|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות

איך עושה אלמוג?

מה עושים האלמוגים כאשר נרגעים הזרמים, והים שקט? כיצד הצליחו אלמוגים לבסס שוניות גדולות?
29/01/2015  |   מכון ויצמן למדע   |   כתבות   |   מכון ויצמן   |   תגובות
פני השטח של אלמוג בונה-שונית הקרוי Pocillopora damicornis. כל תא אפידרמלי "מנופף" בריס יחיד. הקצב המסונכרן שבו זזים הריסים גורם ליצירת מערבולות סוערות [צילום: ד"ר אור שפירא, ד"ר ילנה קרטבלישוילי, ד"ר אסתי קרמרסקי-וינטר וד"ר אסף ורדי / באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]
כל האלמוגים נוהגים באופן שווה? [צילום: AP]

[צילום: ד"ר אור שפירא, ד"ר אסתי קרמרסקי-וינטר וד"ר אסף ורדי / באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]

בתמונה: תנועת הריסים בין שני פוליפים בשונית האלמוגים Pocillopora damicornis, המראה חלבוני אלמוגים פלורסנטיים (בירוק), אצות סימביוטיות (באדום) ואת מסלולם של חלקיקי המעקב (בכחול). קנה מידה: 200 מיקרומטר. צולם בעזרת שיטה חדשנית, אותה פיתחה קבוצתו של ד"ר אסף ורדי. שיטה זו מאפשרת צילום מיקרוסקופי בזמן אמת של פוליפי האלמוגים

   רשימות קודמות
  מילים נרדפות
  חלום ריחני
  מי מרסן את הסקרנות?
  מעקב צמוד
  לילה לא שקט

פעמים רבות אנו חושבים על אלמוגים כעל "אבנים חיות", התלויות לחלוטין בחסדי הזרמים שבים כדי להשיג חמצן וחומרי מזון. אך מה עושים האלמוגים כאשר נרגעים הזרמים, והים שקט? באמצעות שילוב בין שיטות מיקרוסקופיה רבות-עוצמה לצילום וידאו במהירות גבוהה גילו חברי קבוצות המחקר של ד"ר אסף ורדי, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, ושל פרופ' רומן סטוקר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), היבט חדש ומפתיע באלמוגים בוני-השונית: מתברר כי אלמוגים אלה ממלאים תפקיד פעיל באיסוף מזון וחומרים אחרים הדרושים להם לחילוף חומרים.

שיתוף פעולה בין ד"ר אור שפירא ממעבדתו של ד"ר ורדי לבין ד"ר ויסנטה פרננדז ממעבדתו של פרופ' סטוקר הניב, לראשונה, צילום של ריסי האלמוג (שערות דקות המכסות את פני השטח של האלמוג) בפעולה. תצפיותיהם חשפו, כי האלמוג משתמש בריסיו כדי להאיץ את חילוף החומרים בינו לבין המים הסובבים אותו. הוא עושה זאת על-ידי כך שהוא יוצר מערבולות סוערות, אשר מאפשרות לו למשוך אליו חומרי מזון, ובה בעת להרחיק את הפסולת הרעילה המצטברת במושבה. באמצעות מעקב אחר חלקיקים מיקרוסקופיים בסביבת האלמוג הצליחו המדענים ללמוד את דפוסי זרימת מערבולות האלמוגים.

ממצאים אלה, שפורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב" (PNAS), מסבירים כיצד הצליחו האלמוגים לבסס שוניות גדולות. עד כה היה נהוג לחשוב שמושבות אלמוגים השוכנות, לדוגמה, באזורים בעלי זרם חלש, נתונות בסכנה, כיוון שהן עלולות להיקלע למחסור חמור במזון ולהצטברות של פסולת. ובכל זאת, האלמוגים שורדים, ואף משגשגים. "ממצאינו חושפים כי האלמוגים בוני- השונית הם 'מהנדסים' פעילים", אומר ד"ר שפירא. "האלמוגים מתכננים בקפידה את סביבתם, ורק כך הם מצליחים להתמודד ולשרוד נוכח איתני הטבע". היבט נוסף של הישרדותם הוא הקשר השיתופי שהם מנהלים עם האצות שחיות בתוך רקמותיהם. אצות אלה מספקות לאלמוג פחמן וחומרי מזון אחרים הדרושים לו; בתמורה, מציע האלמוג לאצה "בית", וחומרים אחרים הנחוצים לה. מבחינת האלמוגים, החיסרון העיקרי הוא, שעל האלמוגים לנקות את הפסולת שיוצרים "הדיירים", בנוסף לפסולת שהם מייצרים בעצמם.

