|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
עננים שנוצרו בתהליך הסעת חום, עטופים בעשן, הנוצרים מעל האמזונס [צילום: אילן קורן/באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]

עננים במעבדה

עלייה בכמות האירוסולים, אפילו בתנאי זיהום אוויר, גורמת להיווצרותם של עננים גבוהים יותר וגדולים יותר, שמורידים גשם חזק יותר
16/12/2014  |   מכון ויצמן למדע   |   כתבות   |   מכון ויצמן   |   תגובות

הבנת אופן ההשפעה של העננים על האקלים אינה משימה פשוטה. מה קובע את מבנה העננים הנמוכים, אשר מקררים את האטמוספרה, או את מבנה העננים הגבוהים, שלוכדים את החום מתחתם? כיצד יכולים בני-האדם לשנות את דפוסי היווצרות העננים? מחקרו של פרופ' אילן קורן, ממכון ויצמן למדע, מעלה את האפשרות כי הפעילות האנושית דוחפת את העננים לרוחב ולגובה. המחקר, שבמסגרתו ניתח, יחד עם חברי קבוצתו, סוג מיוחד של עננים, התפרסם באחרונה בכתב-העת Science, ומצביע על כך שבתקופות טרום-תעשייתיות כיסו פחות עננים את פני הים לעומת המצב כיום.

אחד התנאים להיווצרות עננים הוא נוכחותם של חלקיקים זעירים בשם "אירוסולים", המרחפים באטמוספרה. אותם אירוסולים - בין אם הם טבעיים, כמו מלח ים ואבק, ובין אם הם מלאכותיים, כמו פיח - יוצרים גרעינים שסביבם מתעבות טיפות מים אשר יוצרות עננים. בסביבות נקיות יחסית יתפתחו העננים בהתאם לגודל שמאפשרים להם האירוסולים האטמוספריים: הם הגורם המגביל את היווצרות העננים.

השאלה היא, האם כמות האירוסולים הקיימת כיום באטמוספרה כבר חורגת מהגבול, ובמקרה כזה, האם הוספת חלקיקים לא תשפיע במידה ניכרת על היווצרות העננים; או שככל שזיהום האוויר גובר, ממשיכים האירוסולים להיות גורם מגביל, כך שהוספת אירוסולים תמשיך להשפיע על העננים? מודל שפיתחו פרופ' קורן וצוותו הראה, שעלייה בכמות האירוסולים, אפילו בתנאי זיהום באופן יחסי, תגרום להיווצרותם של עננים גבוהים יותר וגדולים יותר, שמייצרים יותר גשם. אבל הוכחת נכונותו של המודל היא עניין אחר: ניסוי בעננים, או אפילו בידוד הגורמים השונים שגורמים להיווצרותם בזמן אמת, הן פעולות שקשה לבצען.

פרופ' קורן, תלמיד המחקר גיא דגן, וד"ר אורית אלטרץ-סטולר, מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע, מצאו מקום בלתי-צפוי לבחינת המודל: באזורים מרוחקים במרכז האוקיינוס, ליד קווי רוחב הקרויים "רחבי הסוסים". אזורים אלה היו ידועים לשמצה בקרב מלחים, מפני שהרוחות שנשאו את סירות המפרש שלהם לשם שככו לעיתים למשך שבועות, וספינותיהם לא יכלו לנוע. המדענים ראו באזור זה מעבדה טבעית, שבה יוכלו לבדוק את הפיסיקה שבבסיס המודל שלהם: אזור אטמוספרי שבו שולטים תנאים מטאורולוגיים יחסית קבועים. לעיתים האטמוספרה נקייה לחלוטין מאירוסולים, ולעיתים היא מכילה רמות נמוכות שלהם. אם המודל נכון, המעבר בין שני המצבים יהיה קיצוני.

כעת, כשהוסרו שאר הגורמים המשפיעים האפשריים (רוח, שינויי טמפרטורה קיצוניים או תצורת הקרקע), ניגשו המדענים לבדוק את השערותיהם ביחס לעננים באזור - הנוצרים בתהליך הסעת חום, ו"ניזונים" מהלחות שבים. קבוצת המחקר התרכזה באירוסולים - באמצעות השוואת צילומי לווין יומיים, המציגים את התפרסות העננים ומדידת רמת האירוסולים, לתחזיות של המודל. שימוש בסוגי ניתוחים שונים הוכיח, שהמודל התיאורטי אכן מתאים לממצאי הלווינים.

