אתה קורא הכותרת ולאחר מכן הדברים עצמם. נדהם ומתרגז. לאחר זמן, אתה אפילו צוחק. לא צחוק של הנאה דווקא, אלא צחוק של רוגז ותסכול. אתה מתחיל להפנים כל שאמר לך רופא המשפחה שלך. שאסור לך להתרגז. שהגעת לגיל שעליך להתחשב במכונה המותקנת בגופך, ששמה הוא - לב. והיא - לא בדיוק
"יצאה אתמול מתוך עטיפת הניילון". למרות הכל אתה מחשב להתפוצץ ולמה? בגלל החוצפה. בשל עזות המצח. בשל העובדה שבמקום להודות לאל שקיים מוסד ביקורת המזרקר זרקור של אור על מעשים, לכאורה, בלתי ראויים, מנסים להשתיק מוסד ביקורת זה. ואם זה לא הולך בכוח, אז נפעיל יותר כוח.
זו מסתבר השיטה בישראל להשתיק ביקורת ציבורית. אתמול פורסם ברבים דוח נציבת הביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות. כפי שפורסם בעיתונות, עולה מדוח זה, כי: "הביקורת הקשה ביותר נמתחה על פרקליטה בשם הילה קליין מהפרקליטות האזרחית שבמחוז תל אביב, שהתלונה בעניינה נמצאה מוצדקת ואף כללה המלצה אופרטיבית. "עניינה של התלונה היא התנהלות שיטתית של פרקליטה הכרוכה ברשלנות ובמחדלים מקצועיים רבים חוזרים ונשנים וכן במחדלי אמינות", נכתב בדוח. המחדל התגלה במסגרת ביקורת מערכתית על עמידה של הפרקליטות בלוחות הזמנים להגשת כתבי טענות וכתבי הגנה בתיקים אזרחיים. התברר שבמקרים רבים קליין לא הגישה כתב הגנה מטעם המדינה, וכתוצאה מכך ניתנו פסקי דין מבלי שהמדינה הגנה על עצמה, שחייבו את המדינה לשלם כסף לצד השני. גרסטל מציינת כי ההכרעה בתלונה הוכנה על ידה לפני כשלושה חודשים, אולם פרקליט המדינה
שי ניצן ביקש לעכב אותה עד למיצוי ההליך בתוך הארגון. לאחרונה קיים ניצן לקליין
שימוע לפני פיטורין".
בפרסום בעיתונות ניתנה לע"ד הילה קליין זכות התגובה והנה הדברים שאמרה היא, בתגובה לביקורת שנמתחה עליה בדוח: "הטענות כלפיי הוזמו בישיבת שימוע שנערכה. מרבית הטענות הן מינוריות על איחורים בהגשות לבית המשפט שחלקן התבררו כבלתי מבוססות וחלקן מנת חלקם של רוב הפרקליטים כפועל יוצא מהעומס הרב. לגבי טענות ה"אי אמינות" לכאורה - אלו הופרכו אחת לאחת בישיבת השימוע ואינן אלא פרשנות מעוותת ומגמתית לתקלות נפוצות. העובדה שמשרד המשפטים בחר לערב מלכתחילה את גוף הביקורת על התביעה בהליך פנימי של בחינת המשך העסקתי, כמו גם בהדלפתו המכוונת של ה"דוח" דווקא כעת לקראת קבלת החלטה בענייני - מעידה כאלף עדים על כך שגם מבחינת משרד המשפטים אין הצדקה לטענות כלפיי, בטח לא כאלה שיביאו להפסקת העסקתי".
עד כאן התנהלות רגילה ושגרתית ואם לא תגיע פרקליטה נכבדה זה להסדר עם הגוף הציבורי, בו היא מועסקת, יוכלו הצדדים לברר עניינם במוסד שהוקם לצורך כך - בבית-הדין האזורי לעבודה. והנה מתברר שבניגוד לעובד "רגיל", מי שחבר בארגון הפרקליטים בשירות המדינה, יש לו "זכויות על". יש לו חברים בארגון, היכולים להפעיל לחץ ציבורי -
בנוסף לזכות השימוע לפני פיטורין המסורה - לפי החוק וההלכה הפסוקה - "לעובד רגיל" - ובעברית פשוטה ומדובר, הם יכולים בכל הכבוד הראוי, להפעיל אלימות ציבורית ששמה המכובס הוא
"שביתת מחאה".
