מילה טובה על שרה

שרה נתניהו אישה חכמה ומבינה את המציאות שבה היא חיה טוב יותר מרבים אחרים. אפילו נחום ברנע, המבקר החריף ביותר של בעלה, יסכים עם קביעה זו. עובדה: במאמר בידיעות אחרונות שבו הוא מביע את דעתו על נפתלי בנט ראש "הבית היהודי", שאותו הוא מכנה "משיח השקר מרעננה", כותב ברנע, ללא מורא וללא משוא פנים, את הדברים הבאים: "בראיון שהעניק בנט לערוץ 10 הוא התנהג בבריונות שאפילו במקומותינו נחשבת בלתי לגיטימית" וכאן הוסיף ברנע הערת-אגב מעניינת על אודות שרה נתניהו במלים אלה: "לרגע חשבתי על שרה נתניהו שסילקה את בנט מלשכתו של בעלה. בזכות המקצוע שלה או בזכות ניסיונה בחיים היא הבינה מה שלא הבינו אחרים".

ברנע צודק בדבריו ושרה צדקה במעשיה הנוגעים להתנהגותו של בנט. אך לא רק בהקשר הזה.

כל מי שמכיר את שרה, שמע את דעותיה והקשיב להיגיון שבטיעוניה, יודע שהיא אישה בת-דעת שלמדה להכיר ולהבין באופן מקצועי את צפונות נפש האדם. עם זאת שרה היא רק בשר ודם ולא מלאך מן השמים. ובתור יציר אנוש גם לה פנים רבות.

מן הצד הלוגי שרה יודעת לנתח באורח נבון וקר רוח מצבים מורכבים. אולם מן הצד האמוציונאלי, מסתבר שגם לה, כמו לשיילוק השייקספירי, יש חושים, מאוויים ורגשות. וגם היא, כמוהו, יכולה להיפצע מכלי נשק המכוונים נגדה. אם דוקרים אותה היא זבה דם, אם מתעללים בה היא עשויה להתנקם. ממש כאחד האדם.

הצד האמוציונאלי של שרה בא לידי ביטוי במשך שנים בעוצמת רגשותיה כלפי הוריה, תחילה בטיפולים הרפואיים האינסופיים שדאגה להעניק לאמה החולה עד שנפטרה, ואחר כך, הגדילה עשות, כאשר הביאה את אביה הנוטה למות אל ביתה וטיפלה בו במסירות ובהקרבה אין קץ עד שהלך לעולמו. ובהקשר הזה חובה להודות על האמת - מעטים הצאצאים שהיו מוכנים לדאוג כך להוריהם בערוב ימיהם.

יחד עם כל אלה חשוב להבהיר, כי הבעיה העיקרית של שרה היא בעלה - ביבי. שרה מעריצה את בעלה שהוא בעיניה ברוך כישרונות. היא משוכנעת שהוא היחיד בעולם המסוגל להושיע את עם ישראל משואה נוספת, אם תאיים על הקיום. היא מאמינה כי אילו נולד בארה"ב היה נבחר לנשיא. אף כי רבים יחלקו עליה - זו אמונתה. האמונה הזו מובילה אותה לטפח את שמו, להאדיר את ערכו ומעמדו להעטיר עליו דברי הלל. עם זאת היא אינה שוכחת שגם הוא רק גבר בשר ודם ומה שקרה לו פעם יכול לקרות שוב, ועל כן היא שומרת עליו מכול משמר, וכול חשד קטן זוכה לטיפול נאות. וגם זה אנושי.

נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל ובמעמד זה רכש לו ים של אויבים ושונאים המנסים, השכם והערב, לפגוע בו. והדרך הטובה ביותר מבחינתם היא להלום ולפגוע באשתו ואם ילדיו, כדי שיסבול. ביבי בנוי מחומרים עמידים. הוא מקבל את הניסיונות הפוגעניים ולעתים המוגזמים בעוצמתם לפגוע בו, כחלק מתפקידו - ומתעלם. שרה בנויה אחרת. היא לוקחת ללב את כול המתקפות. ואחרי שנים של פגיעות חוזרות ונשנות נוצרת שחיקת הסבלנות. התוצאה פעמים רבות: קוצר רוח.

גם אני כמו כל צרכני התקשורת קורא את תצהירי העובדים בבית ראש הממשלה הקובלים על יחסה הפוגעני של שרה אליהם. על פניו נראים הדברים המתוארים כהתנהגות מוזרה. אך כמו בכל התביעות המשפטיות צריך להיות ברור לקוראים, כי בכול דיון משפטי יש לפחות שני צדדים ובתחילת הדרך כלל לא ברור מי אומר אמת ומי מטעה. על עובדה אחת לא יכולה להיות מחלוקת. במספר משפטים על הוצאת דיבה זכתה שרה ואף קיבלה פיצוי על הדיבה הרעה שתלו בה. גם במקרים האחרונים ראוי לכולנו להמתין עד תום הבירור המשפטי. אולי אז יצא הצדק לאור והאמת תצוף כמו שמן טוב על פני המים.

אינני בא להשיא עצות לאזרחי ישראל כדי לסייע להם לגבש דעה על אודות נתניהו. איש באמונתו יחיה. יש השונאים אותו ויש האוהבים. יש הרוצים בהמשך שלטונו. ולעומת זאת היו כאלה שנשבעו לרדת מן הארץ אם ימשיך לעמוד בראש המדינה. את היחס האמתי של ישראל לאיש התעלומות הזה נוכל כולנו לגלות לאחר פרסום תוצאות הבחירות. דבר אחד ברור. שרה תמשיך להעריץ אותו ולשמור עליו מכול משמר - ובצדק מבחינתה, כדי לא להסתבך בסיכונים מיותרים.

אם התנהגותה של שרה כפי שהיא במציאות, לא בתצהירים, אינה מוצאת חן בעיני ביבי, זו בעיה שהוא צריך התמודד אתה באופן הפרטי והדיסקרטי ביותר ולא על הבמה הציבורית. כמו בחיים של כול זוג נשוי אחר המכיר עליות ומורדות בחייו המשותפים.