אלפי ילדים ובני נוער גדלו על קולה של רעיה אדמוני שהייתה מהמגישות הבולטות בתוכניות הילדים והנוער ב"
קול ישראל" בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת. בעשור האחרון ואולי קצת לפני כן, עברה אדמוני לערוך ולהגיש תוכניות למבוגרים, ובין השאר היא מגישה כיום את התוכנית "בית הורי" ברשת א'.
במשך שנים רבות הייתה עורכת ושדרית הרדיו רעיה אדמוני מעמודי התווך של תוכניות הילדים והנוער ב"קול ישראל" ובכלל זה התוכנית "לבת ולבן ולכל המתעניין". היא ערכה וביימה תסכיתים, קראה סיפורים ושירים, ובימי שישי ב-2 בצהריים ברשת א' ערכה והגישה את הפינה "שירים וברכות כבקשתכם". בנוסף דיבבה את פינוקיו בסדרת הטלוויזיה "פינוקיו" ואת קולה של איזמרלדה החתולה מהתוכנית המיתולוגית "הצריף של תמרי"- אלפי ילדים ובני נוער בארץ "גדלו" על קולה הייחודי והמיוחד של רעיה אדמוני המזכיר קול של ילדה קטנה והפך לסמלה המסחרי. גם כיום כשרעיה נושקת לגיל 70 אנשים השומעים אותה מעל גלי האתר בטוחים כי מדובר בילדונת או לפחות נערה.
רעיה אדמוני (67) נולדה בשכונת "נחלת אחים" בירושלים. אביה נחמיה רוט עלה לארץ בגיל 15 מצ'כוסלובקיה. אמה, לאה, מבית משפחת הרשלר היא ילידת ירושלים ואביה של לאה, יעקב שלמה הרשלר וסבה נולדו אף הם בירושלים. תנאי החיים בבית לא היו קלים.
אדמוני: "גרנו בדמי מפתח ושירותים משותפים לשלוש משפחות, עד שמלאו לי 10 שנים אז עברנו לשיכון "ותיקי ההגנה" בשכונת טלביה. יש לי שתי אחיות. האחת מבוגרת ממני ב-4 שנים והשנייה צעירה ב-7 שנים. המשפחה ניהלה אורח חיים דתי אם כי אבי שנהג לחבוש כיפה בקביעות היה מפא"יניק שרוף..."
רעיה עשתה את לימודיה היסודיים והתיכוניים בבית הספר הדתי "מעלה" בו למדו במקום אחד 12 שנות לימוד. מאז ילדותה היא מתגוררת בירושלים ומעידה על עצמה כי היא מאוהבת עד למעלה מהראש בעיר זו, נופיה ואנשיה וממעטת לעזוב את העיר. יש הטועים לחשוב כי מקור שם משפחתה אדמוני הוא בשל היותה אדמונית או כפי שהיא מכונה "רעיה הג'ינג'ית". מסתבר כי הדברים פשוטים יותר: אביה, נחמיה רוט שינה שם משפחתו לאחר עלותו ארצה לשם עברי: אדמוני, שזה בערך תרגום ביידיש של המילה רוט. "כך ששמי מהבית הוא אדמוני וזה לא שם שאימצתי ברדיו בגלל שערי האדמוני".
אל הרדיו הגיע רעיה בגיל צעיר מאוד. מספרת לי רעיה "הגעתי לרדיו בגיל 13 בכיתה ח' כשחיפשו ילדים שחקנים לקבוצת הילדים של "אולפן הילדים הירושלמי" וחברה מבית הספר שהכירה אותי מהצגות הציעה לי לבוא למבחן. נערך לי מבחן ולאחריו הודיעו לי כי התקבלתי". על הפעילות והקלטות באולפן ניצח הבמאי אלף ארי וולף ז"ל, "היינו עושים חזרות על תסכיתים ואחרי כחודשיים היינו מקליטים אותם. הייתי באולפן עד סוף לימודי התיכוניים.
במקביל השתתפתי בתסכיתים רבים אחרים של מחלקת הנוער כשחקנית ילדה. תפקידי הראשון היה של נמר ב"ספר הג'ונגל", אבל הייתי גם האסופית ועוד אינספור דמויות אחרות בתסכיתים שונים. עם הזמן גם ביימתי תסכיתים וערכתי תוכניות כפרילנס".
התכוונה להיות עורכת דין
רעיה למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והתכוונה להיות עורכת דין. רעיה אף עשתה התמחות וקיבלה הסמכה ורישיון לעסוק בעריכת דין ואפילו חיפשה עבודה בתחום. אולם הגורל רצה אחרת.