על אף הצלחת שוניות האלמוגים, השפעות ההתחממות הגלובלית ממשיכות לאיים על דרך חייהן: האלמוגים רגישים מאוד לשינויים בטמפרטורה, וכאשר הם נמצאים במצב עקה, הם מסלקים את האצות מהרקמה. תופעה זו קרויה "הלבנה" (bleaching), כיוון שבמהלכה מאבדים האלמוגים את פיגמנט הצבע של האצות, ושלדם הלבן נראה מבעד לרקמתם השקופה. כתוצאה מתהליך זה מאבדים האלמוגים את הקשר הסימביוטי החיוני לשגשוגם, שכן, גם אם הלבנתם לא בהכרח גורמת את מותם, העקה שהם נתונים בה מחריפה, ועקב כך הם נעשים פגיעים יותר למחלות. ואכן, בעקבות תופעת ההלבנה גוועו בעשורים האחרונים שוניות רבות. התובנות החדשות אליהן הגיעו המדענים עשויות לסייע להבין את מצבן הבריאותי של שוניות האלמוגים, ולחזות תהליכים המתחוללים בהן בעוד מועד.

המדענים עדיין אינם יכולים להוכיח שכל האלמוגים נוהגים באותה צורה, אבל הטבע מציג רמזים שאכן כך. "עצם העובדה שכל ששת הזנים שבדקנו הפגינו יכולת ליצור את המערבולות, והעובדה שהריסים נשמרו במשך 400 מיליון שנים של אבולוציה, הם בגדר ראיות לכך שייתכן כי לשוּניות אלמוגים אלה יש יתרון אבולוציוני מובהק", אומר ד"ר ורדי. מעבר לכך, על-אף שאפשר למצוא ריסים דומים גם באורגניזמים מורכבים יותר, כמו דרכי הנשימה בבני-אדם, שם הם עוזרים "לטאטא" זיהומים שונים, הרי שמעצם היותם איברים פנימיים קשה לחקור אותם. לכן, ממצאים אלה עשויים לשמש מודל להבנת יחסי הגומלין של תחלואת המיקרו-אורגניזמים בעלי הריסים.

ייתכן שבעתיד אפשר יהיה ליישם את הממצאים האלה. ריסים מלאכותיים הם אחד הפתרונות המוצעים לקידום ערבוב נוזלים בשבבים מיקרו-נוזליים, בהם מעוצב אוסף של מיקרו-ערוצים לכדי חומרים שונים, כגון סיליקון. "אולי בעתיד נוכל ללמוד מאלמוגים כיצד לייעל את סידור הריסים, כך שנצליח למצוא דרך טובה יותר לערבוב נוזלים בהתקנים אלה", אומר ד"ר שפירא.

