קלינט בצהרי יום

מדובר באביר צנום וארוך בשם קלינט איסטווד שהיה מרבית חייו מזוהם, הרג ללא הבחנה פושעים חסרי זהויות ומנועי זכויות אדם בדם קר מאוד רצוף עופרת יצוקה. הרג גם רוצחים חולי נפש מעוכים, נזקקי אבחנה סוציאלית וסטטיסטים אינדיאנים מיואשים חסרי פרצוף למכביר בלי לחשוב פעמים, כמי שלא מסוגל לחשוב אפילו פעם. כן, הוא האקדוחן המעשן שהמערב המתרונן והמתרומם – מחפש לכל אורך דרך הויה-דולורוזה והבושות המחפירות של אבירי התרבות האירופאית אל צלב הפסגה.

לפני כמה שנים הוזמנתי אליו בסודי סודות כדי לדון בתסריט חדש שגילה בו עניין של ממש. כשנפגשנו הוא צחק ואמר, מה דעתך שאגלם את גרי קופר? למה לך? עניתי בהתחנפות מכובסת, אתה גדול ממנו בכמה מידות תרומיות. איפה אתה רוצה לגלם אותו?

אתה יודע, הוא לא היסס, הסרט הזה מתנגן לי שנים בראש, 'בצהרי יום' עם שקיעה מתמשכת לעת ערב. חשבתי שזו בדיחה של משחק מקדים. אמרתי לו בחדווה, אתה מתכוון לנסיכה גרייס ואני מעריך את הטעם הטוב שלך, אבל בצהרי היום הזה, לצערי הרב והאיום, נסיכות כאלה יש רק באגדות של אגודות עם. הוא חייך בגלל משחק המילים שלי מתוך העשן והוסיף בעיניים מכווצות, תן לי תסריט חדש לסרט הזה. משהו קלאסי בריבוע, פשיסטי לחלוטין עם אהבת מולדת בשולים הרחבים, שנוזלת כמו קטשופ בהמבורגר. כשאני אומר המבורגר, הוא הוסיף הבהרה, אני רוצה לראות את הזנב של הפרה מבצבץ ורוטט בתוך הלחמנייה.

הרהרתי בדברים. להערכתי הנובעת כולה מתוך מצבי היהודי הקודר - הסרט המדובר של גרי והנסיכה ממונאקו הוא מגילת כניעה של תרבות האבירות מערבית הולכת ושוקעת כדינוזאור, מבעיתה ברמת התבוסתנות האירופאית שלה. גרי קופר מתגלה כשמוק רציני שלא יודע לאן ללכת כדי לרדת מהמסך. איך אסביר זאת למעריצו קלינט?

ואז הוא שוב חייך ואמר לי, אתה יודע מה, תן לי סרט צה"לי. אתה טוב בתחמושת... באותם ימים טרופים נוהל צה"ל שלנו בידי 4 אימהות חורגות, הרבה בצלם, תועמלני שלום-עכשיו וברקע אותם אומללים פוליטיים שיפילו עלינו עוד רגע את אוסלו. בקיצור, הם מדברים שלום בכל מחיר (מחיר של 'קורבנות השלום') – וקלינט כולו מלחמה.

תראה, הסברתי לקלינט, התפיסה שלי פשוטה, פשטנית ומפשיטה. כשהטרוריסטים מתקרבים לעיירה האבירית ממסדר הבירית... (פה הוא הפסיק אותי ואמר, שים להם זקן עבה ותן להם גם חרבות שלופות עם דגלים שחורים בערבית מדוברת...), כשבני הזונות מגיעים לעיירה, אני לא מעמיד את השמוק הדון-קישוטי הקיטשי הזה, ככל שיהיה זקוף ומצוחצח... (הפעם זה יהיה אני, צוחק קלינט, תוכל להוציא ממני הרבה עשן...). אז זהו – שלא. לא ממך ייצא עשן. אנחנו לא הולכים על דו-קרב ו-FAIL-PLAY ו/או ריקוד בלרינות על שפת אגם הבירבורים. אני שם ברקע יחידה צה"לית אחול-שרמוטה, מייד בכניסה לעיירה, במארב בן-זונה, עם שש-עשרה בזוקות, שלושה תותחים ללא רתע ושבע מכונות ירייה ללא פחד, עם תשע מרגמות וררנ"טים ללא גבול. העיירה תהפוך אצלי לשדה קטל 'חד-משמעי' ו'לגמרי' - עיר רפאים ללא הפסקה...

אני מתחיל לאהוב את זה, אמר קלינט והמשכנו לדון בכוח האש שנייצר בכייף כנגד ה'רעים'... מי בכלל אומר שהם רעים? צחק קלינט. במציאות של היום אולי אנחנו נהייה 'הרעים' כי אירופה רוצה מידתיות אורגנית ושיקול דעת אבירי. תן לצופים להחליט. טוב, הסכמתי שוב עם הכוכב, המשפט הזה - מידתיות ושיקול דעת אבירי - יופיע בנאום שלך בעת קבלת האוסקר, אבל רק שם, לא בתסריט שלי...

התסריט שלי עדין ממתין כי קלינט לא מצליח לגייס את כל כוח האש הנדרש.

