|   15:07:40
דלג
  הרצל ובלפור חקק  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
הרצל ובלפור חקק בבית הכנסת במדרשת שדה בוקר

זהותנו צומחת מן הנהר

בשבת פרשת "בשַלח" תשע"ד (ינואר 2014) שָהינו בפסטיבל "ימי שירה במדבר". סמוך לפרשת "בשלח" התקיים שם אירוע "שירַת הים", במהלכו קִיימנו שׂיח בינינו על שירת הים המשפחתית שלנו, על זהותנו שצומחת מן הנהר ועל יצירתנו הספרותית. הזהות של משפחתנו צמחה ממפגש הפרת והחידקל בארץ בָּבל (עירק), ומן הנהר הזה בא גם אברהם אבינו אל הארץ המובטחת
26/01/2015  |   הרצל ובלפור חקק   |   מאמרים   |   תגובות
התאומים הרצל ובלפור בני שנתיים ערב העלייה 1950

בלפור חקק:

אנו סמוך לפרשת בשַלח, שירת הים, בחודש שבט של שירת העשבים ובבתי הכנסת בנחלאות בירושלים שָרים את שירת "הבקשות". שירַת הים, שירַת העשבים ושירַת הבקשות, היש צירוף מקסים מזה? הזֶהות שלנו צומחת מארץ הנהרות, בבל, שנקראת מֵסופּוטַמיה.

מֵסוס = בין, פּוטמיה = נהרות. ואנו אכן נולַדנו בין הנהרות, בין הפרת לבין החידקל. ממש שָם בין נהר פרת לנהר חידקל, במקום שבו מיתמר דקל...

והאמת, אִם נקרא את פרשת "לֵך לךָ" משם צומח העם שלנו כולו. מן הנהר הזה יצא גם אברהם אבינו בדרכו לארץ כנען, מאותו נהר שיצאה משפחתנו בדרך לארץ המובטחת.

ליד הנהר הזה בבבל עשו תַּשליךְ וליד הנהר הזה שרו שִירת הים.
הנה השיר שלי על סבי ליד החידקל שר שירת הים:

שִירה על הים / בלפור חקק

בְּשַׁבַּת שִׁירָה רָאִיתִי מַרְאֶה
בְּשַׁבַּת שִׁירָה עוֹמֵד סָבִי
מְפַזֵּר לֶחֶם לָעוֹפוֹת
כְּזֵכֵר לַמָּן
מְפַזֵּר פְּסוּקִים לְכָל עֵבֵר
עוֹלֶה בְּסֻלַּם הַזְּמָן
וְרָצִיתִי לִרְאוֹתוֹ שׁוּב בָּשָׂר וָדָם
לָשִׁיר עִמּוֹ כְּאָז
שִׁירַת הַיָּם

וְהוּא עוֹמֵד בְּגָדָיו רְקוּמִים
מָגֵן דָּוִד
זָהָב שָחוּט כֶּסֶף וְשָחֹר
מְלַמֵּד אוֹתִי לָתֵת מִלִּים לְכֻלָּם
וּמִן הַנְּתִינָה הוּא מִתְמַלֵּא אוֹר.
חוֹלַלְתִּי לְיָדוֹ
נֵס קְרִיעַת הַמִּלִּים מִתּוֹכִי
נִדְבוֹת פִּי לכֻלָּם
שִׁירָה חֲדָשָה שַרְתִּי אָז
עַל שְׂפַת הַיָּם.
רָקַמְתִּי עַל בִּגְדִּי אֶת מָגִנּוֹ שֶׁל סָבִי
מָגֵן דָּוִד
וְכָךְ עָמַדְתִּי מַקְרִיב לֶחֶם אִשֶּׁה
לֶחֶם אִישִׁי

נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא
מַה נִכְסְפָה נַפְשִׁי

הרצל חקק:

הנהר הזה שהיו בו גם שֵפל וגם גאוּת, היה מושב החיים של היהודים. הם גרו ליד החידקל, ירדו לדוג בו דגים ואכלו ארוחות משפחתיות ליד גְדת הנהר: סַמַק מִיקְלי וסַמַק מִסגוּף. שם גם נערכו השמחות המשפחתיות עם להקות של נַגנים, צַ'לרִי בַּגדד.

