|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

מגשימים את החלום

בני השבט האבוד מתפללים בכותל

ושבו בנים לגבולם: בני שבט המנשה עלו לאחרונה ממניפור שבהודו והגשימו את חלומם - להתפלל בכותל המערבי. עתה הם מייחלים ששאר בני השבט, שבינתיים נותרו בגולה, יזכו גם הם לעלות לארץ הקודש מיכאל פרוינד, יו"ר ארגון "שבי ישראל", והאיש שאחראי על הבאתם - נחוש להשלים את המשימה. "הם מרגישים שיש להם זכות גדולה, שהם דור הגאולה"
10/02/2015  |   מגזין הידברות   |   כתבות   |   הידברות   |   תגובות
עולים מבני שבט המנשה [צילום: פלאש 90]

מסורת של דורות
על-פי המסורת המועברת כבר במשך דורות בקרב בני השבט, שבט בני המנשה הם צאצאי עשרת השבטים שגלו מארץ ישראל בסוף תקופת בית ראשון, לפני כ-2,600 שנה. כיום מספרם נאמד ב-7,000 נפש. בני המנשה, שכאמור מזהים עצמם כצאצאי עשרת השבטים האבודים, הם חלק מבני השבטים קוקי-צ'ין-מיזו ממדינות מיזוראם, אסאם ומניפור שבצפון-מזרח הודו, על גבול מיאנמר בורמה

עידן יוסף
חצי המנשה מצאו את החצי השני

   רשימות קודמות
  לכו ללמוד הגנה עצמית
  סודו של האגוז המחייך
  "אני הייתי רק השליח"
  "למזלנו, העם היהודי הוא עם טוב"
  הגלגול הקודם?!

עם דמעות בעיניים, התרגשות עזה בלב, ושיר אהבה לירושלים: השבט האבוד מגשים חלום בן 2,000 שנה - להגיע לכותל המערבי ולגעת באבנים הקדושות. בני שבט מנשה שעלו רק לאחרונה ארצה ממניפור שבהודו, הגשימו את חלומם והגיעו לראשונה לשריד האחרון מבית המקדש הראשון שבנה דוד המלך, ועליו עתיד להיבנות בית המקדש השלישי. "חלמתי להגיע לכותל, להתפלל ולנשק את האבנים במשך שנים רבות", אמר גדעון האוקיפ, כשדמעות בעיניו. "וזה באמת כמו חלום. זה פשוט מדהים, כאילו נכנסתי לתוך החלום שלי". יוסף טונגנונג הוסיף: "מאז ילדותנו ראינו את הכותל בתמונות שעל הקיר, והנה כעת ניתנה לנו ההזדמנות להתפלל בו".

מיכאל פרוינד, יו"ר ארגון "שבי ישראל", והאיש שפתח צוהר לקהילות הנידחות וסייע להם להעלות ארצה, ביקש מהעולים להתפלל למען עלייתם של כ-7,000 בני השבט שנותרו בהודו, שכל רצונם הוא לעלות ארצה.

על-פי המסורת המועברת כבר במשך דורות בקרב בני השבט, שבט בני המנשה הם צאצאי עשרת השבטים שגלו מארץ ישראל בסוף תקופת בית ראשון, לפני כ-2,600 שנה. כיום מספרם נאמד ב-7,000 נפש. בני המנשה, שכאמור מזהים עצמם כצאצאי עשרת השבטים האבודים, הם חלק מבני השבטים קוקי-צ'ין-מיזו ממדינות מיזוראם, אסאם ומניפור שבצפון-מזרח הודו, על גבול מיאנמר בורמה. בשנים האחרונות, לאחר שנות הקפאה, שבה הממשלה להעלות טיפין-טיפין את "היהודים האבודים". בכך הגיע מספרם של בני הקהילה בארץ לכ-3,000, והם מתגוררים ממעלות שבצפון, דרך עפולה וקריית ארבע ועד שדרות שבדרום. פרוינד נחוש להעלות את כולם ארצה. "מגיע להם להיות כאן".

מעטפה מקומטת שהגיעה לפני 16 שנים
מיכאל פרוינד [צילום: פרס מוסקוביץ לציונות]

מעטפה כתומה - ללא מענה
"בשנת 1996, אחר שבנימין נתניהו נבחר לראשונה לראשות הממשלה, עבדתי במשרד ראש הממשלה כסגן ראש מערך ההסברה. באביב 1997 הגיעה אלינו מעטפה כתומה ומקומטת מצפון מזרח הודו, ובה פנייה מראשי קהילת בני מנשה שהתחננו לחזור ארצה. לאחר מכן הסתבר לי שבני מנשה החלו לכתוב כבר בימי גולדה מאיר, ואולי אפילו דוד בן-גוריון, אבל אף פעם הם לא קיבלו מענה"

אז איך הכל התחיל? כמו בסיפורים הכי נפלאים, גם כאן מעטפה אחת ומקומטת, שנשלחה למשרד ראש הממשלה הגיעה לידיים הנכונות. או אז נפתח הפתח לעלייתם של היהודים, שבמשך מאות שנים שומרים באדיקות על המסורת והמנהגים היהודים. המעטפה, שהכילה פנייה מנציגי השבט, הגיעה לידיו של מיכאל פרוינד, לפני 16 שנה, ומאז הוא צלל לתוך המיזם, לו הוא מתמסר מתוך אמונה בזכותם של היהודים הללו להגיע לישראל, ולהיות חלק מהעם היהודי.

