למרחוק וכל קיבוצי ההכשרה שהוקמו אימצו את דרך קלוסובה כמודל להכנתה נאותה לחלוץ.

בסוף 1937 נעזב קיבוץ קלוסובה .השלטונות הפולניים דרשו להפסיק עבודת יהודים והם פוטרו גם המחצבה והמנסרה נלקחו מבעליהם היהודיים ועברו לבעלות פולנית. בתקופה זו הוקמו במקום קלוסובה גושי הכשרה בערים ועיירות שנקראו "גושי קלוסובה" ופעלו ברוח ההכשרה שפורקה ועל-פי עקרונותיה.

בכנס שנערך בקיבוץ יגור בשנת 1934 אמר יצחק טבנקין על קיבוץ קלוסובה "הערכים החומריים שנוצרו על-ידי אותם חוצבים באבן-אינם ממצים את הערך האנושי הגלום במעשיהם. האבן לא הייתה רק אמצעי לקבלת שכר, אלא בעיקר כדי לחולל שינוי בעצמם. את האבן חצבו למען חצוב באדם".

בשנת 2006 יצאה קבוצת ישראלים, דור שני ושלישי לבוגרי קלוסובה ובראשם יעל שוהם ואחיה ישי ליפשיץ לביקור בעיירה רוקוניטנה ובסרני. הם ביקרו באתר המחצבה בו עבדו הוריהם סביהם. מספרת יעל: "ירדנו לעבר המחצבה הענקית שעדין עובדת נגענו באבנים הקשות, הצטלמנו עם האבנים והרכבת המובילה את האבנים החצובות והרגשנו תחושה של קשר".

חברי הכשרת קלוסובה [צילום: באדיבות אוצרת תערוכת 90 שנה לקלוסובה מוזיאון יד טבנקין וארכיון בית לוחמי הגיטאות]
תאריך:  08/12/2014   |   עודכן:  08/12/2014
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סיפורו של קיבוץ חוצבי אבנים "קלוסובה"
תגובות  [ 10 ] מוצגות   [ 10 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
וינטר הניה
8/12/14 21:17
2
אהוד פרלסמן
8/12/14 23:42
 
עמרי רייסמן
17/08/20 18:35
3
נגה תדמר
14/12/14 22:58
 
לנגה שלום
31/12/15 03:53
4
ארכיון קיבוץ עינת
31/12/14 12:41
5
אסתר שדלצקי
12/10/15 06:31
6
למתעניינים
31/12/15 03:44
7
הלל לויתן
5/11/19 22:32
8
הלל לויתן
5/11/19 22:32
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בשנת 1950 עזבה שושנה בת ה-19 את ביתה ואת ארצה, ישראל, ונסעה לצרפת ללמוד רפואה. בתום הלימודים התכוונה לחזור לישראל, אולם מפגש עם קצין צרפתי בשם רולנד וייל שינה את מסלול חייה.
08/12/2014  |  מגזין הטכניון  |   כתבות
השופטים הדנים בתיקים של זיכרון מודחק משתמשים במונחים יוצאי דופן, כדי לתאר את הקשיים הייחודיים של תיקים אלו. כך אומר (יום א', 7.12.14) סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, מנחם פינקלשטיין, בהתייחסו לסוגיה מעוררת המחלוקת, הנוגעת בעיקרה לעבירות מין שבוצעו בילדות והטוענות שנזכרו בהן שנים רבות לאחר מכן. פינקלשטיין דן בשלושה מבין ששת התיקים בנושא בשנים האחרונות, והוא דיבר בהרצאה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.
08/12/2014  |  איתמר לוין  |   כתבות
טייסים לומדים כיצד להתמודד עם אובדן פתאומי של חוש הכיוון האנכי (ורטיגו). אובדן כיוון זה, המונע מהם להבדיל בין מטה למעלה, עלול לגרום לתאונה. מצב דומה, אך מסוכן הרבה פחות, מוכר לנו מחיי היום-יום: תחושת הבלבול המתלווה ליציאה מתחנת רכבת תחתית בעיר גדולה, עד שחוש הכיוון מתאושש לאחר מספר רגעים. המדענים סבורים כי בשני המקרים, תקלה זמנית במעגל במוח המתפקד כמצפן תלת-ממדי היא ככל הנראה הגורם לאובדן הכיוון.
07/12/2014  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
"אבחון נפשי אמור להיות סטנדרט, ממש כמו בדיקות שמיעה," אומר גיירמו ספירו, יליד אורגוואי (1966) וכיום פרופסור באוניברסיטת דיוק, "אבל כיום רוב הילדים - יותר מ-80% - אינם מאובחנים נפשית. יתר על כן, במקרים מסוימים כמו אוטיזם וחרדה האבחון מתקיים באיחור משמעותי, שמצמצם את האפקטיביות של הטיפול."
07/12/2014  |  מגזין הטכניון  |   כתבות
בניגוד למחלות כרוניות אחרות, בהן הטיפול התרופתי הוא קבוע וידוע מראש, כאשר מדובר בסוכרת, ההתנהלות של האכילה, נטילת התרופות והאינסולין, יכולה להשתנות משמעותית על-פי ערכי הסוכר הנמדדים. ואלו בעצם מנחים את הסוכרתי ואת הצוות הרפואי בהתאמת הטיפול כולו. זאת משום שביכולתם של גורמים שונים, ביניהם טיב הארוחה או הפעילות הספורטיבית האחרונה, לשנות דרמטית את רמת הסוכר בדם ואת מינון הטיפול הנדרש בהתאם.
07/12/2014  |  בתיה אלימלך  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il