איתמר לוין מפרסם בידיעה מאתמול ("
מחלקה ראשונה" - 2.2.15), כי ארגון הפרקליטים בשירות המדינה הורה לחבריו שלא להתייצב לדיונים משפטיים, היום, בין השעות 13:00-16:30 לפרסום דוח הביקורת הראשון של נציבת הביקורת על הפרקליטות. בידיעה צוין, כי הפרקליטים בשירות המדינה ישביתו דיונים משפטיים לשלוש שעות וחצי וכי: "הנימוק הרשמי: חשיפת שמה של פרקליטה לגביה קבעה נציבות הביקורת, כל לא דיברה אמת בבית המשפט". עוד כותב לוין, כי:" הארגון הודיע, כי בשעות אלו - בהן ממילא כמעט שאין דיונים בבתי המשפט - יתקיימו אסיפות הסברה. עוד נמסר, כי הפרקליטים יתייצבו רק לדיונים שבהם הנאשמים נתונים במעצר. לדברי הארגון, הוא מגיב בכך לפרסום שמה של עו"ד הילה קולטון-חזות מעיריית רמת גן, כמי שלפי ממצאי הנציבה
הילה גרסטל - לא אמרה אמת בבית המשפט. יצוין, כי שמה של קולטון-חזות לא הופיע בדוח, אך נחשף בין היתר ב Nesw1".
איתמר לוין כותב עוד, כי: "לדברי הארגון, פעילות הנציבות היא "הפרה בוטה של דיני העבודה ורמיסת זכויותיהם הבסיסיות של כלל הפרקליטים. עמדת הארגון, כפי שנמסרה גם לכלי התקשורת, הינה כי כל מסקנה נגד פרקליט שפעל בהתאם להנחיות הארגון הנה חסרת כל משמעות". ההשבתה באה לאחר שהארגון הכריז על סכסוך עבודה, בטענה שיש להסדיר את פעילות הנציבות "בעיקר בכל הנוגע לביקורת הפרטנית, תוך הגנה מקסימאלית על זכויות הפרקליטים כעובדים ומניעת פגיעה בהם".
בין אם שמה של הפרקליטה הוא, הילה קליין, כפי שפרסם
עיתון הארץ, אתמול ובין אם שמה הוא הילה קולטון-חזות, כפי שפרסם לוין ב"מחלקה ראשונה", הרי לא ניתן להתעלם מהעובדה הבסיסית שארגון פרקליטי המדינה "אינו אוהב" ביקורתה של נציבת הביקורת על הפרקליטות, על מי הנמנית על שורותיו - זאת בלשון המעטה בלבד. חיטוט קל בארכיוני העיתונים יגלה, כי ארגון פרקליטי המדינה, הכריז על סכסוך עבודה לפני כ-4 חודשים, במחאה על כך שנציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס, הילה גרסטל "העזה" לבדוק התנהלות הפרקליטות, בכל הקשור לעדותה של הפתולוגית, ד"ר מאיה פורמן-רזניק, במשפט זדורוב.
כך נכתבו דברים על-ידי, ברשימה שפרסמתי ("מחלקה ראשונה" 8.10.14) בעניין הכרזת סכסוך העבודה, על-ידי ארגון פרקליטי המדינה, בזו הלשון:
"תארו לעצמכם נאשם בפלילים המקשיב לשופט/ת המקריא/ה בפניו כתב-אישום ובמקום להגיב ולומר אם הוא מודה בעובדות כתב-האישום, הוא "מודיע" לשופט שסעיפי החוק בהם הוא מואשם בכתב-האישום אינם חוקים, שכן "אין מתאים לו", שיגישו נגדו כתב-אישום. אם השופט/ת שבפניו/בפניה מתברר כתב-אישום זה לא ישלחו אותו לבדיקה פסיכיאטרית כפויה, הרי "הוא יצא בזול", כפי שנהוג להתבטא במקומותינו.
כך - כך בדיוק רב, בשינויים המחויבים! - מתנהגים פרקליטי המדינה. לאחרונה "נתבשרנו", כי ועד הפרקליטים הודיע על פרוץ סכסוך עבודה, על-רקע כוונת נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת המחוזית בדימוס, הילה גרסטל, לבחון התנהלות הפרקליטות בפרשת עדותה של ד"ר מאיה פורמן,במשפט זדורוב.
לקרוא - פשוט לקרוא ולא להאמין למראה העינים. פרקליטי המדינה שובתים בשל העובדה שנציבת הביקורת על הפרקליטות, מבקשת לממש זכותה -
בהתאם להוראות נוהל של היועץ המשפטי לממשלה המסמיך אותה לבצע ביקורת שכזו. מה עושה הפרקליטות כדי למנוע ביקורת שכזו מנציבת הביקורת על הפרקליטות? - מכריזה על סכסוך עבודה".