בהמשך השתמשו המדענים במקור מידע נוסף: מערכת המכשירים הלוויניים שמודדת את אנרגיית הקרינה אשר פולטים העננים וכדור-הארץ (CERES). מערכת זו מנטרת את שטף הקרינה אשר מוחזרת מכדור-הארץ ונפלטת ממנו לחלל, במטרה לסייע למדענים להבין שינויי אקלים. כאשר השוו נתונים אלה לריכוזי האירוסולים בזמן ובמקום נתונים, התוצאה, מספר פרופ' קורן, הייתה "הדגמה קלאסית של 'ההשפעה המחזקת' שיש להוספת אירוסולים על היווצרות עננים". במילים אחרות, נתוני הקרינה התאימו ל"חתימה" המיוחדת של עננים מתרחבים וגבוהים: עקב החזרת גלים קצרים חלה התקררות ניכרת בעננים אלה. עם זאת, תופעה זו התבטלה באופן חלקי בגלל אפקט חממה - לכידת קרינה ארוכת-גל אשר מגיעה מלמטה.

לפחות מעל האוקיינוס היו תנאֵי האטמוספרה בתקופה הטרום-תעשייתית שונים במידה ניכרת מאלה של ימינו. המשמעות היא, שייתכן כי לאירוסולים שאנו מוסיפים לאטמוספרה יש השפעה מכרעת על תבניות עולמיות של היווצרות עננים וירידת גשמים.

פרופ' קורן: "הראינו שעננים הנוצרים בתהליך הסעת חום אינם מפסיקים בהכרח להיות מוגבלי-אירוסולים. בתנאים של זיהום יחסי תהפוך העלייה בריכוזי האירוסולים את העננים לגבוהים יותר ולגדולים יותר, ואת הגשם שהם מייצרים - לחזק יותר. ככל שהאזור אשר מכוסה עננים גדֵל, משמעות הדבר היא שקיימת יותר קרינה קצרת-גל; אבל ככל שהעננים גובהים, אפקט החממה משפיע יותר, והוא מנטרל כמחצית מהתקררותם".

פורסם במקור: מכון ויצמן למדע, מסע הקסם המדעי
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  16/12/2014   |   עודכן:  16/12/2014
מכון ויצמן למדע
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מאכלים מטוגנים סופגים כמות גדולה של שמן במהלך הטיגון ולכן סופגנייה ממוצעת מכילה 400 קלוריות ולביבה אחת מכילה 200-150 קלוריות העשירו את הלביבות בירקות כמו: קישוא, גזר ודלעת
16/12/2014  |  עדי ארצי  |   כתבות
אחת התופעות השכיחות והמטרידות ביותר בחורף היא הנזלת: האף לא מפסיק לטפטף, הנחיריים אדומים מרוב קינוחים והנשימה כבדה. בנוסף למטרד הגודש באף, האדמומיות ואיבוד חוש הריח, הנזלת יכולה להיות מלווה גם בדמעות.
16/12/2014  |  גלעד אדרעי  |   כתבות
היפנוזה הינה תקשורת לעולם הפנימי דרך שימוש במשאבים הפנימיים של המטופל. משמעות הטיפול בהיפנוזה היא להכיר את העולם הפנימי של האדם ולבחון היכן המפה הפנימית שלו לא משרתת אותו. היכן הוא חווה תופעות גופניות שאין להן בסיס גופני ואינן זקוקות לטיפול גופני? היכן הוא אוגר ומחזיק דברים שאינם משרתים אותו לטובתו, כמו מתחים, כעסים ודאגות ועוד.
16/12/2014  |  ד"ר איתי שצקר  |   כתבות
אל סיפורו של הפסל דוד פולוס התוועדתי במהלך ביקור שערכתי לא מכבר בקיבוץ תל יוסף. במרכז הקיבוץ ניצב פסל "מנוחת העמלים" ועליו נכתב כי נוצר על-ידי "הפסל הנודד" דוד פולוס. העניין סיקרן אותי, חשתי שיש כאן סיפור חיים מעניין, לא שיגרתי. מי היה האיש? למה נקרא "הפסל הנודד"? החלטתי להעמיק ולחקור בעניין. נברתי לשם כך בארכיונים ובמסמכים.
16/12/2014  |  אלי אלון  |   כתבות
חג החנוכה הקרב ובא הוא חגיגה של מסורת, מתוקים ומשפחה. כמו בכל שנה, רבות מדובר על הסכנות הקולינאריות האורבות לנו, ובראשן הסופגנייה המושחתת - אך בכדי שזו תישאר דאגתנו היחידה, המוסד לבטיחות ולגהות מציג לציבור כמה כללי בטיחות פשוטים, אשר אימוצם יותיר את החג מתוק ושמח וימנע אסונות מיותרים:
16/12/2014  |  בן עזריאל  |   כתבות
הרס עצמי  /  מכון ויצמן למדע
רואים את האור  /  מכון ויצמן למדע
המזללה שבקצה היקום  /  מכון ויצמן למדע
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il