מרים הרמן, מנהלת מחלקת השידורים לילדים ולנוער בקול ישראל שהכירה אותה כעורכת ומדבבת בתסכיתי נוער וילדים הציעה לה להחליף באופן זמני את אחת העורכות שנסעה לשנתיים לארצות הברית עם בעלה. הזמני הפך לקבוע והשאר היסטוריה. מאז ועד היום היא עורכת ומגישה תוכניות ברדיו מן המניין "אינני מצטערת לרגע שהעדפתי לעסוק בשמחות של ילדים במקום בצרות של מבוגרים כעורכת-דין", מסכמת רעיה את ההחלטה לוותר על העיסוק במקצוע עריכת דין.
בשנות ה-70 וה-80 השתתפה בקריאת סיפורים ושירים בתוכנית "לאם ולילד" ששמה שונה באותן שנים לשם "לבת ולבן ולכל המתעניין" ואשר שודרה מדי יום בשעה 2 אחר-הצהריים ברשת א' וריתקה אלפי מאזינים. כמו-כן כתבה וביימה תסכיתים ששודרו במסגרת תוכנית זו ותוכניות ילדים ונוער אחרות. בימי שישי בצהריים ברשת א' ערכה והגישה את התוכנית "שירים וברכות כבקשתכם". שותפים לה בעריכת והגשת התוכניות לילדים ולנוער באותה תקופה היו דמויות רדיו ידועות כמו יצחק נוי, דוד גרוסמן, נילי המאירי, אסתר סופר, מוטי ברכאן, בצלאל לוי, אילנה צוקרמן ועוד רבים וטובים.
עברה לערוך תוכניות למבוגרים
בעשור האחרון ואולי אף לפני כן עברה רעיה להגיש תוכניות למבוגרים. היא משמשת עורכת ומגישת התוכנית "בית הורי" ברשת א', תוכנית המארחת אנשים בעלי סיפור משפחתי מעניין. כמו-כן רעיה מגישה את התוכנית "סיפור אישי" שבה אנשים מספרים את הסיפור האישי שלהם (אני כל הזמן מחפשת אנשים מתאימים לתוכניות אלה). במשך מספר שנים השתתפה רעיה כעורכת מוסיקלית של תוכניתה של נתיבה בן יהודה "נתיבה מדברת ומקשיבה" ששודרה בשעות הלילה ברשת ב' ואחר כך ברשת ג'.
משפרש העורך המוסיקלי אברהם זיגמן לגמלאות, החליפה אותו רעיה בעריכת והגשת התוכנית "עוד חוזר הניגון" ברשת ג', גם שם בעיקר מושמעים שירים מלפני קום המדינה. לאחרונה מספרת לי רעייה כי הופסקה עבודתה שם והתוכנית עברה לידיים אחרות.
כתבה ספר שירים ורומן
מספרת רעיה "מאז שאני זוכרת עצמי כתבתי שירים מחורזים (מאד לא מודרני), והרבה סיפורים לילדים (שרובם עדיין במגירה). ב-2001 יצא לאור ספר הילדים שלי "אימא אומרת מאוחר" ובו אוסף של שירים מחורזים על המתרחש בבית רגע לפני השינה. מאוד נהניתי לכתוב אותו ולהוציא מתוך המגירות שלי את כל הטיוטות של שירי הילדים שכתבתי".
בסוף שנת 2012 הוציאה לאור רומן בשם "חלומות". מספרת רעיה: "הרומן נולד משיחות עם חברי לעבודה קרין הרדיו מנחם פרי, שסיפר לי על סבתו שאולצה להינשא בהיותה בת 13 ורבע בלבד לרב העיירה, אלמן בלי ילדים בן 65, רק מפני שאמה חלמה שכך יהיה. כל ניסיונותיה לבטל את רוע הגזירה ולברוח מגורלה עלו בתוהו. הזדהיתי עמוקות עם הילדה המסכנה והתחלתי לכתוב את סיפורה. הסיפור התמשך לרומן עב כרס שמכיל כ-480 עמודים, וכוללים גם סיפורי משפחה אחרים שלו, חלק צמודים לאמת ההיסטורית וחלק פרי דמיוני העשיר. מנחם ואני מופיעים בפני קהל ומספרים על קורות המשפחה המרתקים (כולל סיפורי שואה) ועל הספר. בעיקר בספריות ומתנ"סים."
רעיה נשואה לעורך הדין דרור שמחיוף ולזוג שלוש בנות: כרמית, נורית ונועה ונכדים.
