א. המשטרע בזקפה
עוד ניצב - קובי כהן, מפקד מחוז ש"י - הלך הביתה, כיוון ששלח את ידיו באחת מפָקודותיו, כמנהג בכירי המשטרע. מעניין מה דפוק בדנ"א של הארגון הזה, שנכשל בכל מעשיו ומסתבך כמעט בכל דבר - פרט לתפירת תיקים לאזרחים ולהכאתם.
הדג מסריח מראשו הרקוב, ציטט רבי זושא באחת מדרשותיו להמוני החסידים פתגם מרכז אפריקני ידוע.
ואך סיימתי לכתוב את הקטע הזה, נזכרתי בקריקטורה ארסית, שפורסמה פעם, והציעה להחליף את דרגת הניצבים בארגון החולה מאוד
בסמל חדש, המשקף את תאוותיהם הבזויות.
ואז התפרצה פרשת ניצב נסים מור, סגן-המפכ"ל. כפי שאומר פתגם דרום פרגוואי ידוע, אין גבול לתעלול. ובמקורותינו נאמר כבר מזמן, שבמשטרה גילו חוק חדש בגאומטריה: בכל מצב משכיב ניצב את כל היתר.
ב. שוב
מאז חוסלו הגנרל האירני ובכיר חיזבאללה היה ברור, שחיזבאללה יגיב כך או אחרת. לכן, תמוה שרכב בלתי-ממוגן נע באזור הר דב כשהוא חשוף, מסתבר, לאש המחבלים.
מצד שני, אין זו הפעם הראשונה, שמחדל מטופש כזה קורה.
ג. ציונות = עלייה
מבקרי נאום נתניהו בבית-הכנסת ויקטואר בפריז נתלים בקריאתו ליהודי צרפת לעלות ארצה. לטענתם, זו הייתה הפרה גסה של הפרוטוקול. תענוג גדול לתקוף במקהלה את נתניהו על כל מעשיו.
וכי על מה ידבר נתניהו עם יהודי פריז ברגע כה קשה?!
ראש ממשלת ישראל צריך לדבר עם יהודי העולם על עלייה, ואסור שיצניע זאת. עשרות שנים הפעיל הממסד של יהודי העולם לחץ עצום על נציגים ישראלים, שלא להזכיר את המלה עלייה. משקיפים ציניים אומרים, שנציגי ישראל עשו זאת למען המגבית. כלומר, ויתרו על עיקרון חשוב בציונות למען שנור של כמה פרוטות; ויש בסיס מוצק מאוד לטענתם.
אחרים מתיימרים להגיד, שראש ממשלת ישראל אינו יכול לבוא לבירה של מדינה זרה, ולקרוא ליהודי אותה המדינה לעלות ארצה.
ואני תמה מדוע?!
בעיניי, נאום נתניהו היה הדבר הנכון בזמן הנכון במקום הנכון. אלא שכל מה שעושה נתניהו - מרגיז את יריביו, שחלקם מתיימרים לדבר בשם הציונות, ולא היא.
שאלה אחרת הנה האם מוכנה המדינה לקלוט כעת עשרות אלפי עולים מצרפת. על כך השיב
נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, בראיון ל
קול ישראל, שמעולם לא הייתה המדינה מוכנה לקלוט עולים; והדבר נעשה בכל אופן.
אחרי הבחירות יעסקו הכל בכל דבר - פרט לעניין החשוב באמת: קליטת עליית המצוקה מאירופה המערבית לנוכח אסלומה הקרֵב. בזו אחר זו מתחסלות קהילות ותיקות באירופה, והיהודים נסים לנוכח האלימות המוסלמית ואדישות הממשל. יש מי שרואים בזה תנועה של חילופי אוכלוסין. אחרים - נדידת עמים, ששוטפת את אירופה, ומבריחה ממנה אוכלוסיות.
בחשבון ציני עלייה גדולה תטה עוד את המאזן הדמוגרפי לרעת הערבים; ויש אצלנו מי שחוששים מכך. זה קרה לעלייה מרוסיה, שגורמים רשמיים בארץ ובעולם היהודי ניסו לחבל בה - מי במזיד ומי בטיפשותו - ואולי גם לעלייה מאתיופיה...
ד. אוהבים חציל בפרמזן
הצבא צועד על קיבתו, ואפילו המשמר השוויצרי של הוותיקן, המונה רק 110 איש, ונועד בעיקר להגנה על האפיפיורים ולטקסים. מתכוני מאכלים, שהגיש לחיילי המשמר, ואוכל שהלהיב אפיפיורים מככבים בספר בישול, שהוציא דיוויד גייסר, טבח בן 24 במשמר השוויצרי, שעומד לסיים שירות של שנתיים במשמר.
גייסר טוען, שהמאכל האהוב על אנשי המשמר השוויצרי הוא חציל בפרמזן - פרוסות מטוגנות של חציל מצופות בפירורי לחם וטבלות ברוטב עגבניות ובמוצארלה, שנאפו למשך חמש-עשרה דקות.
עדה של נזירות פולניות מכינות את מרבית האוכל בוותיקן, לפי הנחיית גייסר. כמובן, המזון של אנשי המשמר מושפע מאוד מהאירוח האיטלקי - ריזוטו, פסטה, טורטליני מככבים בו לצד מאכלים, שהגיעו מצפון אירופה - בעיקר, נקניקים וכרוב כבוש (סאורקראוט).
התבשילים האפיפיוריים בספרו של גייסר מושפעים משלושת האפיפיורים האחרונים. פרנציסקוס אוהב, כמובן, מאכלים ארגנטינאיים (כמו אמפנדאס, בקר וריבת חלב). בנדיקטוס השישה-עשר, בווארי במוצאו, אהב נקניקים וחזיר מטוגן; ואילו יוחנן-פאולוס השני, הפולני, אהב כופתאות וטארט תפוחים.
ספרו של גייסר פורסם באוקטובר בגרמנית, ותורגם לאנגלית, לספרדית, לצרפתית, לרוסית, לקוריאנית, לפולנית ולסלובקית. נראה, כי משום-מה לא יתורגם לעברית.
