"לא!" צווחה האישה מהשולחן ממול. היא הצביעה על אשתי באצבע רועדת. "אַת... אַת בהריון, נכון? אסור לך לאכול עוף!"
הדם קפא בעורקי והמזלג צנח מידִי ונחבט בשולחן בצלצול חד. "לא... לא ידעתי!" לחשתי. הדם אזל מפנַי. "היא כבר בלעה כמה חתיכות. מה יקרה לה?"
היא ניגשה אלינו והניחה את ידיה על כתפינו בחמלה אוהדת. "אני לא רוצה להלחיץ אתכם," אמרה בהתרגשות, "אבל בדיוק קיבלתי ידיעה של PETA - הארגון ליחס אתי לבעלי-חיים. הם מסבירים שאם אישה אוכלת עוף בזמן ההריון, הילד שלה יסבול מעורקים פקוקים ויהיה מוּעד למחלות לב כשיגדל. אבל זה לא הכל. הדבר הנורא ביותר הוא ש..."
היא השתתקה והרימה יד לפיה בהשתנקות מתוזמרת היטב. נעצתי בה מבט מבועת. "מה? מה יקרה לו?"
"הוא ייוולד עם איבר מין קטן מהרגיל!"
החדר החל מסתחרר סביבי. הכל החשיך. הסתובבתי אל אשתי בציפייה נואשת לעידוד ותמיכה. "זה לא נשמע כל-כך נורא," אמרה אשתי בשלווה.
בהיתי בה בעיניים קרועות לרווחה. היא אפילו לא הניחה את המזלג. "אני מכירה את התיאוריה הזאת," אמרה בין לעיסה ללעיסה. "באמת יש ארגון כזה, PETA, שפרסם את ההודעה כדי להזהיר נשים הרות מפני השתתפות בתחרות אכילת כנפי עוף. אבל ברור לכם שכל העניין הוא עורבא פרח, נכון?"
הדודה נעצה בה מבט יוקד. "בריאותו של הילד שלך אינה נושא למשחק," סיננה. הנהנתי במרץ - הרי בריאות זה חשוב. גם.
"בוודאי שלא," הרגיעה אשתי את הרוחות, "וזו בדיוק הסיבה שצריך לבחון את הטענה של PETA לעומק, כדי להבין אם יש בה ממש. כשעושים זאת, מגלים שהמחקר המדעי שעליו מסתמך הארגון אכן הצביע על קשר בין צריכת פְתאלֶטים על-ידי האֵם לבין גודל הפין של הבן. הסיבה היא שפתאלטים עלולים להפחית את כמות הטסטוסטרון שמקבל העובר ברחם, וכך להשפיע גם על התפתחות איברי המין שלו."
"הרי לכם," אמרה הדודה טובת הלב.
"עד כאן הכל נכון," המשיכה אשתי. "הטעות של PETA היא בקישור בין עוף לרמת פתאלטים גבוהה, ואפילו החוקרת שפרסמה את המחקר הִבהירה שאין הצדקה לניסיון לקשר בין אכילת כנפיים לבין גודל איבר המין של העובר."
"אבל יש פתאלטים בעוף!" התעקשה הדודה.
"בהחלט," אישרה אשתי בקור רוח, "אבל הם קיימים גם במכלי פלסטיק, בחומרי הדבקה, בסבונים, בשמָנים, במעילי גשם ואפילו בחלק מהמוצרים הקוסמטיים בשוק. הם נמצאים בשפע של מזונות אחרים שאפשר למצוא בסופר - ויותר מכל בתבלינים. בבשר עוף, לעומת זאת, המינון שלהם דווקא נמוך למדי."
"ומה בעניין השפעת צריכת עוף על מחלות לב וסתימת עורקים?" הקשתה היועצת.
"הטענה הזו התבססה כנראה על מחקר אוסטרלי, שהראה שלנשים שמנות נולדים ילדים עם דפנות-עורקים עבות יחסית, וילדים אלה חשופים לסיכונים כגון טרשת עורקים בגיל צעיר ומחלות לב ושבץ בהמשך חייהם. אבל גם אם כל זה נכון, הרי שהעוף לא קשור לעניין - כי הוא אינו מאכל משמין."
אשתי סיימה ללעוס, ניגבה במפית את זוויות פיה ונעצה את מבטה באישה הטובה שעדיין רכנה מעלינו. "לכן את צריכה לשאול את עצמך מאין יש לך זכות להטיף לנו מוסר ולזרות פניקה על סמך מדע קלוקל שאפילו לא בדקת לעומק. יש לך טונות של חוצפה, גברתי, אבל אפילו לא גרם אחד של אומץ אינטלקטואלי."
אשתי הביטה בגברת הנבוכה ואז המשיכה. "אבל יש עניין חשוב הרבה יותר, שְאֵלָה ששניכם צריכים לשאול את עצמכם."
היא הרימה את המזלג ובחנה אותו בקפידה. שיני המתכת החדות נצצו באור מנורת הניאון שמעלינו. נרתעתי לאחור מבלי להניע שריר.
קולה הצונן של אשתי שבר את השתיקה המתוחה: "מה גרם לכם לחשוב שאני בכלל בהריון?"
