|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
[צילום: נורמן קיורינג/נאס"א]
|
|
|
סוף הפריחה
|
|
מדעני מכון ויצמן מדדו לראשונה השפעות נגיפיות על פריחות ענק של אצות ימיות, ה"צורכות" גזי חממה מהאטמוספרה
|
|
|
|
|
| בתמונה: צילום לוויני של פריחת פלנקטון מסוג קוקוליטופורים, הקרויים Emiliania huxleyi. צולם בים ברנטס, סמוך לצפון נורבגיה. צוות המדענים השתמש במידע מכמה לווינים שונים במטרה לכמת את מחזור החיים המלא של פריחת הקוקוליטופורים, בקנה מידה של כ-100 ק"מ בצפון האוקיינוס האטלנטי. ממצאיהם, המתבססים על מדידות שנעשו בשטח בנוסף לצילומי הלווין, מציעים כי נגיפים הם הכוח המניע את הקריסה המהירה של הפריחות ומשפיע במידה ניכרת על מחזור הפחמן באוקיינוסים. | |
|
|
|
|
|
|
פחמן דו-חמצני הוא אחד מ"גזי החממה" העיקריים שגורמים להתחממות האקלים בכדור-הארץ. במערכת הטבע מתקיים מחזור פחמן, כאשר פחמן דו-חמצני נצרך בתהליכי פוטוסינתזה, ליצירת חומר אורגני כמקור אנרגיה, ומשתחרר בתהליכי נשימה. מדענים בכל העולם בוחנים את המחזור הזה על-מנת לשפר את יכולתנו לנטר ולחזות שינויי אקלים. אחד הגורמים המרכזיים בתהליך "צריכת" הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספרה הוא הפיטופלנקטון - אותן אצות ימיות חד-תאיות הנישאות במי האוקיינוסים, צורכות פחמן דו-חמצני, מבצעות פוטוסינתזה, ופולטות חמצן לאוויר העולם. למעשה, אצות אלה מפיקות חלק ניכר מהחמצן בעולם. בתצלומי לווין אפשר לעיתים להבחין בפריחת האצות הימיות, הנפרסת על שטח של אלפי קילומטרים וצובעת חלקים ניכרים מהאוקיינוס. לפעמים מופיעות פריחות אלה וגדלות במהירות - אך גם נעלמות בפתאומיות. כמה פחמן דו-חמצני צורכות האצות הפורחות מהאטמוספרה? ומה קורה לפחמן שמשתחרר כאשר הפריחה נעלמת? התשובה לשאלות אלו תלויה, בין השאר, בגורמים לסיום הפריחה. למשל, אם זואופלנקטון (מעין סרטנים מיקרוסקופיים) יטרפו את הפריחה, צפוי הפחמן שנצרך מהאטמוספרה לעבור במעלה שרשרת המזון. לעומת זאת, אם הפריחה תוגבל בזמינות חומרים מזינים, כמו חנקות וברזל, או תותקף על-ידי נגיפים, אזי עשוי הפחמן לשקוע לתחתית הים יחד עם האצות המתות. ארבעה ממדעני ממכון ויצמן למדע - ד"ר אסף ורדי וד"ר דניאלה שץ מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה, ו פרופ' אילן קורן וד"ר יואב להן מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת - בחנו באחרונה את תפקידן של האצות הימיות במחזור הפחמן העולמי. בעקבות מחקר קודם של ד"ר ורדי, שבמסגרתו חקר את המנגנונים התאיים האחראים לקריסת פריחת אצות ימיות בעקבות הדבקה נגיפית, הן בתנאים טבעיים והן בתנאי מעבדה, ביקשו המדענים לבדוק האם אפשר לזהות ולמדוד את התופעה באמצעות לווינים. במסגרת הפלגת מחקר ליד איסלנד, אליה יצאו יחד עם עמיתים מאוניברסיטת רטגרס ומהמכון האוקיינוגרפי בוודס הול, אספו המדענים נתונים על נגיפים התוקפים אצות ימיות, ובכך משפיעים על מחזורי הפחמן בעולם. באמצעות הצלבת הנתונים שאספו לווינים והממצאים שאספו בעת ההפלגה, הצליחו המדענים, לראשונה, להעריך את השפעת הנגיפים על פריחת אצות ימיות באזורים גדולים ופתוחים באוקיינוס. הדבר התאפשר באמצעות אפיון אזורים באוקיינוס שבהם הפריחות אינן מושפעות מתהליכים פיסיקליים (כגון זרמים), ותהליכים ביולוגיים שולטים באופן כמעט בלעדי על גורלן. בהמשך זיהו המדענים פריחה באחד מהאזורים הללו, ועקבו אחר כל מחזור חייה. באמצעות התצפית הם הצליחו לקבוע את תפקידם של הנגיפים בקריסת אותה פריחה. נתונים שנאספו במשלחת מחקר נפרדת לצפון האוקיינוס האטלנטי אישרו את מסקנותיהם. המדענים מעריכים, כי פריחות של אצות ימיות אשר נפרסות על שטח בגודל של כ-1,000 קמ"ר מסוגלות לקבע 24,000 טונות פחמן ליצירת חומר אורגני, במהלך תקופה שנמשכת בין שבוע לשבועיים הספק דומה לזה של יער גשם באותו הגודל. כיוון שזיהום נגיפי עלול לחסל פריחה שלמה במהירות, היכולת לחזות ולמדוד את התהליך באמצעות לווינים עשויה לתרום להבנת מחזור הפחמן העולמי, ורגישותו למצבי עקה סביבתיים, לרבות נגיפים ימיים. |
