מזכיר המדינה האמריקני
ג'ון קרי אמר ל-28 נציגי האיחוד האירופי עימם נפגש בוושינגטון, כי ארה"ב תסכל כל הצעה שתועלה להצבעה במועצת הביטחון ותכפה מועד לנסיגת ישראל משטחי יו"ש. עד כאן הכל לפי התסריט המדיני שנצפה מראש.
על-פי מה שסיפרו דיפלומטים אירופיים שנכחו בפגישה למגזין "פוריין פוליסי", הנימוק שהעלה מזכיר המדינה היה כי השרה לשעבר,
ציפי לבני והנשיא לשעבר,
שמעון פרס, הם שיעצו לארה"ב לנהוג כך כיוון שלדעתם, תמיכה אירופית בכפיית נסיגה על ישראל כעת, רק תחזק את נתניהו ובנט בבחירות הקרובות בישראל.
אפשר היה להעריך, כי דיווח שכזה ייתקל בהכחשות נמרצות מצד שני השותפים לקו-פרודוקציה הישראלית וגם ל"משתכנע" האמריקני. אלא שכמו במקרה הידוע של "הכובע הבוער על ראש הגנב", חלפו רק שעות ספורות מפרסום הידיעה, ומפלגת העבודה (ביתה החדש, מס. 4 של לבני) הזדרזה להגיב, בניסיון נואש להקטין את הנזק הפוליטי ששוב גרמה שותפתו הבכירה של הרצוג, אחרי הופעתה כסטנדאפיסטית המתמחה בהומור ביבים.
ההסבר הפאתטי שנשלח בדחיפות לאמצעי התקשורת: "לבני גאה שהצליחה לפעול לשמירת האינטרסים החיוניים של ישראל במועצת הביטחון"...
לבד מקומץ פרקליטיה בתקשורת של לבני, שתמיד יגוננו עליה בתנאי שתתקוף את האויב המשותף נתניהו, ספק אם ההסבר המגוחך הזה עשוי להתקבל על דעתו של הישראלי הממוצע. לא רק מפני שהוא קרא לאחרונה אינספור דיווחים על ההתלבטות של אובמה ושות' כיצד להעניש את נתניהו הסורר: האם לפגוע בו באי הטלת ווטו, או דווקא בהטלת ווטו, שתמנע ממנו להתחזק.
אלא גם משום שרבים בארץ לא שכחו שלחתרנות פוליטית חסרת מעצורים מתוצרת ישראל מאחורי התערבות אמריקנית, או חמור יותר - פלשתינית, יש כבר תקדימים. בסוף השבוע התברר למיטיבי זכור, כי לחתרן הבלתי נלאה והוותיק פרס, הצטרפה בת-זוג הולמת, שהיא גם רקדנית פוליטית מיומנת. עליה אמר רק בסוף השבוע חבר מפלגתה המאוכזב, ח"כ האלוף (מיל')
אלעזר שטרן, שהודיע על פרישתו, כי לבני מכרה את עצמה תמורת רוטאציה.
מבחינה זאת, מומלץ לציפי לבני לשמוע עצות מחכימות מחברה לשעבר בקדימה, בטרם תקבל קביעות כחברה בצמד החתרנים. שמעון פרס, יוכל מן הסתם, לספר לה, איזה סיוע נדיב קיבל ערב הבחירות האישיות מול נתניהו, מהנשיא
ביל קלינטון, שיזם עבורו בחודש מארס 1996 (חודשיים לפני מועד הבחירות!) בשארם-א-שייח', ועידה ל...לוחמה בטרור, מופע גרנדיוזי, ואנחנו חשבנו שרק ביבי מנפנף בדחליל הטרור.
