המחזה שכתב, ביים ומשחק בו ציון אשכנזי, מעבר להוכיחו עד כמה מוכשר האמן הצעיר הזה, מבהיר את הרקע של ילדותו והתבגרותו של אחד מגדולי המחזאים, וכיצד ומדוע הפך מגנב, נווד, וזונה ממין זכר, ליוצר שכה הרשים את ז'אן קוקטו, ז'אן פול סארטר ופבלו פיקאסו - עד שהללו טרחו והגישו בקשה לנשיא צרפת שיחון את הפושע ויעניק לו את האפשרות לכתוב את יצירותיו. והם אכן הצליחו בבקשתם. מאז שוחרר מהכלא - לא חזר אל בין כתליו.
ז'אן ז'נה היה יתום שנזרק מבית היתומים אל כתלי מוסד לעבריינים צעירים, בשל גניבת ספר (כמו ז'אן וואלז'אן שנאסר ל-20 שנה על גניבת לחם...). אישיותו של הנער שאת רוב תקופת התבגרותו עשה בבית סוהר, התעצבה שם מתוך הערצת הכוח, שבא לידי ביטוי בשפת גוף מסוימת, והחליט להפוך לעבריין אמיתי: גנב ורוצח. תוך-כדי, כשהקהל רואה את ההתפתחות שחלה בו בביטוי הגופני בשפת הגוף העשירה שלו, שפת גוף מאוד אישית ומיוחדת לו - הוא מתחיל לכתוב מיכתמים על קירות הכלא. בהמשך - כתב על ניירות שהטמין בסדקים בקיר, אלה התגלו, התפרסמו והפכו לספר. כך החל השינוי הנוסף באופיו.
כשהבין שיעודו הוא הכתיבה ולא הרצח, נטש את הרעיון להפוך לרוצח, נדד בכל אירופה, חווה חוויות שהעניקו לו את הרעיונות והטיפוסים למחזותיו ("המרפסת", המשרתות" בין היתר), ושמו נקבע בלוח השמות הנצחיים בתולדות התיאטרון.
שפתו של ציון אשכנזי שלוחה, בלתי אמצעית, ונוקבת. לא להזדעזע. כך גם שפת הגוף מלאת המשמעויות המיניות, התנועה ועושר הבעותיו - כל אלה חושפים בפנינו את מלוא יכולתו, הגם ששיחק כבר במחזות רבים בתיאטרון "גשר", בסרטים כמו "גיא אוני" הבלתי נשכח, ביים מחזות כמו "ארכיפלג" שכתב, וכן את "ליל העשרים" של סובול, "הדבר האמיתי" של טום סופארד ו"חבר לעט", פרי עטו, בת' אורנה פורת. בכל זאת - כשאמן כותב, מביים ומשחק את המחזה - זה מה שמאפשר לחזות במלוא כשרונותיו.
הדמות שמעמיד בפנינו אשכנזי כובשת לב, עם כל הצדדים האפלים שבה. הוא, בזכות חזותו המצודדת הכה דומה לז'נה, באש הבורקת מעיניו, וברגש המגיע מהבמה אל אחרון הצופים באולם, עושה מההצגה מטעם תיאטרלי מיוחד במינו, משהו נדיר ולא מוכר. ככה זה, כשאין לשחקן מיגבלות של בימאי מעליו, או טקסט של מחזאי שהוא אמור להיצמד אליו, גם אם אינו מזדהה עם הכתוב. כאן - ההזדהות של השחקן עם הדמות והאישיות הופכת את שניהם לאחד. מה גם, שיופיו של השחקן לא מפריע כלל, אלא מוסיף לאמפטיה שהצופים חשים לדמות המיוסרת, הסובלת והמתענה, עד שהיא מגיעה למימוש המלא של יכולותיה.
ציון אשכנזי הוא משקיען אמיתי - בלימודיו, בהשתלמויותיו בארץ ובלונדון, ועתיר כשרון המתפוצץ מרוב אנרגיה והורמונים, אך את כולם הוא יודע לנתב היטב לצורך הצגה מושלמת, מסוגננת ומוקפדת, בכתב יד אישי מרתק.
אסור להחמיץ!!!
