עורכת הדין בן-אריה שלחה בתגובה להצעה להחלטה הודעת דואר אלקטרוני שבה דרשה להסיר את ההצעות מסדר היום של המועצה בטענה כי היא אינה בסמכות של המועצה.

"החברה למשק וכלכלה הוכרה על-ידי משרד הפנים כמוסד ציבורי לצורך סעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים וזו מפרסמת מכרזים פומביים אחרי קבלת אישור שר הפנים לתוכנם ולהתקשרות הרשויות המקומיות מכוחם", ציינה. "משמעות הדברים הינה כי שומה על המועצה ועל העומד בראשה לפעול על-פי הוראות הצו ודיני המכרזים החלים על המועצות המקומיות וזולת מרות הדין בעניין זה אין לפניו דבר", ציינה בהודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה ב-12 בנובמבר.

בן-אריה הוסיפה כי דיני המכרזים קובעים מתי וכיצד יש לפעול לביצוע מכרז פומבי - בין אם מדובר במכרז אותו מפרסמת המועצה ובין אם מדובר במכרז פומבי אותו ביצעה משכ"ל ואשר לו ניתן אישור שר הפנים. "סמכויות ביצוע אלה נתונות לאחריותו וסמכותו של ראש הרשות ולפיכך כל קביעה המבקשת לשלול סמכות זו מידיו ובתוך כך לפעול שלא על-פי הדינים החלים על הרשות המקומית הינה בבחינת החלטה שאינה בסמכותה של המועצה ואף ספק בדבר חוקיותה במישור המהותי", לשון חוות הדעת.

מזכיר המועצה המקומית תל מונד, דדי דהן, ציית להנחיותיה של בן-אריה ופתח את ישיבת המועצה הבאה בהצהרה על השמטת ההצעות מסדר יומה של המועצה. "על סדר היום הופיעו שני סעיפים; סעיף 5 התקשרות עם ספקים בפרויקט 89 א' באמצעות מכרז פומבי ולא באמצעות משכ"ל, בהצעה לסדר יום שהוגשה ע"י חברי מועצה, וסעיף 6 התקשרות עם ספקים בפרויקט 105 ו-148 ד' באמצעות מכרז פומבי ולא באמצעות משכ"ל, גם הצעה לסדר שהוגשה ע"י חברי מועצה, שני סעיפים אלה מוסרים מסדר היום בהתאם לחוות דעת היועצת המשפטית למועצה שנשלחה לחברי המועצה לפני הישיבה", אמר וצוטט בתמליל הישיבה.

אולם פרט אחד שנעדר מחוות דעתה של עו"ד בן-אריה מעיב על הלגיטימיות של החלטתה. לחוות הדעת לא צורף כל גילוי נאות על תפקידה של בן-אריה כשדלנית (לוביסטית) של המרכז לשלטון מקומי, שמכוחו פועלת החברה למשק ולכלכלה כחברה בת. שמה של בן-אריה מופיע ברשימה הגלויה לעין כל באתר הכנסת של השדלנים שקיבלו אישור מן הכנסת לפעילות שדלנות פוליטית מגלה את שמה של בין בעלי אישור השדלנות הקבוע.

התערבותה של בן-אריה לביטול הצעות ההחלטה באופן שהיטיב עם החברה למשק וכלכלה, עשויה להוביל לכך שהחברה למשק ולכלכלה תגזור קופון שמן בדמות דמי ניהול בסך של כ-9% מהפרויקטים שיועברו לידיה. כך, למשל מכרז להתקנת מצלמות ברחבי המועצה המקומית תל מונד כולל סעיף מפורט המציין את דמי הניהול בסך 9% שיועברו לחברה למשק ולכלכלה שתנהל את המכרז. כאשר מדובר בפרויקטים בעלות של עשרות מיליוני שקלים, הרי שמדובר בסכומי כסף לא מבוטלים המגיעים למיליונים רבים. כל זאת, בזמן שעל-פי הצעת חברי המועצה, אמורה המועצה המקומית לחסוך את אותם דמי ניהול בהוצאת מכרזים פומביים בעצמה ובניגוד למטרה המוצהרת של החברה למשק ולכלכלה, שהוזכרה לעיל, להביא להוזלה של תהליכי הביצוע.

עם כניסת משרדה של בן-אריה לעבודה בייעוץ המשפטי של תל מונד נמסרה למועצה הודעה על העסקים הנוספים של המשרד העשויים להשיק לעבודתו במועצה. אותם מסמכים מעלים כי בן-אריה ושותפה למשרד עריכת הדין קשורים בקשרים הדוקים לגורמים החזקים ביותר בשלטון המקומי. כך, הם מועסקים כיועצים משפטיים במרכז השלטון המקומי ובפורום 15 הרשויות הגדולות. פורום זה, שהוקם בשנת 2002, מייצג את האינטרסים של כל הערים הגדולות בישראל, מלבד ירושלים: תל אביב-יפו, באר שבע, אשדוד, חולון, ראשון לציון, חיפה, רחובות, גבעתיים, כפר סבא, רמת גן, הרצליה, נתניה, רעננה, חדרה ופתח תקוה.

