שוב מהדהד קולם של תופי הטאם-טאם במשרד האוצר ושוב נקראים (וקוראים) בכירי רשות המיסים להילחם בתכנוני המס האגרסיביים (הגדרה שמשמשת, בדרך כלל, לתאר תכנון מס שמישהו אחר הגה אותו). לאחרונה אף התבשרנו על שורת המלצות חדשות/ישנות, שנועדו למנוע פרצות מיסוי והפחתות מס בלתי מוצדקות.
לכל המתלהמים נשוב ונזכיר, כי חוקי המס כוללים זה מכבר סעיפים אנטי-תכנוניים לרוב, שמכוחם מוטלים על הנישום לא אחת מיסים שלא לצורך, ואין מושיע. כדי לסבר את האוזן נזכיר, דרך משל, את הוראות סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה (המפלות לרעה - אפריורי - את כל "בעלי השליטה", שמועסקים בחברות שהן בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם), את הוראות סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף (שלילת מע"מ בשיעור אפס, אם השירות ניתן גם לתושב ישראל בישראל) ואת הוראות סעיף 49ו. לחוק מיסוי מקרקעין (תקופת צינון אוטומטית, לדירת מגורים מזכה שהתקבלה במתנה).
באותה נשימה נזכיר את העובדה, כי כל עובד שעושה שימוש ב"רכב צמוד", מחויב במס בגין שווי שימוש בסכום קצוב, גם אם שווי השימוש הפרטי שעשה העובד ברכב זה, נמוך בהרבה מהסכום הקצוב. לא נוכל שלא להתייחס, בהקשר זה, להיתר הייחודי שהעניק המחוקק לרשויות המס בישראל, שמכוחו ניתנה להם האפשרות לתקוף כל הפחתת מס בלתי נאותה (מושג סובייקטיבי ואמורפי, לכשעצמו), אף אם אינה נוגדת את החוק(!).
מי שאיתרע מזלו, והוצאה לו שומה לפי מיטב השפיטה (בין אם מדובר במס הכנסה ובין אם מדובר במס שבח, או במס ערך מוסף), עלול למצוא את עצמו שקוע עד צוואר במאבק משפטי ממושך ויקר - שלא מומלץ לבעלי עצבים חלשים - אשר סופו מי ישורנו.
בנוסף לכך, נראה שמסתמנת לאחרונה מגמה של ריסון משפטי, שעה שהנישום מנסה לטעון שאין להחיל עליו הוראה אנטי-תכנונית כלשהי (כדי למנוע עיוות מס), אך לא מצינו רתיעה משפטית מהשימוש שנעשה על-ידי אנשי רשות המיסים בהוראה הייחודית, המאפשרת להם להתעלם מכל הפחתת מס בלתי נאותה (שאינה נוגדת את הוראות החוק).
נזכיר נשכחות, ונתייחס להמלצות שהוגשו בחודש אפריל 2002 לחברי ועדת רבינוביץ, על-ידי צוות משימה של לשכת רואי חשבון. ההמלצות עסקו במגוון רחב של נושאים, וביניהם הפחתת נטל המס, הרחבת בסיס המס; השוואת נטל המס; מניעת עיוותי מס ומניעת העלמות מס; שקיפות; האחדת שיעורי המס, ועוד. מרבית ההמלצות אומצו ושולבו (במוקדם או במאוחר) בפקודת מס הכנסה, זולת שתי אלה:
- הטלת אחריות אישית על כל בעל תפקיד, ברשות המיסים, שבית המשפט קבע כי הפעיל את סמכויותיו בשרירות לב וללא הצדק סביר.
- עידכון הוראות חוקי המס כך שניתן יהיה להימנע מהטלת מס בלתי נאותה - ממש כפי שניתן להתעלם מהפחתת מס בלתי נאותה - אף אם אינה נוגדת את הוראות החוק.
אשר על כן, ומבלי להקל ראש בתפקידם הקשה וכפוי הטובה של עובדי רשות המיסים, נבקש להעיר, כי הצדק והאמת אינם נמצאים בהכרח אך ורק בצקלונה של המדינה, ואילו נישומים רדופים ודלי זכויות לא יתרמו להשגת יעדי הצמיחה במשק.
