|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
רומן בפרקים: הכל אמיתי, והכל קרה. העובדות קצת שונו - והדמויות קצת טושטשו. אבל כולם מכירים אותם - את השופטים הלא-חכמים ואת עורכי הדין הלא-ישרים-במיוחד ואת המפכ"ל שקומבינות רוחשות בליבו ואת הפוליטיקאים שמחפשים ריגושים בדירת-מסתור, ובעיקר את הנשים החזקות שמשחקות בגברים חלשים. ויש גם ראש ממשלה שעומד בראש המערכת
|
משהתברר סופית שהשופט רבינוביץ הוא 'השופט', יעלה הרגישה הקלה גדולה מאוד.
השאלה בדבר זהות השופט טרדה את מנוחתה במשך שעות ארוכות; למעשה, מאז שנודע לה על מעצרו של בעלה. לא הייתה לה כל תוכנית-חילוץ שבמרכזה לא עומד השופט רבינוביץ.
היא כעסה על עצמה בעניין זה - אבל זאת הייתה עובדה.
בה-בעת, יעלה ידעה, מניסיונה, שאין תוכנית מן הסוג הזה ללא מרכיבים שאי-אפשר להעריכם מראש. הספקולציה הופכת במקרים כאלה לשם המשחק.
היא רק לא ידעה, כי בשלב הזה שום דבר כבר אינו מקרי. היוזמה -כביכול ניטלה ממנה, מבלי לשאול לדעתה, והועברה לידיו המיומנות של מישהו אחר.
יעלה לא הייתה במעקב, למיטב התרשמותה, ולכן היא לא נקטה בכל אמצעי זהירות מיוחדים, לפני שהיא מיהרה להתקשר אל תנחום.
- "תנחום, רוץ....הכול בסדר...", הודיעה יעלה לשליחה הנאמן.
- "אני כבר מתקשר וקובע פגישה....אני לא אתן לו לשחק איתי...", ענה תנחום מבלי להזכיר את שמו של דני בן-אור.
"זה מתחיל", אמר לעצמו תנחום. הוא שמח על ההזדמנות שניתנה לו לסייע באורח כה משמעותי לבוס שלו. הוא אהב את כל 'המשפחה'.
הוא ראה בהצטרפותה של יעלה רק את היתרונות שבה. הוא שקע, לא אחת, בתוך עיניה הכחולות וראה בהן את האפלוליות המאיימת הניבטת מהן.
עיניה של ברכה היו שונות לחלוטין בעיניו. הן היו מלטפות. חמימותן קסמה לו ללא שיעור.
|
| תאריך:
|
16/12/2014
|
|
|
עודכן:
|
16/12/2014
|
|
חיים משגב
|
|
יעלה פגשה בתנחום כשעה לאחר שהיא נפרדה ממזל לוגסי. היא שמעה ממנו את הפרטים שהיו חסרים למזל לוגסי. הוא סיפר לה מה שקרה, לדעתו, ושהוא חושב שטמנו לבעלה מלכודת. הוא לא ידע, כמובן, פרטים רבים מדי על מידת-מעורבותו של מרציאנו במה שיוחס לו, אבל משהו בכל ההתרחשות נראה לו לא-הגיוני.
|
|
|
|
|
את הספר של פטריק מודיאנו, הסופר הצרפתי זוכה פרס הנובל לספרות לשנה 2014, יש לקרוא בריכוז ובראש פנוי. לא כי העלילה מסובכת או הכתיבה מעורפלת. פטריק מודיאנו מספר בנובלות שלו על פריז, יותר מאשר מספר על האנשים המסתובבים בעיר ועל מה שקורה להם. במקרה של קורא שחי בפריז, או ביקר בה זמן ארוך, יחוש הקורא שהוא מטייל בעיר, הולך לכתובות מדויקות ברחובות נתונים, לבתי קפה מסוימים, ברובעים מוכרים ונוסע במטרו, עולה ויורד בתחנות המוכרות לו. תיאורי המקומות, והשמות המדויקים הם המובילים את הקורא בתוך הסיפור שמתרחש תמיד ברחובות ובבתי הקפה כזרם של זיכרונות מופקים ממוחו הקודח של המספר.
|
|
|
|
|
מרציאנו התאהב ביעלה עד כלות כל כוחותיו הנפשיים. לילותיו נמשכו ללא הפסקה. זה אף פעם לא קרה לו - והוא מאוד אהב את מה שקורה לו. מחד-גיסא, אישה חזקה, דעתנית, מודעת לכוחה; ומאידך-גיסא, גבר שכל חייו ידע רק מצוקות וקשיים שהקשיחו אותו עד לדרגה כמעט מפחידה.
|
|
|
|
|
עפרה נחמד, שדרנית, עורכת ומגישת תוכניות בקול ישראל, יוצאת עם ספר חדש "לאור פרשות השבוע שלי", המבוסס על פינת "פרשת השבוע", אותה היא כותבת ומשדרת מזה שנים במוצאי שבת, ברשת ב'. הפינה זוכה לתגובות אוהדות, חוצות מגזרים: דתיים, חרדים, חילונים, צעירים ומבוגרים, יהודים ובני דתות אחרות. בעקבות התגובות הרבות והמרגשות, נולד הספר "לאור פרשות השבוע שלי".
|
|
|
|
|
יעלה עבדה בשירות-המבחן למבוגרים - ובמשפטו האחרון, מרציאנו נשלח על-ידי בית המשפט כדי שיוכן לגביו תסקיר של שירות המבחן. המטרה הייתה לבחון את שאלת המסוכנות שלו בעתיד - ואת הסיכויים שלו לשיקום. זאת הייתה, אולי, קצת תמימות מצידו של בית המשפט לצפות שאחד כמו מרציאנו יחזור למוטב, אבל כך הוחלט. השופטים אמורים לשחק על-פי הכללים ולקיים את מצוות-החוק. והחוק אומר בפשטות שיש לבחון בכל מקרה את סיכויי-שיקומו של הנאשם.
|
|
|
|
|