מלבד גופים אלה, שבהם מכהנים בן אריה ושותפה כיועצים משפטיים, הם מכהנים כיועצים משפטיים גם במועצה המקומית תל מונד. הם כיהנו כיועצים משפטיים במועצה המקומית אבו גוש, אך הוחלפו באחרים רק לאחרונה. למשרד קשרים לרשויות מקומיות רבות מאוד, שלהן הוא נותן שירותים משפטיים. באתר המשרד מופיעים כלקוחות עיריית מודיעין, שבראשה עומד חיים ביבס המכהן גם כיו"ר מרכז השלטון המקומי, עיריית חולון, עיריית רמת גן, עיריית באר שבע, עיריית אשדוד, עיריית רמלה, עיריית ירושלים, עיריית הרצליה, עיריית אילת, עיריית קריית ביאליק, עיריית קריית אתא, עיריית כרמיאל, עיריית אשקלון, עיריית רמת השרון, עיריית רעננה, עיריית קריית אונו, עיריית הוד השרון, עיריית חדרה, עיריית ערד, עיריית ראש העין, עיריית נהריה, עיריית עכו, מועצה מקומית כפר תבור, המועצה המקומית כפר יונה, עיריית קרים ים, עיריית דימונה, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות, איגוד מנהלי מחלקות ספורט ברשויות, איגוד הקב"טים ומנהלי הביטחון, תאגיד מים ת.מ.ר. מרמלה ותאגיד מי רמת גן.

אותה הצהרה שהגיש משרדה של בן-אריה אינה מכילה מידע על תפקידה של בן-אריה כשדלנית בכנסת עבור מרכז השלטון המקומי. חברי מועצה בתל מונד ציינו השבוע כי בטרם אושר המינוי איש לא הציג בפניהם את הנתון הקריטי הזה כמו גם את המידע על-אודות עבודתה של בן-אריה כיועצת משפטית של המרכז לשלטון מקומי.

"המינוי שלה לא הובא בפני מליאת המועצה. הוא נעשה על-ידי ועדת שלושה – מזכיר המועצה, הגזברית ויועץ משפטי של רשות אחרת", אמר אודי אוחנה, סגן ראש המועצה המקומית תל מונד. לדבריו, חברי המועצה לא ראו את ההצהרה מראש. עוד ציין כי רק לאחר המינוי נאמר בעל פה לחברי המועצה תפקידה של בן אריה כיועצת משפטית במרכז השלטון המקומי ועל כך שהיא יושבת בוועדה למניעת ניגודי עניינים מטעם מרכז השלטון המקומי. "אם היינו יודעים מראש על הדברים הללו היינו קופצים ולא מאפשרים את המינוי. הייתה שמועה שהיא ממרכז השלטון המקומי אבל זה לא שהמידע הזה בא אלי ממזכיר המועצה", ציין.

לדברי אוחנה, בן-אריה הייתה יכולה לכל הפחות לצרף גילוי נאות שהיה מעמיד את חוות הדעת שלה באור המתאים. "כשבעיתון גלובס כותבים על העסקים של אליעזר פישמן, כותבים בסוף שפישמן הוא הבעלים של העיתון. אם היא נותנת חוות דעת שבה מוזכר באופן מפורש שמה של החברה למשק ולכלכלה והיא מונעת הליך עסקי-ניהולי שאינו נוגד את החוק, גם אם היא חושבת שהוא נוגד את החוק היא יכולה לכתוב למען הסר ספק שהיא משמשת גם כיועצת משפטית של המרכז לשלטון מקומי", אמר.

התנהלות זו של עו"ד בןאריה, שהסירה הצעות להחלטה באופן שהיטיב עם החברה הבת של מרכז השלטון המקומי שבו היא מועסקת מבלי שגילתה לאיש כי היא מועסקת על-ידי מרכז השלטון המקומי כשדלנית המקדמת את האינטרסים שלו, מנוגדת לכאורה גם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים שהונפק בפברואר 2014 ואשר מתווה כללים להעסקת יועצים משפטיים חיצוניים על-ידי רשויות מקומיות.