הנהר הזה שהיה סמל של אידיליה ושל מנוחה בתוך הטבע, ידע גם להיות רועץ בשעות של גאוּת הנהר כשהמים הציפו את גדותיו. והיו גם שעות קשות יותר, כשפרצו הפרעות בשבועות תש"א (1941), והרוצחים זרקו והטביעו חלק מן הגופות בנהר.

כאן אני חייב לספר סיפור משפחתי: בהיותנו בני 29 התברר לנו מִסֵפר שיצא לאור (אברהם תוו'ינה, גולים וגאולים כרך ו') ששני האחים הבכורים של אמי נרצחו בפרעות -1941. וּבַספר נכתב שהמשפחה ראתה בלֵידתנו "פיצוי משָמים על מות שני הנרצחים".

אני רוצה לקרוא את השיר שלי על אמי הרואה דמות אחיה בבניהָ התאומים:

אִמִּי מַרְתִּיחָה סֻכָּר בִּשְׁקֵדִים/ הרצל חקק

רֵיחַ נָעִים שֶׁל מֵי וְרָדִים.
מַזָּלִי שֶׁאֲנִי מְחַכֶּה לְזִכְרוֹנוֹתַי בַּנֹּעַם
הַיָּחִיד בָּעוֹלָם הַתּוֹאֵם אוֹתָם. הִנֵּה הַשְּׁקֵדִים
הַכְּתוּשִׁים נִמְהָלִים בְּמֵי סֻכָּר רוֹתְחִים.
אִמִּי מְכִינָה לוּזִינָא לְבָנָה
לַהֻלֶּדֶת הַיְּלָדִים.
שְׁנֵי תְּאוֹמִים אַחִים.

שְׁנֵי אַחֶיהָ אָבְדוּ בְּפַרְעוֹת תַּשַׁ"א
גַּם הֶחָכָם לֹא יָדַע לִמְצֹא בָּרוּחוֹת הֵיכָן אוֹתָם
הָרוּחַ נָשָׂא. וּשְׂפָתָיו יָצְקוּ:
לֹא תִּקְרְאִי לְבָנַיִךְ הַתְּאוֹמִים בִּשְׁמוֹת אַחַיִךְ הָאוֹבְדִים.
אוּלַי חַיִּים הֵם. אוּלַי בָּרְחוּ אֶל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים.

אִמָּא מוֹסִיפָה מֵי וְרָדִים. מְעַט הֶל
מְפַזֶּרֶת. שׁוֹפֶכֶת סֻכַּר קָרוּשׁ בְּתוֹךְ. חוֹתֶכֶת
בִּשְׁנֵי אֲלַכְסוֹנִים.
כְּאִלּוּ דָּלְקוּ נֵרוֹת. כְּאִלּוּ יוֹם הַשָּׁנָה.
אִמָּא מְכִינָה לוּזִינָא לְבָנָה.

אוֹהֶבֶת הָיְתָה, כָּךְ אָמְרָה, לְהַבִּיט
בְּשִׂפְתֵי תְּאוֹמֶיהָ הָרַכִּים. גּוֹנָם יָפֶה
כְּצַוְּארַי הַפְּרָחִים.
יֹבֶשׁ בְּגֵוָהּ: הַאִם רוּחַ אַחֶיהָ בָּאָה בְּבָנֶיהָ.
הַאִם שֻׁסְּעוּ צַוְּארֵיהֶם בְּמַאַכְלוֹת רוֹצְחִים.
יָדֶיהָ אֱמוּנוֹת עַל הַלּוּזִינָא .

מַרְתִּיחָה, מוֹרִידָה מִן הָאֵשׁ, שָׂמָה שְׁקֵדִים, מְעַרְבֶּבֶת, כּוֹתֶשֶׁת
לְחָיֶיהָ יְבֵשׁוֹת כְּאִלּוּ הִסְכִּינָה.
הַאִם הֶל דִּמְעוֹתֶיהָ נָמַס עִם הָאֵשׁ הַלּוֹחֶשֶׁת.

שְׁנֵי תְּאוֹמִים נוֹלְדוּ
עֵינֵיהֶם סֻכָּר וּשְׁקֵדִים.
וּבָאֲוִיר הַעֲמָדַת פָּנִים לֹא נִשְׁכַּחַת.
מֵי וְרָדִים.

בלפור חקק:

אכן התברר לנו שלידתנו הייתה יום חג במשפחה ותָפרו לנו עם הולדתנו כָּתנות פסים.

