לקבוצת
ידיעות אחרונות יש יעד חדש:
הבית היהודי. נוני מוזס ואנשיו כנראה הבינו, שלא מספיק לתקוף ללא הרף את
בנימין נתניהו, כי לפי כל הסקרים - הוא היחיד שיוכל להרכיב
ממשלה. לכן, כך עובד ההיגיון שלהם, חייבים ללכת על הראש של השותף הבכיר ביותר של נתניהו -
נפתלי בנט ומפלגתו - כדי לנסות ולהוריד כמה שיותר מנדטים מגוש הימין. וכרגיל בחבורת מוזס, כל האמצעים כשרים - כולל בלופים.
זה התחיל לפני כמה שבועות עם ידיעה שמשום מה זכתה לכותרת הראשית של ynet, ולפיה משרד הכלכלה בראשותו של בנט לא עמד בהתחייבויותיו לגבי מעונות לילדים. העובדה שלמשרד היו רק שנתיים מתוך ארבע לממש את התוכניות, לא ממש הפריעה לכותבים ולעורכים. אגב: לא ראינו ידיעה דומה על כך ש
יאיר לפיד לא עמד בהתחייבויותיו למעמד הביניים.
זה נמשך ביום שישי שעבר (9.1.15) עם כותרת בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות: "הבית היהודי יוצא מהארון. התנועה שהציגה עצמה כליברלית ומתקדמת חושפת בקמפיין את סלידתה מהומואים". הכותרת הזאת הפנתה לידיעה גדולה בעמוד 8, שם הוקדשה רוב הכותרת למתקפה על הבית היהודי. העובדה שמדובר בתפיסת עולם יהודית-דתית-הלכתית - כיאה למפלגה דתית - הוצנעה בחצי משפט שלצידו הסתייגות: "הדברים שהושמעו בסרטון מייצגים את קשת הדעות המקובלת בעולם הדתי - אך בבית היהודי היו מעדיפים להימנע מעיסוק בסוגיה".
השיא, נכון לעכשיו, הגיע הבוקר (יום ב', 12.1.15) עם כותרת בולטת ב-ynet: "נעצר ע"י שב"כ לפני ההינתקות: מקום 9 ברשימת בנט". ואילו כותרת המשנה סיפרה: "בפריימריז של רשימת תקומה נבחר עו"ד בצלאל סמוטריץ' (34) למקום השני, שמבטיח לו מקום בעשירייה הראשונה בבית היהודי. הוא נעצר ב-2005 בחשד שהחזיק 700 ליטר דלק כדי לפגוע בתשתיות ולמנוע את הפינוי מעזה". בגוף הידיעה מובאים החשדות החמורים של חוקרי השב"כ בעניינו של סמוטריץ' בדיון על הארכת מעצרו, והחומרה בה ראה את הדברים השופט
סלים ג'ובראן כאשר דחה את ערעורו של סמוטריץ'.
בהחלט - עבריין מסוכן, שעוד עלול לפוצץ את הכנסת. אלא מאי? משפט קטן ומוצנע למדי מספר: "סמוטריץ', שהיה במעקב של שב"כ, שוחרר כעבור כמה שבועות". הוא לא זוכה מחמת הספק; הוא לא זוכה מחוסר ראיות; הוא לא זוכה בשל אי-ביצוע העבירה. הוא בכלל לא הועמד לדין! אבל העובדה הקטנה הזאת לא מפריעה ל-ynet ליצור דמוניזציה של מי שנבחר כחוק בפריימריז (ולא נתעייף מלהזכיר, שאצל יקירי מוזס - יאיר לפיד ו
ציפי לבני - אין בחירות פנימיות אלא דיקטטורה של אדם אחד).
שמא תאמרו: נו, בכל זאת, הרי בחורינו המצוינים מהשב"כ חשדו בו ובית המשפט אישר לעצור אותו, אז אין עשן בלי אש. על כך נענה בשלוש תשובות. האחת: אין נתונים על מעצרי השב"כ, אבל מתוך מעצרי המשטרה - 86% מסתיימים בלא כתב אישום, אז הנה לנו שיש הרבה-הרבה יותר עשן מאשר אש. השנייה: סמוטריץ' הספיק מאז לקבל רשיון עריכת דין, מה שהיה נמנע ממנו אילו היה שמץ של הוכחה נגדו (ראו נסיונו הבלתי-פוסק של השב"כ למנוע מאיתמר בן-גביר את הרישיון). השלישית: ערב ההינתקות נעצרו עשרות ואולי מאות בני אדם, בצורה המונית ותוך פגיעה קשה בזכויותיהם, עד כדי כך שהכנסת העבירה ברוב גדול חוק מיוחד שהעניק מחיקה של הרישום הפלילי לאותם עצורים. כך שאיך שלא תסתכלו על זה - הסיפור על סמוטריץ' הוא הוצאת דברים מהקשרם במקרה הטוב ובלוף מכוון במקרה הרע.
אפשר לראות את ההתנפלות הזאת של ידיעות אחרונות על הבית היהודי לא רק בהקשר של הבחירות. ידיעות לא מפגר בהרבה אחרי הארץ בקמפיין ההפחדה הכמעט-אנטישמי נגד כוחה העולה של הציונות הדתית בכלל ובצה"ל בפרט. דומה שברחוב מוזס מפחדים שהמדינה "שלהם" בורחת להם - המדינה השמאלנית-חילונית, שהופכת אל מול עיניהם הכלות לימנית-מסורתית.
נפתלי בנט הוא אולי האב-טיפוס של כל מה שמפחיד את המוזסים והשוקנים: אדם מודרני, קצין קרבי, יזם היי-טק מצליח ופוליטיקאי פופולרי. וכאשר הוא מצרף למפלגות חילוניים כמו
איילת שקד, אנשי תקשורת כמו
אורי אורבך, עובדי מדינה כמו הרב אלי בן-דהן ושורה ארוכה של מועמדים בעלי עבר מוכח של עשייה ואידיאולוגיה - רבים רואים בבית היהודי תנועה שיכולה יום אחד להיות לא רק שותף בכיר בהנהגת המדינה, אלא גם השותף המוביל. את התופעה הזאת, רוצים המוזסים והשוקנים לחסל - ובכלל לא משנה מה יגיד הציבור בקלפי.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
