|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הרב הראשי לצה"ל: טעית והטעית
|
כבוד הרב: טעית, וחמור יותר הטעית את כל שומעיך - כיפת הסלע אינה מסגד; מתחם אל-אקצה (מתחם הר-הבית) הוא קדוש לאיסלאם כבר סמוך ללידתו, ועל כן, מיד עם כיבוש ירושלים על-ידי עומר בן אלח'טאב בשנת 637 הוא החל בבניית מסגד אל-אקצה וכיפת הסלע
|
|
תא"ל הרב רפי פרץ [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
באחרונה שמענו את דרשתו של הרב (כהשכלתו) הראשי (בתפקידו) של צה"ל, תא"ל (בדרגתו) רפי פרץ על האיסלאם והר-הבית. דרשה מתנשאת ("אתה יודע מה? 90% מהערבים לא יודעים מה כתוב בקוראן. אני אומר לך את זה באחריות. אנחנו יודעים יותר טוב מהרבה מהם") מלומדת ("מה זה מסגד אל-אקצה, אתם יודעים? תעשו לי מקדש בקצה של מכה. של חצי האי ערב. כיפת הסלע זה לא בקצה") ובוטה ("ולכן אמרתי: זה רק לכבוד. אין לזה שום משמעות דתית לאיסלאם. הם עושים את זה בקצה של הר-הבית, אבל לאן הם משתחווים? למכה. האחוריים שלהם מופנים להר-הבית. אז מה הם עושים על הר-הבית"). אז ככה כבוד הרב: טעית, וחמור יותר הטעית את כל שומעיך, ובעיקר את תלמידך - לסטטיסטיקה שעשית בה שימוש לא נמצאו תימוכין ולו במאמר אחד בעולם; כיפת הסלע אינה מסגד; מתחם אל-אקצה (מתחם הר-הבית) הוא קדוש לאיסלאם כבר סמוך ללידתו, ועל כן, מיד עם כיבוש ירושלים על-ידי עומר בן אלח'טאב בשנת 637 הוא החל בבניית מסגד אל-אקצה וכיפת הסלע. מאז, כמעט אלף וארבע מאות שנה המתחם הוא שלישי בחשיבותו לאיסלאם, אחרי מכה ומדינה. ומה המקומות הקדושים ליהדות מיד אחרי ירושלים? כפי הנראה מערת המכפלה. כבוד הרב לא מפנה את האחוריים שלו לאברהם (ושרה), יצחק (ורבקה) ויעקב (ולאה) כל אימת שהוא מתפלל מדרום לירושלים? הרי פנינו לעיר בעת התפילה; וכיצד מתפלל כבוד הרב כאשר הוא נמצא בבית אל וחלקו האחורי מופנה ליוסף שבשכם? או קצת דרומה לשמואל שליד ירושלים? או שמא גבו מופנה לרחל עת שהוא מתפלל בדרום ירושלים? ומה על אליהו הנביא הזכור לטוב? ושמעון בר יוחאי? ושמעיה ואבטליון? האם עליהם, בתור משנים לקדושה, לסבול ממראה האחוריים של כבוד הרב, עת הוא מתפלל עם פניו לירושלים? ובכלל אחרי מאה ועשרים כפות רגלינו מופנות למקדש! שומו שמיים, שלושת אלפי שנות קבורה יהודית בארץ ישראל וכפות רגלי המתים מופנים לקודש הקודשים! וצה"ל, באמצעות דוברו הנאמן, מה אומר? "הדברים הוצאו מהקשרם ואינם משקפים את עמדתו של הרב הצבאי הראשי. הרב מצר אם דבריו פגעו באוכלוסייה הערבית". ככה, סתם. הרב (אולי המטיף?) לא התנצל; הרב לא ננזף; הרב לא הועמד לדין על פגיעה ברגשות ציבור באף לא אחת מהעבירות הרלוונטיות בחוק העונשין: המרדה (העשוי לעורר איבה ומדנים בין חלקי האוכלוסייה); גזענות או למצער פגיעה באמונת חלק מהציבור (שדין העבריין שנת מאסר); הוא לא נחקר; היועץ המשפטי לממשלה - לא שמע; הפרקליט הצבאי הראשי - לא ראה. עולם כמנהגו נוהג, בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה (כך כתוב, מחוץ להקשרם, בספר שופטים) על-אף מעמדו הציבורי הרם. |
|
הכותב הוא עורך דין ושימש כיו"ר החברה לפתוח מזרח ירושלים.