אתה מחפש לשמוע קולה השפוי של לשכת עורכי-הדין,
שעל ראשיה נמנו - בעבר - אנשי ציבור מכובדים, דוגמת: ד"ר יהושע רוטנשטרייך, המנוח, ד"ר אמנון גולדנברג, המנוח, פרופ' דוד ליבאי, יבדל"א - והנה קול דממה דקה נשמע. הטוענים לכתר והמתכוננים לקראת הבחירות הקרבות בלשכה, בעוד כ-4 חודשים, ראש הלשכה המכהן,
דורון ברזילי ויו"ר וועד מחוז תל אביב, אפרים (אפי) נוה -
שנחקרו, זה עתה, בידי משטרת ישראל, בחשד לביצוע מעשים פליליים, במסגרת תפקידם הציבורי ולא הודיעו על הסרת מועמדותם, עקב כך, לתפקיד ראש הלשכה, בבחירות הקרובות - שותקים, שתיקה רועמת. שניים אלה, שלא מחמיצים כל הזדמנות להשמיע קולם, בענייני שעה - ובענייני חוק ולשכה העולים על הפרק - "שכחו", כי לשכת עורכי-הדין רשאית, במסגרת חוק לשכת עורכי-הדין, לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה, כמו-גם לחוות דעתה על הצעות חוק בענייני בתי-משפט וסדרי דין.
בהרהור שני, מבין אני שני עסקנים משופשפים אלה, כמו-גם מבין אני, מדוע בחרו הם, בשתיקה רועמת, בכל הקשור ל"שביתת המחאה" של ארגון פרקליטי המדינה -
שביתה העשויה לגרום לכך, כי בדיונים שיתקיימו היום, בשעות אחר-הצהריים המוקדמות, יינתנו פסקי-דין וגם/או החלטות, לאור העובדה שהמדינה, על כלל רבדיה השלטוניים, לא תופיע בבתי-המשפט ובבתי-הדין ולא יישמע קולה, לאור "שביתת המחאה" של ארגון פרקליטי המדינה. למה להם, לעו"ד דורון ברזילי ולעו"ד אפרים (אפי) נוה להיכנס לתוככי קו האש, שעה שארגון פרקליטי המדינה, מונה מספר רב של פרקליטים, המהווים כוח פוליטי ואלקטוראלי של ממש, בבחירות הקרבות, ללשכת עורכי-הדין. תמיד אפשר להגיד שעסקנים משופשפים אלה, "לא שמו לב" לדקויות אלה. ובכלל, מה אני בא בטענות לעסקנים אלה, שדבר וחצי דבר אין להם משותף עם דור הנפילים שיוצג בידי פרקליטים, דוגמת: ד"ר יהושע רוטנשטרייך, המנוח, ד"ר אמנון גולדנברג, המנוח, פרופ' דוד ליבאי, יבדל"א. הרי מדובר, בדור אחר. דור של אינטרנט וויקיפדיה. והמבין יבין.
אתמול כתבתי, ברשימתי הקודמת, כי קיים צורך בחקיקת חוק שיעגן סמכויותיה של נציבת הביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות, כל זאת כדי למנוע התערבות של גורמים אינטרסנטיים, בכל הכבוד הראוי, דוגמת היועץ המשפטי ופרקליט המדינה, בשיקול דעתה. היום, נחזקה ונתחזקה בי דעתי זו ושב אני ומדגיש,
כי כל עוד לא יחוקק חוק המסדיר ומעגן סמכויותיה של נציבת הביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות, יוכלו גורמים אינטרסנטיים אלה ואחרים - דוגמת ארגון פרקליטי המדינה - לעקר ביקורת זו ולהפוך אותה, לאות מתה.
מן הראוי שיינתנו לנציבת הביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות, סמכויות של ממש, המעוגנות בחוק. כך - ורק כך! - נוכל למנוע מגופים מקצועיים ואינטרסנטיים, דוגמת ארגון פרקליטי המדינה, מלחבל - בכל הכבוד הראוי - בעבודתה ובתפקודה של נציבת ביקורת זו. חבלה הנעשית, בכל הכבוד הראוי, בנימוק השחוק של הגנה על ענייניהם המקצועיים של פרקליטי המדינה וגם/או בנימוק של הגנה על אינטרסים של גופים אינטרסנטיים אחרים.