כָּתְנוֹת פַּסִּים / לָבַש הַגָּן / וּכְסוּת רִקְמָה / מִדֵּי דִשְׁאוֹ
וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ / עָטָה כָל עֵץ / וּלְכָל עַיִן / הֶרְאָה פִלְאוֹ ( ר' מֹשה אִבּן עזרא)

נדמה, שביום שנולדנו, הגן אכן לבש כתנות פסים לכבוד הולדתנו. משפחתנו גרה אז בבית על גְדת החידקל, וּבגן הבית הייתה התרגשות מיוחדת. בבגדד הורגשה תכונה: שנים רבות שלא זכרו שָם הוּלדת תאומים. בשיר של בלפור נקראה לידתנו "הוּלַדְתַיִם". מכל קצות העיר הגיעו אנשים לראותנו, ואמנו נאלצה מרוב פחד מעַין הרע לשׂים עלינו שוּמים וקמעות, לקשור לרגלינו מצילות (גְ'נִיגְ'ל) שמרחיקות מזיקים, ומתחת לכָּרית הניחה ספר "רזיאל המלאך".

זמן קצר לאחר לידתנו, סבתנו תּוּפָחָה (אם אמנו) תפרה יחד עם אמנו כתנות פסים לנו, וכותנות פסים אלה עודן שמורות עִמנו גם היום.
והמוטיב של כתונת הפסים מלווה מאז את שירתנו.

הנה השיר על סבא שלי ועלייתו ארצה:

גלות/ בלפור חקק

סָבִי הָיוּ לוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה שְקוּפִים
וְרָקְמָה לוֹ אִמּו בְּדַש הַכֻּתֹּנֶת
הַתְּכֻלָה פַּסֵּי זָהָב יָפִים
וְחָקְקָה לוֹ אֶת שְמו בְּעֹנֶג
בְּאוֹתִיוֹת שֶל כֶּסֶף, אוֹר מְזֻקָּק.
סַבָּא שֶלִּי. מוֹרָד בֶּן רְפָאֵל חַקָּק.

וְעָלָה סָבִי כְּאַבְרָהָם מֵאוּר
מֵאוֹתָהּ אֶרֶץ עַל פִּי אוֹתוֹ דִבּוּר.
עָלֹה עָלָה אֶל אוֹתָהּ אַדְמַת מוֹלֶדֶת
וְלֹא הָיְתָה
לוֹ עוֹד הַכֻּתֹּנֶת הַנֶחְמֶדֶת.
ואָבְדָה לוֹ שְׂרָרָתוֹ
וְאָבַל נֹגַה פָּנָיו
וְנִשְחַת הַכֶּסֶף
וְנִשְחַט הַזָּהָב.
וּבַשְוָקִים רָכַל סָבִי מָכַר אֶת אוֹצְרוֹתָיו
בְּגָדִים בָּלִים, מַרְכֹּלֶת אַכְזָב
לְשוֹנוֹ כְּבֵדָה, נָבִיא נֶעֱזָב.

סַבָּא שֶלִּי מֶלֶךְ עָצוּב.
נוֹלַד בְּבִגְדֵי מֶשִי וְרִקְמָה, בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת.
וְכַאֲשֶר גָּלָה אֶל אֶרֶץ
נִשְחֲתוּ בְּגָדָיו, נִשְׁחָת הוֹדוֹ.
רַק בְּמוֹתוֹ הִלְבִּישוּהוּ תַּכְרִיךְ כַּעֲטֶרֶת
טַלִּית שֶקִּבֵּל מֵאָבִיו טַלִּית יְרֻשָּה
חֲקוּקָה תְּכֵלֶת אוֹֹתִיּוֹת שֶל קְדֻשָּה.

וְלְאֹרֶךְ הַטַּלִּית דִמִּיתִי לִרְאוֹת
פַּסֵּי זָהָב יָפִים. אוֹר מְזֻקָּק.
סַבָּא שֶלִּי. מוֹרָד בֶּן רְפָאֵל חַקָּק.

הרצל חקק:

השִירה של סבא מורד והנפילה שלו מִמלכותו נצרבו בנו. שירתו הייתה שירת הים שלו, שירת הגאולה. כך הוא חווה את הגאולה. הוא חי בגלוּת בתוך מולדתו המובטחת.