זרימת המערבולת מגבירה את תחלופת החמצן וחומרי המזון בין האלמוגים לסביבתם. מסלולי חלקיקי המעקב מסומנים בצבעים, המעידים על מהירות התנועה [צילום: ד"ר אור שפירא, ד"ר אסף ורדי, ד"ר ויסנטה פרננדז ופרופ' רומן סטוקר / באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]
פורסם במקור: מגזין 'המכון' - מדע ותרבות בשפה ידידותית
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  29/01/2015   |   עודכן:  29/01/2015
מכון ויצמן למדע
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
איך עושה אלמוג?
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
וינטר הניה
30/01/15 21:26
פורום: מכון ויצמן כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
להתחלק או לא להתחלק: זו אחת ההחלטות הגורליות ביותר בחיי התא. מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם מדענים מדנמרק, גילו באחרונה מנגנון אשר עוזר לשלוט בהחלטה זו בתאים בריאים ובתאים סרטניים כאחד. הממצאים, שדווחו בכתב-העת המדעי Cell, מאפיינים בצורה חדשה לחלוטין את ההבדל בין תאים מתחלקים לבין אלה שאינם מתחלקים. תגלית זו עשויה לקדם בעתיד את אבחון מחלת הסרטן, ואולי אפילו את פיתוחן של שיטות ריפוי מתקדמות.
28/01/2015  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
"בו-עינאן" הייתה עיירה קטנה במחוז תַּאפִילַאלְתְּ שבמרוקו. כרב המחוז החל לכהן לאחרונה (בעת שאירע המעשה) רב צעיר בשנים וגדול במעשים, הצדיק הקדוש רבי ישראל אבוחצירא "בבא סאלי" זי"ע (יום פטירתו ד' שבט), וגם נודע בשערים בשל אבותיו הקדושים, רבי יעקב אבוחצירא, סבו, ורבי מסעוד, אביו.
28/01/2015  |  גד שכטמן  |   כתבות
פיקדון מובנה "זוכה" לתדמית שלילית, נראה שלא בצדק - אמנם, זה לא בטוח לחלוטין כמו פיקדון סטנדרטי וניתן להפסיד (אם כי לרוב בשיעור נמוך מאוד), אבל ייתכן גם אפסייד משמעותי בתשואה, ובתקופה שהפיקדונות הרגילים מספקים תשואה אפסית, זה בהחלט יכול להיות מכשיר אטרקטיבי.
28/01/2015  |  אבישי בן-משה   |   כתבות
הסוחרים והמשקיעים בבורסה המקומית ובוול-סטריט, יודעים שלסחור בניירות ערך דרך הבנקים זה לא הכי נוח - שעות הפעילות, הבעיות הטכניות, ההמתנה בטלפון, איתור מניות ואופציות זרות, הן רק חלק מהבעיה. הבנקים לא מספקים מערכות מחשוב מתקדמות כמו חדרי המסחר של הברוקרים הפרטיים, והם לא תחרותיים בעמלות מול הברוקרים הפרטיים. כן, זה כבר ממש לא סוד, ועדיין - חלק גדול מהציבור נצמד לפקיד הבנק שלו, ולא עוזב את הסניף. עם זאת, התהליך כבר התחיל וזה יימשך - לאט-לאט לקוחות עוברים לברוקרים הפרטיים ולבסוף - הכלכלה הפשוטה תנצח - איפה שזול, לשם יזרום הכסף. אחרי הכל, נכון שקשה לעזוב את יוסי הפקיד מהסניף הקרוב, אבל דני מהברוקראז' (חדרי המסחר של הברוקרים) גם נותן שירות טוב. יתרה מכך - לסוחרים בהיקף גדול, נוח הרבה יותר לעבוד מול הברוקרים הפרטיים - מערכות המסחר מתקדמות מאוד, הזמינות היא בכל שעות המסחר (של הבורסה המקומית ובורסות חו"ל), והעלויות נמוכות בצורה משמעותית מאוד! בבנקים ניתן להעריך כי ממוצע העמלות קנייה ומכירה בניירות ערך בארץ נע סביב 0.2% ואפילו יותר; אצל הברוקרים הפרטיים זה מתחת ל-0.1%.
28/01/2015  |  אבישי בן-משה   |   כתבות
ידוע כבר שאגרות החוב בשווקים הפיננסים מושפעות באופן ישיר מריבית הבנק המרכזי במדינה. בשנים האחרונות מחירי אגרות החוב עלו והתשואות ירדו והכל תוצאה של ירידה מתמדת בריבית המוניטרית בעולם המערבי. כיום, ריבית בנק ישראל עומדת על 0.25% ואילו הריבית בגוש האירו עומדת על 0.05% ובארצות הברית 0-0.25%.
28/01/2015  |  גיא חזן  |   כתבות
חלום ריחני  /  מכון ויצמן למדע
מי מרסן את הסקרנות?  /  מכון ויצמן למדע
מעקב צמוד  /  מכון ויצמן למדע
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
רון בריימן
רון בריימן
תמלול של קטע מרתק ומאלף מתוך ראיון של דובר צה"ל לשעבר, המותח ביקורת נוקבת על התרבות הארגונית של צה"ל    לא מיותר לציין שתרבות זו היא של צה"ל בפרט, אבל של החברה הישראלית בכלל, לפחות ...
צבי גיל
צבי גיל
אם ביבי נתניהו ייכנס להיסטוריה זה יהיה על שהוא הצליח לא רק להקים ולקיים ממשל גרוטסקי, נלעג, מטורלל ומעורר חלחלה, אלא להשליט ממשל מעוות זה באמצעות הדמויות הנלעגות שבו והמדינית העקומ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il