תרבות אירופה פורחת בשיאה

הבריות מדברות בהערצה על תרבות אירופה הפורחת ומאמצות אותה אל ליבן בכל לב. אבל איש לא יודע באמת מהי התרבות הפורחת והריחנית הנפלאה הזאת. בדיוק כמו שמדברים ללא הרף על ה'שלום' ואיש אינו יודע מהו. רואים שיש 'תהליך' ואומרים 'תהליך-שלום' משום שהאיחוד האירופאי, שהוא בא-כוחה של תרבות אירופה המופלאה, אומר שכל ה'תהליך' הזה הוא תהליך של שלום שגם יוביל לשלום. גם התהליך שאותו הוליכה תרבות אירופה הפורחת במינכן 38 היה תהליך שהוליך לשלום עולמים בעולמות אלא שברגע האחרון נכנס צ'רצ'יל הדפוק הזה לתמונה ושרף את הנגטיב של תמונת המציאות המופלאה של התרבות.

אני חושב בהערצה על התרבות האירופאית השואבת את כוחה מהכנסייה הנוצרית של ישו. נכון שהוא עצמו נהג, כיהודי קודר, להגיש את הלחי השנייה אבל הקניבלים והפגאנים שפעלו בשמו והפיצו את הנצרות, שהיא תחילתה של תרבות אירופה אכלו לו את שתי הלחיים. כי מה בעצם התרחש סביב המיתוס של התרבות המופלאה?

אנחנו היהודים נוהגים לחזור לשורשים שלנו מלפני ארבעת אלפים שנה בכל פעם שמאתגרים אותנו בשאלה מה הקשר שלנו לארץ ישראל וכיצד צמחה הציונות אי-שם על גדות הפרת והחידקל. האירופאים לא אוהבים את העבר שלהם, לא את העבר הרחוק מאוד ולא את הקרוב. הם מנסים להתכחש לו מקרב לב ובכל לב. כי מה יש להם שם, לאנשי התרבות הפורחת הנפלאים של אירופה התרבותית? פריחה על כל הגוף.

אני אגיד לכם מה שגם החברה ציפי והחבר בוזי עם בורג, פרס, זהב-הב-הב-הבה, אברמוביץ', ברנע, עוז, גרוסמן ואופנהיימר יכולים להגיד, אבל הם מתביישים כי הם מחזיקים מעצמם אירופאים בעלי תרבות מלאי פריחה ומזדהים כביכול עם האג'נדה של האיחוד האירופאי. האג'נדה של האיחוד הינה 'תהליך שלום'. אירופה נמצאת בתהליך הזה כבר אלפים שנה לפחות, מאז ישו, ורק לפני כמה שנים היא שרפה את יהודייה. כן זה 'תהליך' ממושך וגם עכשיו כנסיית האיחוד מנהלת אותו על גבם של יהודים תוהים בארץ הקודש. הנה, אני מסביר לכם מהי התרבות האירופאית לאורך אלפי השנים המטורפות שלה. שלום יהיה, במשפט אחד פרי דוקטרינה בדוקה ומסורתית, כשלא יהיו יהודים. ואני אסביר, כבר אמרתי.

הר שנאה

הקשבתי להתקפת הצרעות המזמזמת על ראש הממשלה בדרכו לקונגרס הציוני על הר-הבית הלבן של אמריקה. מה, הוא יעשה פה אמריקה על חשבוננו? צורחות הצרעות. הטון הנשי של ציפישלי התחלף בדיכאונה המתמשך של זהב-הב-הב-הבה ועלה גבוה לאיפוקו הגברי של בוז'י. שלא לדבר על הפרוטוקול של לפיד. מה לא אמרו סביב העקרונות המקודשים שהופרו. הנה, חילונים קיצוניים מדברים על קדושה. אפשר לחשוב שביבי יוצא לשם כדי לאנוס את אמריקה הגדולה על שולחן הכתיבה האובלי-פאלי. ואני שואל שאלה נורא טיפשית...

נכון, עקרונות, קדושה, יושרה וכדומה, אבל אם... כלומר, כיצד לנסח את השאלה כדי שלא תישמע כל כך זדונית אלא עקרונית וגם בקנה-מידה נאות למאורע... אם... קחו את זה בפשטות כמו שזה נאמר... אם זה היה פרס ראש ממשלה? אתם יודעים, שמעון... או אולי, אפילו ציפי? נכון, היה רעש אדמה כזה?

בואו נרד לרגע לקומת הקרקע. לא, אין פה טילים ולא בטיח אלא קצת מהות יהודית. זוכרים שפעם עלה משה על ההר להוריד את התורה? מה, זה היה כל כך כבד שצריכים לתת לבריון הזה לעלות באופן כל כך אישי ולבד? נכון, גם הזקנים ניסו לטפס לשם עם כמה בהמות חסרי טקט, גם קורח וחבריו, אני משער. לכן מטה הבחירות של משה פרסם אזהרה לציבור ותלה אותה על סלעי מחלוקת כל הדרך אל ההר. סכנת נפשות, אמרו השלטים שהפיץ המטה הפורח בשטח כדי להרתיע מתחרים על כתר תורה. בסוף הוא שבר אותם, אתם יודעים.

כמה הסוף הזה מגוחך לעומת הדרמה שהתחוללה בקרב היהודים שנותרו אומללים סביב להר... גם שם היה המון זהב-הב-הב רותח ותוסס ומבעבע שגילם תפקיד חשוב בטיפוח חן השנאה. נכון, הייתה מהומה קטנה על לא מאומה בשל עגל זהב-הב-הב-הב...

רעידת אדמה גדולה של ממש (לגמרי), כשאדמה צחיחה תיפער את לועה ותבלע – גם היא בוא תבוא בעתיד הקרוב (חד-משמעי).