מוטיב הכֻּתונת מופיע בצורה אחרת בְּשיר שלי:

ואין לי פותר/ הרצל חקק

גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא בֵּית סֵפֶר
לֹא אִירָא
עִמִּי כֻּתֹּנֶת שֶׁרָקְמָה לִי אִמִּי בְּזִמְרָתָהּ
כֻּתֹּנֶת בִּצְבָעִים חַיִּים, כֻּתֹּנֶת שֶׁל שִׁירָה

בַּדֶּרֶךְ חִפַּשְׂתִּי לִי אֲוִיר טוֹב
נְכֹאת צֳרִי וָלֹט
וְעֵת יָשַׁבְתִּי מוּל מוֹרָה מְהַמְהֶמֶת בִּשְׂפָתַיִם
נִסְגְּרָה הַדֶּלֶת, רַק קִירוֹת, וְגִיר, וְשֶׁקֶט בַּקּוֹלוֹת

וּבְמֶתֶק שְׂפָתֶיהָ הוֹרַדְתִּי אֶל הַקֹּר
שָׁם בַּמִּשְׂרָד הִלְבִּישׁוּנִי חֻלְצָה וְאָמְרוּ לִכְבוֹדִי
וְחִכִּיתִי לְקוֹלָהּ הַמָּתֹק שֶׁל אִמָּא
כִּי תָּמִיד אָמַרְתִּי, כִּי אַתְּ עִמָּדִי

תִּלְבֹּשֶׁת אֲחִידָה, דּוֹמָה לְכֻלָּם
דּוֹמָה לַקִּירוֹת, דּוֹמָה לַתִּקְרָה, לָאוּלָם,
וְחַשְׁתִּי כִּי שְׁנָתִי נָדְדָה, כִּי עָשׂוּנִי אַחֵר
וּבָאתִי לְאִמִּי: חֲלוֹם חָלַמְתִּי
וְאֵין לִי פּוֹתֵר

כֻּתָּנְתִּי בְּאָהֳלִי, חֻלְצָה בְּצֵאתִי
הוֹלֵךְ וְשָׁב, לַשָּׁוְא
שְׁוָא נָע, שְׁוָא נָד
בֵּין כֻּתֹּנֶת רְקוּמָה, שְׂפַת אֵם
לְבֵין חֻלְצַת בֵּית סֵפֶר, רַק בַּד
תְּפָרִים, כְּסוּת לְבָדָד

גַּם כִּי אֶחְיֶה בְּכֻתֹּנֶת שׁוֹנָה
תָּמִיד בְּרִקְמוֹתַי אוֹתוֹ אָרִיג, אוֹתָן מַנְגִּינוֹת
רַגְלַי הוֹלְכוֹת בֵּין בָּתִּים וְקִירוֹת
וְשָׁם בַּנְּשָׁמָה אֱלֹהִים יָשָׁן מֵצִיץ לִי
בֵּין הַחַלּוֹנוֹת

בלפור חקק: הילד הזה הוא אנחנו.
כך הם החיים בתֵפר בין התרבויות, החיים כשאתה קלוּע בתָווך בין הזֶהויות, זו הייתה דרכנו לחווֹת את קריעַת ים סוף, קריאַת ים סוף ולשיר את שירת הים.

אני זוכר טיול שנתי לפארק הירקון, כשהכִּיתה הולכת לאורך הירקון, ואני חווֶה את שירת הים. הטיול היה סמוך לשבת פרשת בשלח. הנה השיר:

שירת הירקון, שירת הים/ בלפור חקק

הָיִינוּ בַּהֲלִיכָה בְּפָּארְק הַיַּרְקוֹן
טִיּוּל שְׁנָתִי שֶׁל יְלָדִים מִירוּשָׁלַיִם
בְּבֹקֶר לַח, פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח.
רָאִיתִי שֶׁהַמּוֹרָה וְהַיְּלָדִים
מֵהַכִּתָּה שֶׁלִּי, כִּתָּה ח'
הוֹלְכִים כִּפְסוּקִים מִתּוֹךְ שִׁירַת הַיָּם
קַוִים שְׁחוֹרִים בְּתוֹךְ הַבֹּהַק מוּלִי
וְהַנַּחַל כֻּלּוֹ צִלּוּם שָׁחֹר לָבָן וּמוּעָקָה
וְכִתְמֵי חֵטְא
בִּסְבַךְ צִמְחִיָּה יְרֻקָּה.