|
|
| תאריך:
|
10/12/2014
|
|
|
עודכן:
|
10/12/2014
|
|
עו"ד אמנון לורך
|
|
הרב הראשי לצה"ל: טעית והטעית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שאול א.
|
10/12/14 15:19
|
|
|
|
2
|
|
אהוד פרלסמן
|
10/12/14 16:51
|
|
|
|
3
|
|
המושך בגזר
|
10/12/14 17:00
|
|
|
|
4
|
|
כל הכבוד למגיבים
|
10/12/14 18:17
|
|
|
|
5
|
|
ידען.
|
10/12/14 23:28
|
|
|
|
6
|
|
חוקר הר הבית
|
11/12/14 00:09
|
|
|
|
7
|
|
מאמר אוהב ערבים
|
11/12/14 08:20
|
|
|
אם זה לא היה עצוב, זה יכול היה להיות מצחיק: מדינת ישראל מעודדת במו כספיה את הטרור הפלשתיני, ואת הפיכתו ל'מקצוע מועדף' ברחוב הפלשתיני. עובדה: מחבל אשר ידיו מגואלות בדם יהודי וכלוא בישראל, נהנה ממשכורת גבוהה בכאלף שקלים ישראלים משכרו של השוטר הפלשתיני שאמור למנוע את הפיגוע של אותו מחבל.
|
|
|
|
|
בשולי הכותרות: הכסאות המוזיקליים של לבני  ח"כינו נבחרי העם או מובחרי העם? יאיר המנותק רואים זול לא לטקסטים אלימים יחי ההבדל הקטן ולקינוח פסוקו
|
|
|
|
|
בית הנבחרים האמריקני אישר, בשבוע שעבר, ברוב סוחף את "חוק שיתוף הפעולה האסטרטגי ארה"ב-ישראל, 2014", המבטא הערכה לתרומה ייחודית וגוברת של ישראל לאינטרסים אמריקנים. היסוד לחוק החדש הונח על-ידי הידיד הגדול ביותר שהיה לישראל בקונגרס, הסנטור דניאל אינוייה ז"ל, ששאב השראה מ"פרקי יומן מזרח תיכוני 1956-1917" של קולונל ריצ'רד מיינרצהאגן, היועץ המדיני והמודיעיני הבכיר של המנדט הבריטי.
|
|
|
|
|
ב-8 בנובמבר 2014 נורה למוות בכפר כנא הצעיר ח'יר אל-דין חמדאן בידי כוח יס"מ של משטרת ישראל. הסרטון שתיעד את הירי הועבר מיידית ברשתות החברתיות, ותוך כמה שעות זכה לתפוצה רחבה, כולל באתרי החדשות המקומיות. הזעם והמחאה הנרחבת שהתעוררו בציבור הערבי חשפו שוב את השסע בין אזרחים יהודים וערבים בישראל. בעוד הרוב המוחלט של המגיבים היהודים ראו בירי פעולה של הגנה עצמית, בציבור הערבי ומנהיגיו המקרה נתפס, כמעט מקיר לקיר, כרצח בדם קר. מועצת כפר כנא הודיעה "...אנו דורשים ממפכ"ל המשטרה לפתוח בחקירה רצינית ולהעניש את הפושעים... המשטרה נוהגת איתנו כאילו אנו אויביה ואויבי המדינה הישראלית, וקלות היד על ההדק כלפי האזרחים הערבים הפכה להיות הרגל ללא שום חשבון וללא עונש". הטענה הרווחת בשיח הערבי, היא, כי מקרה זה לא היה יוצא דופן, וכי מאז אירועי הדמים של אוקטובר 2000 ועד ימים אלה רבו המקרים (גם על-רקע פלילי) שבהם נהרגו ערבים אזרחי ישראל מאש המשטרה. זאת, לעומת שני מקרים בלבד בהם נהרגו יהודים בנסיבות דומות באותה תקופה.
|
|
|
|
|
לביקורת בוטה זכה הוגה הדעות אשר גינצברג - אחד העם - כאשר פרסם בשנת 1891 את מאמרו "אמת מארץ ישראל". רבים לא סלחו לו, כי העז לצאת בביקורת קשה, ביקורת של אוהב, על יחסינו לערבים בני הארץ החיים בארץ ישראל.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
