|   15:07:40
דלג
  המכון למחקרי ביטחון לאומי  
INSS - המכון למחקרי ביטחון לאומי
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

על פניית הפלשתינים למועצת הביטחון

החלטת עבאס לפנות למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה להעביר החלטה שתקבע לו"ז לנסיגה ישראלית מהשטחים עד סוף 2017 ותכיר במדינה הפלשתינית בגבולות 67' שבירתה מזרח י-ם, אילצה מדינות במזה"ת ובזירה הבינלאומי להעלות שוב את סוגיית הסכסוך הישראלי-פלשתיני לראש סדר היום
19/12/2014  |   המכון למחקרי ביטחון לאומי   |   מאמרים   |   INSS   |   תגובות
מזכיר האו"ם באן-קי-מון ויו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס, המושב ה-69 של עצרת האו"ם, 25 בספטמבר 2014 [צילום: AP]

   רשימות קודמות
  האם השתנו התנאים לתקיפה ישראלית בסוריה?
  כשצורכי הביטחון פוגשים אינטרסים גלובליים

החלטתו של נשיא הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, לפנות למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה להעביר החלטה שתקבע לוח זמנים לנסיגה ישראלית מהשטחים עד סוף 2017 וכי תכיר במדינה הפלשתינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים, אילצה מדינות במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית להעלות שוב את סוגיית הסכסוך הישראלי-פלשתיני לראש סדר היום. באופן בלתי נמנע, התפתחות זו העלתה גם לראש סדר היום הציבורי בישראל את סוגיית התהליך המדיני עם הפלשתינים וכן את היחסים בין ישראל לארצות הברית בהקשר זה. כתוצאה מכך, התהליך המדיני אמור להוות מוקד לשיח ער במסגרת מערכת הבחירות בישראל.

את החלטת אש"ף לפנות למועצת הביטחון יש לראות כתוצאה משולבת של הקיפאון הנמשך בתהליך המדיני; כישלונו של סבב השיחות האחרון בין ישראל לפלשתינים, שהוביל מזכיר המדינה ג'ון קרי; וכן התחושה, שפריצת דרך מדינית אינה נראית באופק (אשר רווחה בקרב הפלשתינים עוד לפני ההחלטה בדבר הקדמת הבחירות בישראל) וההערכה שממשלת ישראל אינה פרטנר להסכם. בה בעת, מדובר בניסיון של עבאס לנצל את ההסלמה במתיחות ובאלימות בין ישראל והפלשתינים (אמנם בתקווה שהאירועים לא יצאו מכלל שליטה ויהוו ניצוץ שיצית התלקחות רבתי) לקידום האסטרטגיה, שנועדה להביא להכרה בינלאומית במדינה הפלשתינית ולכפיית פתרון על ישראל - גם ללא משא-ומתן ישיר עמה. לאווירה המתוחה בין ישראל לפלשתינים תורמות גם התקריות הקשורות בהר-הבית. אלה, על-רקע היעדר תגובה מצד ממשלת ישראל לפעילותם של פוליטיקאים מחוגי הימין באתר, מתפרשות כביטוי לכוונה ישראלית לשנות את הסטטוס קוו ארוך השנים במקום. יתר על כן, מיקוד תשומת הלב בירושלים דחף את ירדן, הרואה את עצמה כשומרת האתר, לנקוט שורת צעדי תגובה. ביניהם: החזרת שגרירה בישראל להתייעצויות, כינוס פסגת חרום ברבת-עמון לדיון בסוגיה, ומתוקף חברותה במועצת הביטחון - גם גיבוי לתנופה הדיפלומטית הפלשתינית באו"ם.

ממשלת ישראל הגיבה לצעד הפלשתיני במועצת הביטחון במאמץ דיפלומטי אינטנסיבי, שתכליתו לסכל את המהלך ובמרכזו ניסיון לשכנע את הממשל האמריקני להטיל וטו על הצעת ההחלטה הפלשתינית ועל כל ניסוח אחר שלה, שחברות מועצת הביטחון יבקשו לגבש. על-רקע זה נסע ראש הממשלה בנימין נתניהו לרומא, לפגישת חרום מיוחדת עם מזכיר המדינה קרי. תוצאותיה של הפגישה עדיין אינן ידועות, שכן לא נמסרה בסיומה הודעה פומבית. ברקע הדברים יש לזכור, כי לבד מעצם הרצון לזכות בהכרה ובתמיכה בינלאומיות, המהלך הפלשתיני במועצת הביטחון נועד לאתגר את ארצות הברית ובפרט לבחון האם בכוונתה להמשיך במדיניות המסורתית של הטלת וטו על הצעות החלטה בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

במטרה לחלץ את ארצות הברית מהדילמה, שוקדות צרפת, בריטניה וגרמניה על הצעת החלטה, שתאפשר לארצות הברית להימנע מהטלת וטו. הצעה זו אמורה להתמקד בעקרונות לפתרון הסכסוך ברוח אלה שהמזכיר קרי ניסה להשיג הסכמה לגביהם במהלך סבב השיחות האחרון בין ישראל לפלשתינים ולהגדיר לוח זמנים של שנתיים להשלמת המשא-ומתן על הסדר קבע בין הצדדים. כן יצוין, כי היוזמה האירופית תואמת את האווירה שנוצרה לאחרונה באירופה, ועיקרה - גל של החלטות להכיר במדינה הפלשתינית, שהתקבלו על-ידי ממשלות ובפרלמנטים אירופים שונים.

