תלמיד ישיבת סערט-ויז'ניץ בן 20 יצא עם חבריו ללימוד תורה לפעילות מאורגנת במדשאותיה של אוניברסיטת חיפה. במהלך הפעילות התרוצצו חלק מהמשתתפים על הדשא והתחרו בריצה. התלמיד נתקל במרוצו באבן מפוסלת גדולה שהייתה מונחת במרכז המדשאה. כתוצאה מכך רגלו נשברה בשבר פתוח, הוא פונה לבית חולים, עבר ניתוח לשחזור וקיבוע השבר באמצעות החדרת מסמר ורגלו הושמה בגבס.
התלמיד הגיש תביעה נגד האוניברסיטה והישיבה בטענה ל
רשלנות מצידן. לגרסתו, שעה שרץ במדשאת האוניברסיטה, כבו לפתע האורות במקום, ולכן נתקל באבן בלא שיכול היה להבחין בה. עוד טען שהישיבה התרשלה משלא מנעה את המשחק בדשא ולא שמה עליו ועל חבריו מספיק משגיחים. מעניין שהעובדה שמדובר באברכים בני 20 לא הפריעה לקו טיעון זה.
האוניברסיטה טענה שהמדשאה אינה מיועדת למשחקים או לפעילות ספורטיבית, ולכן לא הייתה צריכה לצפות שאברכים ייכנסו לשטחה בשעות הערב המאוחרות ויקיימו במקום תחרויות ריצה.
השופטת
פנינה לוקיץ' מבית משפט השלום בקריות קיבלה (20.12.14) את התביעה. להשקפתה, בעצם הדאגה לתאורה במקום, האוניברסיטה "הזמינה" מבקרים לשהות בתחומה בשעות החשיכה. אין רשלנות בעצם הצבת האבן במדשאה, הסבירה השופטת לוקיץ', אלא ששילובם של שני גורמים - הצבת האבן וכיבוי האור - הקימו לאוניברסיטה אחריות כלפי התלמיד. עת שהאוניברסיטה מאפשרת כניסת מבקרים לשטחה בשעות הערב, "עליה לצפות כי אותם מבקרים ישהו בה עד שעה מאוחרת, ומשכך, כיבוי האורות עלול ליצור סיכון ממיקום האבן/פסל, גם אם אין בעצם הצבתו במדשאה לגרום סיכון כזה", נאמר בפסק הדין. אשמה של האוניברסיטה הוערך בשיעור של 40%.
עוד נקבע שהישיבה לא הציבה מספיק משגיחים על האברכים כדי למנוע את המשחק, ולכן התרשלה ותרמה את תרומתה לאירוע. אשמה הוערך בשיעור של 20%.
בצד זאת בית המשפט ייחס לתלמיד רשלנות תורמת בשיעור של 40%, בציינו ש"כל בוגר בר-דעת... יודע כי המשך ריצתו בחושך עלול להביא להיתקלותו במכשול כלשהו". אלא שאפילו לאחר ניכוי האשם התורם של התלמיד, נפסקו לו פיצויים בגובה של כ-350,000 שקל.
לדעתנו, בכל הנוגע לחיוב הישיבה ברשלנות על שלא השגיחה על התלמידים, מדובר בקביעה משונה למדי, בהינתן כאמור שהאברכים היו בני 20.
