|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ההדגשה של שאילת הכלים בידי בני ישראל ערב יציאת מצרים, באה ללמד על החשיבות של ההסתכלות לטווח ארוך ועל כך שיש להוציא מבני ישראל את המנטליות של עבדים
|
פרשנים שונים עוסקים בשאלת הלגיטימיות של שאילת הכלים מהמצרים המתוארת בפרשת השבוע, פרשת "בא". האמנם שאילה יש כאן, או סוג של מניפולציה? אותי, באופן אישי, מטרידה הרבה יותר שאלת המקום שהתורה נותנת לתיאור העניין. הרי עוד במעמד הסנה הקב"ה אמר למשה: "ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים, והיה כי תלכון לא תלכו ריקם. ושאלה אישה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים". מדוע, אם כך, היה חשוב לתורה לחזור שוב על העניין?
דומה, כי ניתן למצוא תשובה לשאלה בדברי חז"ל במסכת ברכות (דף ט', עמוד א') שם הם אומרים כך: "דבר נא באוזני העם וגו' - אמרי דבי רבי ינאי: אין 'נא' אלא לשון בקשה, אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק 'ועבדום ועינו אותם' - קיים בהם; 'ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול' - לא קיים בהם. אמרו לו: ולוואי שנצא בעצמנו. משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים, והיו אומרים לו בני אדם: מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה ואומר להם: בבקשה מכם, הוציאוני היום ואיני מבקש כלום".
באופן פשוט חז"ל מסבירים את הביטוי "דבר נא" כבקשה חוזרת מבני ישראל עצמם ללכת ולשאול כלים משכניהם, מתוך הכרה בנטייה האנושית של מי שרוצה לצאת לחופשי לוותר על הרכוש הגדול ובלבד שיצא כבר. אולם המשל שמביאה הגמרא נותן תשובה גם לשאלת המקום המשמעותי שהתורה נותנת להדגשת ה"רכוש הגדול" שאיתו יצאו ישראל ממצרים.
מי שיושב בבית האסורים מעדיף לצאת עכשיו. נקודה. לא אכפת לו מהרכוש הגדול, משום שהמנטליות שלו היא של אסיר החושב רק על "כאן ועכשיו". לעומת זאת, אדם חופשי ובוגר מסוגל לדחות סיפוקים אל מעבר ל"כאן ועכשיו" כדי להגיע להישגים בעתיד.
אחד הניסויים המפורסמים ביותר שנערכו בדחיית סיפוקים, נעשה באמצע המאה הקודמת עם ילדים בני ארבע. לכל אחד מהם ניתן מרשמלו והובטח להם שיקבלו מרשמלו נוסף, אם רק יוכלו להמתין 20 דקות לפני שיאכלו את הראשון. חלק מהילדים לא היו מסוגלים להמתין וחלק כן. החוקרים המשיכו לעקוב אחר הילדים הללו לאורך בגרותם, ומצאו שבעלי יכולת ההמתנה היו סתגלניים ואחראיים יותר וגם הגיעו להישגים מרשימים יותר.
ביטוי נוסף לדבר אנו מוצאים בדברי הרב קוק הכותב: "עיקר הכונה העליונה של יציאה ברכוש גדול, היה כדי לרומם את רוח העם שניתן בשפל מצב העבדות שנים רבות" (עין אי"ה, ברכות שם).
הדגשת היציאה עם רכוש גדול ממצרים מבטאת את הדאגה לכך שעם ישראל יצא ממצרים לא רק מבחינה פיסית-גאוגרפית אלא גם מבחינה נפשית. שלא רק ישראל יצאו מעבדות, אלא שגם העבדות תצא מישראל.
העיסוק של משה בהשאלה ערב היציאה מבטאת את הדאגה שצריכה להיות לכל מנהיג לא רק ל"כאן ועכשיו" של הציבור אלא גם ל"מחר", לא רק לצרכים החיצוניים אלא גם ובעיקר לצרכיהם הנפשיים.
|
|
המאמר מובא באדיבות ארגון צהר.
|
|
|
|
הכותב הוא חבר הנהלת ארגון רבני צהר.
|
|
| תאריך:
|
22/01/2015
|
|
|
עודכן:
|
22/01/2015
|
|
הרב צחי להמן
|
|
|
קצת מוזר שגדול המנהיגים של העם היהודי בכל הדורות, האיש שנאבק באומץ מול מלך מצרים והוציא את ישראל משעבוד נורא, הביא לעם את התורה והוביל אותם במסירות במדבר - איש זה כלל לא צמח בתוך עמו, אלא גדל כנסיך בארמונו של מלך זר. האם לא היה מתאים יותר שאחד כזה יבוא מתוכנו? שיגדל ברוח יהודית אותנטית ולא בסביבה אחרת?
|
|
|
|
|
בדרך כלל כשמדברים על מנהיגות, עולות בראש כל מיני דמויות מופת כריזמטיות, יחידות במינן, שהצליחו לסחוף אחריהן אנשים בודדים או רבים לעבר מטרה משותפת. אנשים אלו מסוגלים להשפיע על אנשים, להניע אותם ולחולל בהם שינוי. אולם דווקא על-רקע ברכותיו של יעקב, ערב פטירתו, ניתן להסתכל על הדברים בצורה שונה.
|
|
|
|
|
מנהיג נבחן במצבים של קשיים ודילמות. סדרת הפרשות האחרונות מספקת לנו הזדמנות להציץ למנהיגותם של יוסף ויהודה.
|
|
|
|
|
בפרשת מקץ אנו נחשפים שוב לתחרות הסמויה שבין ראובן ויהודה על הנהגת האחים. גם בפרשה הקודמת, פרשת וישב, וגם בפרשה שלנו, שני האחים מתמודדים על דרך הצלת בניה של רחל. בפרשה הקודמת ראובן היה הראשון להציע יוזמה שתמנע את הריגתו של יוסף כשהציע להשליכו לבור, מתוך מחשבה לבוא ולהוציאו משם לאחר זמן. גם יהודה מניא את האחים מלהרוג את יוסף כשהמליץ על מכירתו כעבד לאורחת הישמעאלים.
|
|
|
|
|
בפרשת וישב אנו מתחילים לקרוא על קורותיהם של בני יעקב. במרכז הפרשה עומדת מכירת יוסף, המובילה ברבות הימים והשנים לירידת המשפחה למצרים. ברקע הסיפור נמצא המאבק על הנהגת המשפחה. המאבק, שלעתים הוא גלוי ופעמים שהוא סמוי, ילווה וישפיע על עם ישראל לדורות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים  זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
|
|
|
מירב ארד
חופשת החג מתקרבת בצעדי ענק, ועל רקע חוסר הוודאות יש מי שעדיין לא החליטו סופית על תוכניות לחופש עבור המתלבטים בדקנו מחירים של חבילות נופש מובחרות מעבר לים
|
|
|
|
|
עמנואל בן-סבו
הם יוצאים אט אט מהמאורות האפלות באקדמיה בהן הושמו ומשתפים בתחושות המחנק האקדמי, הפחד מלהתבטא נגד הזרם, החרדה מאימת הפיטורים
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
בין אם הוא ידע ונתן את הפקודה ובין אם הוא לא ידע על הפקודה, מדובר בהוכחה נוספת לנפסדות ולסכנה הקיימת שהמשך שלטונו של בנימין נתניהו מהווה סכנה לחטופים, הנמקים בגיא ההריגה של החמאס ה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