משמעויותיהן של התפתחויות אלה אינן מבוטלות, גם אם בשלב זה לא ברור כיצד יסתיים ומה תהיינה תוצאותיו המעשיות של המהלך הדיפלומטי הפלשתיני.

החלטתו של נתניהו לפזר את הממשלה וללכת לבחירות מעמידה את הממשל האמריקני בפני התלבטות לגבי החלטה בעניין, על השלכותיה האפשריות על מערכת הבחירות בישראל. מדיווחים בתקשורת ניתן ללמוד על ויכוח המתנהל בתוך הממשל בנושא. יש המצדדים בדבקות במדיניות של הטלת וטו, כדי לא לספק עילה לנתניהו ולחוגי הימין בישראל להרים על נס את נוסחת "העולם כולו נגדנו" במטרה למשוך קולות לימין. אחרים אינם חוששים מההשפעה של אי-הטלת ווטו על מגמות ההצבעה בישראל, אם ההצעה שתוגש להצבעה במועצת הביטחון תהיה כזו שארצות הברית תוכל להשלים עמה. לתפיסתם, יש לנהל משא-ומתן עם שלוש המדינות האירופאיות המובילות על אודות נוסח ההצעה. מזכיר המדינה קרי מצדו, אמר, כי לארצות הברית "לא תהיה בעיה עם 'הצעה מתחשבת'".

סוגיית ההתערבות האמריקנית במערכת הבחירות בישראל אינה חדשה. הפעם, נוסף לה נופך הקשור למערכת היחסים המעורערת בין הנשיא ברק אובמה לבין ראש הממשלה נתניהו. (ניתן לשער, שהנשיא וצוות הבית הלבן זוכרים את התערבותו של נתניהו עצמו במערכת הבחירות, שבה זכה הנשיא בתקופת כהונה שניה, לטובת יריבו). יהיו שיקוליו של הממשל האמריקני אשר יהיו, ניתן לטעון, כי להימנעות אמריקנית מהטלת וטו על הצעת החלטה, שהנוסח שלה יהיה תוצאה של דיאלוג בין המדינות האירופיות לארצות הברית, יכולה להיות השפעה חיובית על מערכת הבחירות בישראל. זאת, משום שהימנעות זו תחייב את המפלגות המתמודדות במערכת הבחירות, כמו גם את הציבור הישראלי בכלל, להתמודד עם משמעויותיה ועם החלטת מועצת הביטחון שתקבע פרמטרים לדיון בהסדר קבע. כל זאת, בניגוד למערכת הבחירות הקודמת, שהתמקדה בנושאים חברתיים וכלכליים ואשר במסגרתה נמנעו מפלגות והציבור מהידרשות לסוגיה המרכזית של היחסים בין ישראל לפלשתינים.

בהקשר הדיון הציבורי, המתנהל לקראת הבחירות בישראל, חשיבות רבה נודעת גם לעיסוק ביחסים בין ישראל לארצות הברית, הציבור הישראלי יצטרך להכריע עקרונית בין שתי תפיסות מתנגשות. האחת רואה במערכת היחסים בין המדינות רכיב מרכזי בעוצמה האסטרטגית של ישראל ובכושר ההרתעה שלה. מכאן המחשבה, כי על מנהיג שפגע ביחסים ביניהן "להיענש" (כפי שאירע לראש הממשלה יצחק שמיר, שהובס על-ידי יצחק רבין בבחירות שהתקיימו ב-1992). התפיסה השנייה רואה במדינת ישראל "עם לבדד ישכון" וגורסת, כי חיכוכים עם מדינות העולם משקפים אנטישמיות גנרית הקיימת בהן. הדוגלים בתפיסה זו יתמכו במנהיג פוליטי, שיבטיח להדוף לחצים בינלאומיים ולהתנגד לכוונה מצד אומות העולם לכפות על ישראל מדיניות ומהלכים, הנתפסים כבעייתיים מבחינתה.

