ימים סוערים לפנינו ככה לפחות טוענים החזאיים, רק שמה שהחזאיים לא מבינים שאנחנו כבר כמה שבועות בימים סוערים והשיא שלהם עוד לפנינו, לא אינני מדבר על ימים סוערים מבחינת מזג אוויר (למען האמת, אני באר-שבעי בואו נודה בזה, יש לנו יומיים וחצי של סערה בממוצע שנתי) אלא מבחינה פוליטית: אנחנו בעיצומה של מערכת בחירות, מערכת בחירות שעד כה מספקת לנו אקשן יום ביומו.
במערכת בחירות הזאת בדומה למערכות בחירות בעבר אנו עדים לטיעונים כאלו ואחרים שבאים ממחנה השמאל, טיעונים שפעמים רבות הם צביעות ותו לא. במאמר זה אציג מספר דוגמאות ממערכת הבחירות הנוכחית.
על נאומים לצורכי בחירות
ראש ממשלת ישראל מר
בנימין נתניהו הוזמן לנאום בקונגרס בנושא אירן, השמאל ברובו יצא נגד הנאום הזה וזאת בטענה שראש הממשלה הולך להשתמש בבמה בינלאומית למטרות פוליטיות פנימיות, שכן- הוא נעשה ממש קרוב למועד הבחירות.
אפשר להתווכח אם הנאום של ראש הממשלה הוא פוליטי או לא אבל מה שבטוח הוא שאי-אפשר להתווכח עם הצביעות אשר נודפת מ"
המחנה הציוני" והעומד בראשו.
ביום שבת האחרון יו"ר "המחנה הציו(נ)י" בעודו מבקר בוועידת הביטחון במינכן, ועידה בינלאומית חשובה, החליט האחרון (הטוען לכתר ראשות הממשלה וזה שיצא בעצמו כנגד הנאום של ראש הממשלה) כי הוא מנצל את הבמה שניתנה לו במינכן וזאת בכדי לנגח את ראש הממשלה והחלטתו לנאום בקונגרס. עכשיו אשאל אתכם שאלה, זה לא נחשב לניצול של במה בינלאומית למטרות פוליטיות פנימיות? אז רגע בוז'י למעשה יוצא נגד דברים שהוא עושה בעצמו? אם זאת אינה צביעות אז מה היא?
הטיעון האל-מותי: הימין אחראי על רצח רבין
מאז הרצח הנוראי של רבין, בכל פעם שאין לשמאל מה להגיד או שהוא מרגיש שהוא מאבד את המומנטום, הוא מחליט להוציא מהשרוול את הג'וקר, את הג'וקר העונה לשם רצח רבין והפעם, הפעם אינה שונה. בוז'י הרצוג, יו"ר "המחנה הציו(נ)י" בראיון מלפני כמה ימים לערוץ 2 טען, שההסתה שמתקיימת כלפי מפלגתו דומה להסתה שהתקיימה לפני רצח רבין.
אז ככה: קודם כל, על איזה הסתה מדבר בוז'י? כל הטענות שהובאו כנגד חברי המפלגה הם ציטוטים שנאמרו מפיהם, זאת אינה הסתה- אלא דיון בדברים שנאמרו.
שנית, אומנם הפעם זה לא נאמר במפורש אך לרוב, כלל המחנה הלאומי מואשם ברצח רבין וזאת רבותי- הכללה מסוכנת והסתה כלפי מחנה שלם. נכון, היו עשבים שוטים במחנה שקראו לרצח רבין אך הם היו שוליים ובטח ובטח שלא מחנה שלם.
רבותיי, גם כאן ניתן לראות צביעות בעוד שהמחנה הלאומי מואשם בהסתה, הוא חוטף הסתה בעצמו.
ההבדל בין מרצ לבין בנט
נפתלי בנט נאם אתמול מול תיכוניסטים ובשורה התחתונה טען כי הפשע חוגג בערים והכפרים הערביים ושצריך לעצור את זה בין השאר ובעיקר על-ידי אכיפה שכיום לוקה בחסר. דבריו של בנט הוצאו מהקשרם, אך מעבר לזה שהם הוצאו מהקשרם- מפלגת מרצ יצאה כנגד בנט על אמרותיו, חבר הכנסת
אחמד טיבי גם יצא כנגד אמרותיו של בנט.
אך כנראה, מרצ וחבר הכנסת טיבי שכחו דבר אחד: טיבי בעצמו
דיבר על כך בעבר ועיסאוי פריג'(מרצ)- מדובר בכלל חלק
ממצע הבחירות שלו.
קצת על פלורליזם, חופש ביטוי ומה שבינהם
בשבוע הבא ביום חמישי עתיד להתקיים פאנל מנהיגי המחר, פאנל שכל מטרתו היא פגישה עם מנהיגי הצעירים של המפלגות השונות והיכרות עם השקפותיהם בנושאים שונים ומגוונים ובין השאר, נושאי דת ומדינה, נושאי להט"ב וכו'. בדף של "ישראל חופשית" אשר נמנית על אחת ממארגנות האירוע הופיע פוסט אשר מפרסם את רכז צעירי "
הבית היהודי"- נריה כנפו.
הפרסום למעשה מזמין את הגולשים לבוא ולהקשיב לו בפאנל, להקשיב לו ולהתוודות לדעותיו- המצחיק בכל הסיפור או אם נדייק העצוב בכל הסיפור הוא התגובות שלא איחרו לבוא: את נריה התחילו לתקוף מכל עבר, קראו לו חשוך, קראו לו גזען, קראו לו הומופוב ועוד כמה "ברכות", היו כאלו שהשכילו להגדיל ראש והחליטו שכלל הציונות הדתית היא כזאת, והכי מצחיק שרבים בכלל קראו להחרים אותו ואת הנאום שלו.
ואני אני רק רוצה לשאול מספר שאלות: איך אבירי "
חופש הביטוי" ו"הפלורליזם" אינם מוכנים לשמוע את דבריו, ולא רק שאינם מוכנים לשמוע את דבריו, מראש כבר מחליטים בשבילו מה הוא, מה דעותיו ומה הוא הולך להגיד? איך אפשר לשפוט בן אדם עוד לפני שפתח את פיו, לפני שהשמיע את דעתו? ולגבי הטענות כלפי המגזר הדתל"י איך אפשר להכליל ציבור שלם מבלי להכיר אותו לעומק? מבלי לשבת לשיחה עם חלקים ממנו? האם אותם מבקרים השכילו לבדוק את פלחיו של הציבור הדתל"י, לחקור אותו לעומק? נראה לי שלא ממש, כי אם היו עושים את זה היו יודעים שהציבור הנ"ל מתחלק לכמה קבוצות מגוונות ושממש אי-אפשר להכליל את כלל הציבור למקשה אחת, ובכלל ממתי אפשר להכליל קבוצה שלמה של אנשים ולחשוב שהם חושבים אותו דבר ומתנהגים בול אותו דבר?
ולשאלה האחרונה, לאן פתאום נעלמו ערכי חופש הביטוי וריבוי הדעות, האם הערכים הללו שייכים לצדדים מסוימים בלבד במפה? האם ערכים אלו תקפים רק כאשר הדעה הנשמעת היא זהה לדעה של האנשים ששומעים אותה?-כי אם כן, הערכים הללו לא שווים ממש והם מצביעים על צביעות ותו לא.