הַמּוֹרָה קָרְאָה שְׁמוּאֵל א' עַל אָפֵק
עַל לְבִיאִים בִּימֵי הַתַּנָּ"ךְ, אַרְיֵה וְשַׁחַל
וְעַל שִׁקּוּם הַנַּחַל.
רָאִינוּ טַחֲנַת קֶמַח לְיַד הַנָּהָר
וּכְשֶׁהַיְּלָדִים הָלְכוּ בַּפָּארְק בָּעֵשֶׂב הַיָּרֹק
אֲנִי הָלַכְתִּי בַּמִּדְבָּר.
כְּשֶׁכֻּלָּם הִתְפָּעֲלוּ מִגִּשְׁרֵי הַמַּתֶּכֶת
אֲנִי הוֹסַפְתִּי עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת.
הַמְּחַנֶּכֶת הִסְבִּירָה וְקָרְעָה קְנֵי סוּף
אֲנִי הָיִיתִי עַם לְבָדָד
וְרָאִיתִי אֶת קְרִיעַת יַם סוּף.
שָׁמַעְתִּי שִׁירַת הַיָּם הָרוֹחֶשֶׁת מִכָּל צַד
קוֹל נְאָקָה שֶׁל סֶכֶר בַּמַּיִם
וּמַיִם שֶׁטּוֹחֲנִים אַבְנֵי רֵיחַיִם.
בַּשִּׁירוֹנִים שָׁרוּ הַיְּלָדִים בְּקוֹל רָם
אַהֲבַת הָאָרֶץ וְהָאָדָם
כְּשֶׁאֲנִי שָׁרְתִּי בְּלַחַשׁ
אֶת שִׁירַת הַיָּם.

פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח עַכְשָׁו
רוּחוֹת קָדִים, רוּחוֹת עַזּוֹת
אָז אָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת.

הרצל חקק:

בלפור שר את שירת היָם שלו, והנה השיר שלי על שירת היָם: היָם ששר בי הוא ים פנימי, הגאולה היא גאולה פנימית, וכמו שההתפרצות של שירת היָם הייתה עדוּת להבשלת תהליך של יציאה לחרוּת, כך בַשיר שלי, הארספואטיקה היא עדוּת לחולי שמבקש מרפֵּא.

הים קם לשיר/ הרצל חקק

אֵיךְ לֹא רָאִיתִי.
שָׁנִים שֶׁרָחֲשׁוּ, אַדְוָה, מֶלַח,
קֶצֶף מְסַנְוֵר.
עַד מֵזַח, עַד מַשְׁבֵּר. כַּיּוֹלֵדָה
שבָּקְעָה וְהָפְכָה.
הֲרֵי הָיִיתִי שָׁם.

כָּךְ נָמַסָּה נַפְשִׁי
מִמַּעֲמַקִּים. גַּלּים לוֹחֲשִׁים, קוֹל
שֶׁאָבַד, שֶׁהָיִיתִי. צְלִיל חֲרִישִׁי.

אֵיךְ לֹא שָׁמַעְתִּי.

מַיִם מִקֶּדֶם, פִּלְאֵי חֲלוֹם, זֵכֶר,
נִקְרָעִים וְשׁוֹקְקִים. שֶׁהָיוּ
בִּי. נִפְעָמִים. עֲקֵבוֹת
שֶׁבַּמַיִם נִקְווּ. הַדַּפִּים
שֶׁנּוֹתְרוּ אִלְּמִים. הַהֲבָרוֹת
שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ.
מִקֹּצֶר רוּחַ, מִקּוֹל עֲנוֹת

הַפְּחָדִים שֶׁרָדְפוּ. לְהַשִּׂיג.
לְחַלֵּק. הֲבָרוֹת, לְשׁוֹנוֹת
הַיָּם. כֻּלָּן
חָתְרוּ לְאִטָּן, נֶחֱלָצוֹת. בֶּכִי
הַמִּלִּים הַנְּכוֹנוֹת. נִרְחָצוֹת
יֹפִי לָבָן. שוֹב וְרָצוֹא.
אֵיךְ לֹא.
נִפְלֵאתִי.
הַנֵּס הִרְטִיב הַכֹּל. הִנֵּה
אוֹתִיּוֹת צָפוֹת, נוֹדְדוֹת.
קַמְתִּי לְחַיֵּיהֶן וְהֵן
נִכְתָּבוֹת, עֵדוֹת.

חָלְיִי נִטְהַר, חָלְיִי אַחֵר.
הַמַּיִם נִקְרָעִים, הַכֹּל לִשְׁטֹף,
סִימָנֵי אוֹתִיּוֹת עַל הַחוֹף.
הֵן מִן הַנְּטָפִים הַכּוֹאֲבִים
עָלְתָה הֶמְיַת בְּאֵר.