אם לאחר הבחירות תוקם ממשלת קואליציה שתהיה מעוניינת במשא-ומתן תכליתי עם הפלשתינים, היא תוכל להסתייע בהצעת החלטה של מועצת הביטחון ולגשת לדיון בסוגיות הליבה של הסכסוך, בהסתמך על התקדמות שהייתה בסבבים קודמים של השיחות. זאת, בניגוד למתכונת, שהייתה מקובלת עד כה, שלפיה כל ממשלה בישראל התחילה את הדיון מנקודת האפס. כתוצאה מכך, ממשלות ישראל נדרשו להכרעה בשאלות המהות רק לקראת סוף דרכן - מה שעורר ספק לגבי יכולתן לממש הסכמות ולעמוד בהתחייבויותיהן.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 645 (18.12.14)
שמעון שטיין, עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, היה שגריר ישראל בגרמניה (2007-2001). לפני כן שירת שטיין כסמנכ"ל משרד החוץ לענייני CIS, מזרח ומרכז אירופה. השגריר שטיין כיהן בתפקידים נוספים בשירות החוץ בוושינגטון, גרמניה וכן בישראל, והיה חבר במשלחות ישראל לתהליכי משא-ומתן רב-צדדיים בנושאי בקרת נשק.

תא"ל (מיל.) שלמה ברום, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, הצטרף למרכז יפה ב-1998 אחרי קריירה ארוכה בצה"ל. תפקידו הבכיר ביותר בצה"ל היה מנהל חטיבת התכנון האסטרטגי באגף התכנון של המטה הכללי. תת-אלוף (מיל.) ברום נטל חלק במשא-ומתן לשלום עם הפלשתינים, ירדן וסוריה, ובשיחות על ביטחון אזורי במזרח התיכון בשנות ה-1990. גם לאחר פרישתו מצה"ל המשיך להיות מעורב בערוץ השני של הדיאלוג בנושאים אלה. ב-2000 הוא מונה לתפקיד סגן היועץ לביטחון לאומי ובסיום תפקיד זה שב לעיסוקו במרכז. בשנים 2006-2005 היה ברום חבר בוועדת מרידור, אשר הוקמה על-ידי שר הביטחון כדי לבחון מחדש את אסטרטגיית הביטחון ואת הדוקטרינה של מדינת ישראל. תחומי המחקר העיקריים שלו הם יחסי ישראל-פלשתינים ודוקטרינת הביטחון הלאומי. ברום ערך את ספר המאזן הצבאי במזרח התיכון: 2000-1999, ו-2002-2001 וכן הוא ערך יחד עם מאיר אלרן את הספר: מלחמת לבנון השנייה: היבטים אסטרטגיים (הוצאת ידיעות אחרונות, 2007).
תאריך:  19/12/2014   |   עודכן:  19/12/2014
שמעון שטיין, שלמה ברום
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על פניית הפלשתינים למועצת הביטחון
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
סתם אחד
19/12/14 12:08
2
אליעם
19/12/14 13:49
3
אהוד פרלסמן
19/12/14 18:26
 
אדם הגון
20/12/14 07:39
 
כלימה לכותבים אלה
20/12/14 08:03
4
סניל
21/12/14 17:08
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  ישראלי-פלשתיני
1. הם לא התעוררו עדיין. לבטח לא באוסטרליה. גם אחרי הפיגוע בבית הקפה בסידני, מנסים חלקים בתקשורת האוסטרלית הממוסדת להשלות את קוראיה, שמא מדובר ב"זאב בודד". ראש הממשלה האוסטרלי "התנחם" בכך שלתוקף יש עבר של "הפרעות נפשיות". גם אירופה החליטה השבוע שארגון חמאס הוא ארגון צדקה שיש בו "זאבים בודדים". המערב איבד את האינסטינקטים הבסיסיים שלו לאחר עשרות שנים של סירוס מנגנון ההישרדות שלו באמצעות משטר השפה של התקינות הפוליטית. עבור רוב הדמויות המובילות במערב (ואצלנו) חשוב יותר כיצד ייראו בעיני קהילתם ואילו משפטים "נכונים" מותר להם לומר, מאשר להתמודד עם האמת.
19/12/2014  |  דרור אידר  |   מאמרים
ליהודים יש צבא
18/12/2014  |  יעקב עמר  |   מאמרים
ברית הפעולה בין השמאל הקיצוני (האדום) לבין האיסלאם הקיצוני (הירוק) נגד הכחול לבן (ישראל) קיימת באירופה, ולצערנו גם בתוכנו בישראל. ברית האדום והירוק נגד הכחול לבן, זהו הנוסח החדש של האנטישמיות הישנה, שתורגם לאנטי ציונות ישראלית.
18/12/2014  |  מתי דוד  |   מאמרים
אולי הפרלמנט האירופי לא רואה את הטרור של חמאס, אבל אנחנו יכולים לספק להם לא מעט הוכחות במקביל, הרשות הפלשתינית ממשיכה לחנך את צעיריה להפוך למחבלים - למרות שגם היא נתונה לאיומי הטרור של חמאס
18/12/2014  |  אריאל י. לוין  |   מאמרים
ירדן הגישה הלילה (יום ה', 18.12.14) למועצת הביטחון של האו"ם הצעת החלטה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. על-פי ההצעה, שהוגשה בשם הפלשתינים, על ישראל לצאת משטחי יהודה והשומרון עד לסוף שנת 2017 ועל הצדדים להגיע להסכם ביניהם בתוך שנה.
18/12/2014  |  איציק וולף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il