|
מימין: ד"ר אסף ורדי, ד"ר דניאלה שץ, ד"ר יואב להן ופרופ' אילן קורן. שינויי אקלים [צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]
|
|
|
|
|
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
|
|
| תאריך:
|
22/12/2014
|
|
|
עודכן:
|
22/12/2014
|
|
מכון ויצמן למדע
|
|
|
בשנה האחרונה אנו עדים למקרים שבהם התגלו טעויות קרדינליות בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות בישראל שהגיעו לכדי מחיקה של חלק ניכר מההון העצמי של החברות ואף הפיכתו מחיובי לשלילי. "רואה החשבון היום כבר לא יכול להסתתר מאחורי נוסחאות וכללים", מסביר רו"ח שלומי שוב, ראש התוכנית בחשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. "זה לא ה-Typecast שהיה בעבר של הפקיד האפור והמרובע ששואלים אותו שאלות והוא פותח את הספר עב הכרס ועונה לפי הכתוב. זה לגמרי משהו אחר. אם בעבר רואה החשבון היה פקיד משודרג, היום הוא איש עסקים לכל דבר ועניין בעל אוריינטציה טכנולוגית. אני חושב שלא רק שרואה החשבון של המחר יהיה דומיננטי הרבה יותר מאשר רואה החשבון הנוכחי, אלא גם תכונות האופי והכלים שנדרשים ממנו הם אחרים לחלוטין מאלו שנדרשו מרואה חשבון בעבר. מי שלמד את המקצוע בעבר, לא צריך להיות זה שלומד אותו היום ולהפך".
|
|
|
|
|
לפעמים אתה שואל את עצמך, מה גורם לבית קפה אחד להצליח ולבית קפה אחר, להמשיך ולשרוד. השאלה הופכת מהותית וחשובה, לעין ערוך, בייחוד בעיר, תל אביב, שבה נפתחות מסעדות ונסגרות, בקצב מסחרר ובתי קפה נפתחים ונסגרים בה, בקצב עוד יותר מסחרר. זאת באמת שאלת המיליון דולר, שאם הייתי יכול לתת עליה תשובה ברורה, הייתי הופך יועץ לענייני מסעדות ובתי קפה ונוטש את עיסוקי, היומיומי והשוטף כמשורר, סופר, עורך-דין ומרצה. בינתיים, עד שאמצא תשובה חד-משמעית לשאלת מיליון הדולר הנ"ל, אני נאלץ להסתפק וליהנות מהצלחותיהם של אחרים.
|
|
|
|
|
את חייה המקצועיים של רחלי מלק-בודה, אני מכירה לא מהיום. בכמה הזדמנויות יצא לי לפגוש אותה באופן אישי, וההתרשמות שלי ממנה הייתה תמיד טובה. אני לא באה לחלק לה ציונים, אלא באמת לסבר את האוזן לפני הכניסה לסיפור האמיתי. אולי חשוב לי להדגיש לאלו שלא מכירים, שלא מדובר בסתם עוד אישה מפורסמת, אלא באמת באדם עם עומק ואינטליגנציה, שבעיניי, לפחות, ראויים להערכה.
|
|
|
|
|
"גרטה והמרוץ לחלל" הוא מחזמר אופראי מלהיב ומרהיב, שופע לחנים מלודיים, קצב וקולות זמרים משובחים. זהו המחזמר הראשון של חג המחזמר שנערך בהיכל התרבות בבת-ים.
|
|
|
|
|
האם העובדה שאנחנו מדברים בעברית, שפת התנ"ך והתלמוד, שפת התפילות והיצירה היהודית לאורך אלפי שנים, עושה אותנו במובן כלשהו יותר "יהודים"? והרי ניתן לטעון שהשפה אינה אלא כלי, וכי יהדותנו היא עניין של אמונה, ידע, פעולה וזהות. מי שאינו מאמין, או אינו יודע, או אינו פועל כיהודי, או אינו חש יהודי אף כי הוא מדבר עברית, השפה לא תגדיר אותו כיהודי או תקשור אותו ליהדות, ולהפך. על השאלה, ועל הטענה שכנגד, אנסה להשיב כאן.
|
|
|
|
|