רַחַש רְגָשׁוֹת, דִּמּוּיִים, סְמָלִים,
הַנֶּפֶשׁ יוֹצֵאת לְחָפְשִׁי, חֲשׂוּפָה.


מָה אֹמַר, אַדְמַת חַיַּי הִתְעַלְּפָה.
גֶּשֶׁם שֶׁל שָׂפָה.
אֵיזוֹ תְּמִיהָה חֲבוּיָה.
אֵינָה דּוֹמָה דְּמָמָה לִרְאִיָּה.

חַיִּים שְׁלֵמִים חָזִיתִי
עוֹבְרִים בֶּחָרָבָה.
דֹּפֶן הַמֵּזַח נִצַּל,
הַכֹּל בִּי נָשַׁם, זוֹ שִׁירַת הַיָּם.

קוֹפֵא וְנִרְגָּע, נוֹשֵׁק וְנִרְדָּם.
רוֹעֵד כְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה.
נָא רְפָא.

הדברים נאמרו באירוע "שירת היָם", בהנחיית אליעז כהן, שהתקיים בפסטיבל "ימי שירה במדבר" בינואר 2014, בבית הכנסת של מדרשת שדה בוקר.
תאריך:  26/01/2015   |   עודכן:  14/04/2015
הרצל ובלפור חקק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
זהותנו צומחת מן הנהר
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
א. וינשטיין
26/01/15 14:47
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ויאמר הקב"ה, כל יצר מחשבות האדם רק להרע כל היום. וישמע זאת האדם ויאמר: רוצים בחירות.
26/01/2015  |  אסתר שניאורסון גרי  |   מאמרים
שומו שמיים! נתניהו, וליתר דיוק עוזריו, הכינו סרטון תעמולת-בחירות, לא מוצלח במיוחד, אבל משקף במידה סבירה לגמרי את הממשלה האחרונה שבראשה עמד; להלן: סרט גן-ילדים או סג"י. וראה זה פלא, כל התקשורת הישראלית המתוחכמת והמתקדמת שכחה את הבעיות הבוערות של מדינת ישראל והתפנתה לעיסוק אובססיבי בסג"י. אינספור פרשנים, מבקרים, מעריכים אמנותיים, יודעי-ח"ן פוליטיים וסתם יריבים, עסקו במשך ימים ארוכים ביצירת האומנות הפילמאית-חלמאית הקולוסלית החדשה. כאילו מדובר בגילוי חדש על נתניהו כראש הממשלה, על תוכניות לאומיות אדירות ממדים, או על תכנון "הרפתקני" כלכלי, מדיני או צבאי, או הכל יחד.
26/01/2015  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
מי קובע את החוקים בסביבה שבה אתם מבלים את רוב היום שלכם? אם מדובר על מקום העבודה, יש "נהלים" והסכמים כאלו ואחרים שחלים עליכם, אם מדובר על מוסד הלימודים אז יש תקנון, ואם מדובר על האינטרנט אז יש שומרי סף. כל אחד משומרי הסף האלו קובע את כללי המשחק ברמה ההסכמית: הוא מעביר לך הסכם ואומר לך "אתה יכול לא להגיע למקום העבודה, ולא להרוויח שכר, אבל אם אתה רוצה להתפרנס אז בבקשה תכניס את החולצה למכנסיים". ברוב המקרים זה לא נחמד, זה לא נעים, אבל אנחנו צריכים לגמור את החודש.
26/01/2015  |  יהונתן קלינגר  |   מאמרים
פתיחת עסק עצמאי היא דבר מאתגר ומורכב, אך עם זאת לא קשה לביצוע. ליזמים ולחולמים שביננו פתיחת עסק עצמאי היא הדרך לעצמאות כלכלית והשגת חופש פעולה בעולם העבודה. לעיתים, פתיחת עסק עצמאי נובעת ממשבר תעסוקתי אליו נקלע אדם לאחר פיטורין ממקום העבודה או בשל פרישה מוקדמת בחייו.
26/01/2015  |  רו"ח אורי בארי  |   מאמרים
כולכם בטח תגידו עכשיו איזה נאיבי... מה הוא חושב לעצמו... הוא יצליח לגרום לאנשים לא להצביע?
26/01/2015  |  אודי בורג  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il