על-פי אותו חוזר מנכ"ל, יועץ משפטי "יעניק ייעוץ משפטי למועצת הרשות המקומית ולועדותיה, לראש הרשות ולסגן ראש הרשות ויחווה את דעתו לפי פניית חבר מועצת הרשות, אם נוכח שהדבר דרוש למילוי תפקידי הרשות ואין במתן חוות הדעת כדי להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים".

חוזר המנכ"ל קובע באופן מפורט את איסור הפעולה בניגוד עניינים: "על יועץ משפטי חיצוני קבוע להתחייב, כי במשך מילוי תפקידו לא יפעל מתוך ניגוד עניינים ויימנע מכל תפקיד או עיסוק אחר, היוצר או עלול ליצור מצב של ניגוד עניינים בין עבודתו עבור הרשות המקומית לבין עיסוקיו האחרים".

אחד האבסורדים הגדולים הוא שבן-אריה, שפעלה כאמור בניגוד עניינים לכאורה, מכהנת גם כמשקיפה מטעם המרכז לשלטון מקומי בוועדה למניעת ניגוד עניינים שפועלת במסגרת משרד המשפטים.

בן-אריה עצמה, הדגישה, בדיון שהתקיים על אותה תוכנית בנייה 105, את החובה המוטלת על חברי מועצה המצויים בניגוד עניינים להצהיר על כך באופן מפורש. "כל מי מחברי המועצה שסבור שיש לו ניגוד עניינים בין אישי ובין מוסדי בקשר עם העניין שנדון כאן היום, שיתכבד ויאמר זאת לפרוטוקול. ניגוד עניינים או הצבעה בניגוד עניינים חושפת כל אחד ואחד ממבצע הפעולה הזאת לחשיפה פלילית וזה ברור, ככל שיש כאן מישהו שהוא מנוע שיימנע כמובן מדיון והצבעה סביב העניין הזה", אמרה בדיון. כאמור, היא עצמה לא הצהירה על ניגוד העניינים שבו היא נמצאת ביחס להחלטה המטיבה עם החברה למשק ולכלכלה של מרכז השלטון המקומי שבו היא מועסקת.

תגובת עו"ד בן-אריה: הנני משמשת כיועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי מזה כ-15 שנים. איני מייעצת או מייצגת את החברה למשק ולכלכלה ואף לא ייצגתי אותה בעבר. מרכז השלטון המקומי אינו מעורב בשום צורה שהיא בענייני מכרזי משכ"ל והניסיון לייצר קשר בין עובדת היותי מייצגת את מרכז השלטון המקומי לבין חוות הדעת שניתנה באשר לסמכויות המועצה לקבוע את אופן ההתקשרויות של הרשות המקומית הוא מגוחך ולא מקצועי.

חוות דעתי בענייני המועצה הינן עניין מקצועי גרידא אשר נדון וימשיך לידון רק במועצה ובדיוניה השונים. איני מנהלת את עבודתי המקצועית על גבי עיתונים כאלה ואחרים. ניתן לקרוא את חוות הדעת ואת התייחסותנו לעניין ייצוג המועצה כפי שאלה הובהרו פעם אחר פעם הן בדיוניה והן בבית המשפט לרבות בהתכתבויות שנערכו במסגרת ההליך המשפטי בנושא תוכנית 105. חוות דעת מפורטות, מנומקות וברורות אלה ניתנו גם ביחס לסמכות המועצה להחליט בדבר דרכי ההתקשרות של המועצה והגבלת האופן בו תתקשר עם נותני שירותים שונים. אני מניחה שקריאתן תעשה סדר גם עבור שולחיך.

העובדה כי אני רשומה כלוביסטית באתר הכנסת נובעת מהטעם הפשוט כי כל מי שמועסק כנותן שירות חיצוני לגוף המיוצג על ידו, חייב על-פי חוק השדלנים להירשם כשדלן. איני רואה בשום צורה ואופן את עבודתי כמייצגת את מרכז השלטון כמצויה בניגוד עניינים לעבודתי עם המועצה. ככל שגורם כלשהו סבור אחרת, הוא מוזמן לברר זאת אל מול משרד הפנים ואל מול ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל.

יו"ר ועדת האתיקה הארצי בלשכת עורכי הדין, עו"ד מיכאל טאוסיג, אמר בתגובה לפרטי המקרה כי ועדת האתיקה איננה קובעת אם התנהלותו של עו"ד תקינה על סמך פנייה בלבד. "הנוהל הוא שמי שסבור, שהתנהגותו של עו"ד לקויה מבחינת האתיקה, יפנה בתלונה, ואז תתבקש תשובתו של עורכת הדין הנלונה, ואז נוכל להחליט בעניין", ציין והוסיף: "מכל מקום נוכל רק לומר שגילוי נאות של העובדות הצריכות לעניין, הוא התנהגות נדרשת מעו"ד גם לפי כללי האתיקה".