אבל זה לא היה הכל. השבועון הבריטי "אובזרוור" הטיל אחרי אותן בחירות על כתבו בירושלים שאייאם בחאטייה, להסביר לתושבי הממלכה המאוחדת ההמומים, כיצד קרה שנתניהו ניצח את פרס. הכתבה ששלח אותו עתונאי (הכותרת אמרה הכל על האוביקטיביות של השבועון: "צל כבד ירד על ישראל"), כללה גילוי מדהים:
העיתונאי הבריטי סיפר כי
"זמן קצר לאחר פתיחת הקלפיות ביום רביעי, טילפן פרס לערפאת במשרדו בעזה והעלה בפניו הצעה יוצאת דופן. מנהיג אש"ף נדהם לשמוע את פרס מאיץ בו להפעיל את השפעתו על המיעוט הערבי בישראל. מאוחר יותר באותו יום החלה תחנת הרדיו של ערפאת 'קול פלשתין' לשדר פניות למצביעים הערביים: 'הצביעו בעד עושה השלום, שמעון פרס!"... "היום ברור - סיכם כתב ה"אובזרוור" כי "התערבותו של ערפאת פעלה כבומראנג. מתוך כ-400 אלף פלשתינים שהצביעו, תמכו 20 אלף בנתניהו, עשרת אלפים אחרים פסלו במכוון את הצבעתם. אבל יהודים רבים זעמו נוכח הידיעה כי אש"ף משפיע על תוצאות הבחירות. המתנדנדים בהם מחו על כך כשהצביעו עבור נתניהו".
פירסמתי במעריב (9 בינואר 1997) את הגילוי הבלתי נתפס הזה. מיותר לציין, כי שום כלי תקשורת ישראלי לא פירסם את הגילוי הזה של השבועון הבריטי, למרות שבלונדון יש שליחים כמעט לכולם. עד היום לא פרס ולא לשכתו או מישהו מטעמו לא הכחיש אותו. מי שסבור כי מדובר רק בחתרנות אישית של פרס, שאין להקיש ממנה על התנהלות האופוזיציה בישראל, טועה. בספר זכרונותיו של אבו-מאזן "הדרך לאוסלו", פירסם יורשו של ערפאת פרוטוקולים. התברר מהם כי סעיד כנעאן שהיה בשנות ה-90 מראשי הפלשתינים בגדה, נפגש 20 פעם עם איש מפלגת העבודה
אפרים סנה, כשבאחת הפגישות נכח גם
יצחק רבין.
בפגישות הללו, כתב אבו-מאזן, קידם סנה בברכה את הבטחתו של כנעאן שאש"ף ישפיע על ערביי ישראל שיצביעו בבחירות לכנסת ה-13 באופן שיהיה נוח למפלגת העבודה. עוד סוכם בפגישות הללו אליבא דאבו-מאזן, כי משלחת אש"ף לשיחות הדו-צדדיות בוושינגטון
"תאט את קצב הדיונים כדי למנוע ממשלת הליכוד (בראשות יצחק שמיר - י.ר.) את האפשרות לטעון באוזני ציבור הבוחרים הישראלי שהיא השיגה התקדמות במו"מ"!! חשוב לציין, כי אפרים סנה וסעיד כנעאן הכחישו את הדברים וסנה הודה רק בקיומה של פגישה אחת. עכשיו המסקנה המתבקשת היא: או שההכחשות של שני הצדדים נועדו למנוע את הנזק הפוליטי הכבד שהיו עלולות לגרום; או שאבו-מאזן, שותפנו הידוע מזה דור לשיחות שלום עקרות, והפרטנר המיועד של בוז'י הרצוג, ציפי לבני ו
זהבה גלאון, משקר?
אבל נעזוב את ההיסטוריה של התערבויות, בחישות מבישות ומגעים עם גורמי חוץ, ונחזור לימינו.
אפילו הציניות של מהלך השילוש הבלתי קדוש קרי - פרס - לבני, מתקשה להסתיר את המשמעות האמיתית שלו. שימו לב, שני הצדדים הישראלי והאמריקני, מדגישים את
העיתוי. במלים אחרות, מועד הבחירות בישראל. לפני ה-17 במארס אסור לגרות את ציבור הבוחרים בישראל בצעדים אנטי ישראלים, כי זה עלול לעזור לביבי.
השורה התחתונה, נא להתאפק אבל רק לזמן קצר. עיזרו לקואליציית "רק לא ביבי" לנצח, ואז סוף-סוף תגיע לשלטון בישראל ה
ממשלה לה מייחלים רוב אמצעי התקשורת בישראל, האיחוד האירופי, הבית הלבן והפרטנר הידוע שלנו מהמוקטעה.
לא שווה להתאפק שלושה חודשים תמורת הסיכוי לשמוע את פעמי השלום?