"אני בעצמי עליתי לפני כ-20 שנה מניו-יורק", מספר פרוינד, יו"ר ומייסד "שבי ישראל". "בשנת 1996, אחר שבנימין נתניהו נבחר לראשונה לראשות הממשלה, עבדתי במשרד ראש הממשלה כסגן ראש מערך ההסברה. באביב 1997 הגיעה אלינו מעטפה כתומה ומקומטת מצפון מזרח הודו, ובה פנייה מראשי קהילת בני מנשה שהתחננו לחזור ארצה. לאחר מכן הסתבר לי שבני מנשה החלו לכתוב כבר בימי גולדה מאיר, ואולי אפילו דוד בן-גוריון, אבל אף פעם הם לא קיבלו מענה.

"קראתי את המכתב ובהתחלה חשבתי שזה הזוי לחלוטין. לא האמנתי שיש דבר כזה שבט אבוד בצפון מזרח הודו. מצד שני, המכתב היה מאוד כן ואמיתי. בשלב הבא, פגשתי נציגים של בני השבט שהגיעו ארצה. ראיתי שהם באמת רוצים להיות יהודים שומרי תורה ומצוות, ולגור כאן בארץ. אמרתי לעצמי שאם יש מישהו שכל כך רוצה להצטרף אלינו והוא רציני, אז למה לשים לו מכשול? מה גם שכשביקרתי בצפון מזרח הודו ולמדתי על המנהגים והמסורות שלהם, השתכנעתי שהם באמת אחינו האבודים, שהם צאצאים של אחד מעשרת השבטים. הבנתי שיש כאן משימה, ונרתמתי אליה".

אחרי שהצליח להסדיר את סבך הביורוקרטיה, פרוינד הצליח להשיג ממשרד הפנים, מכסה שנתית של כ-100 עולים בשנים. הרעיון היה שאלה יעברו תהליך של גיור ברבנות הראשית, וכן תהליך של קליטה והתערות בחברה הישראלית.

ממה שידוע לך, מה המסורת שלהם, איך הם חיו בהודו?

"על-פי המסורת שלהם, אבותיהם הוגלו לפני 2,700 שנה על-ידי אשור והם נדדו, הגיעו לסין ושם חיו עד שקם מלך אכזר שרדף אותם וגנב מהם את ספרי הקודש. הוא הכריח אותם לברוח דרומה ומערבה, עד שהם הגיעו לאזור שבו הם מתגוררים עכשיו. לפני כמאה שנה הגיעו לצפון מזרח הודו הבריטיים, המערביים הראשונים, שביניהם היו הרבה אנשי צבא ומיסיונרים, והם נדהמו לגלות אוכלוסייה שלמה שמאמינה באל אחד וחיה לפי התורה שבכתב. כלומר, הם שמרו שבת, כשרות, טהרת משפחת אפילו הקימו ערי מקלט והמשיכו עם הקורבנות. כמובן לא כל דבר שהם עשו היה על-פי השולחן הערוך, אבל בהחלט הם עשו מה שהם זכרו.

"יש לציין שרוב השבט התנצר, ועד היום בצפון מזרח הודו 94 אחוז הם נוצרים, אבל היה גרעין קשה שסירב לנטוש את דרך האבות. בשנת 1948, כשהם שמעו על הקמת המדינה היהודית זה הדליק בתוכם מחדש את הרצון לחזור לכאן. שמענו סיפורים מהרבה זקנים על כך שהיו משפחות שארזו מזוודות והתחילו לצעוד רגלית מערבה, כי הם האמינו שאוטוטו המשיח יגיע וייקח אותם הביתה. לצערנו זה לא קרה, אבל זה כן הדליק בתוכם את הרצון לעלות.

"במשך השנים כל עניין שמירת המצוות בא מהם, מבפנים, זה לא שמישהו מבחוץ שם להם כיפה על הראש ושכנע אותם להתנהג כך. בשנת 1976, הם הקימו במניפור ארגון גג שמאחד את כל בתי הכנסת והקהילות במדינה. כשהם יצרו קשר עם יהודי המערב, הם אימצו את היהדות האורתודוקסית. עד היום הם חיים כך. כל מי שנוסע לשם ומסתובב בכפרים רואה אותם עם כיפה וציצית ואילו הנשים עם כיסוי ראש. זאת לא הצגה - אורח חיים".

לדברי פרוינד, בני מנשה אינם זכאים להגיע ארצה מכוח חוק השבות, כיוון שחוק הולך שני דורות אחורה. כלומר על-פי החוק כל מי שיש לו סבא יהודי זכאי לבוא ולהתאזרח, אולם הקשר של בני מנשה הוא לא מלפני שני דורות, אלא מאות שנים אחורה יותר. "זאת הסיבה שבשנת 2005, הרב שלמה עמאר, בהיותו הראשון לציון קבע שבני מנשה הם צאצאי עם ישראל, אבל הם חייבים לעבור גיור בגלל הנתק שהיה בינם לעם ישראל. כלומר, באופן קולקטיבי הם צאצאי עם ישראל, אבל כל אחד צריך לעבור גיור פרטני, וזה מה שקורה כעת".

כמה כבר הגיעו ארצה ועברו גיור?

"עד כה זכינו כבר שכ-3,000 איש הגיעו ארצה ועברו גיור על-ידי הרבנות הראשית. נותרו מאחור עוד 7,000 שכולם רוצים להגיע לישראל. בשנת 2007 הבאנו קבוצה של 230 איש, אולם לאחר מכן הממשלה החליטה להקפיא את העלייה. במשך חמש שנים נאבקנו כדי לחדש את העלייה, וברוך השם בשנת 2012 הממשלה קיבלה החלטה פה אחד לחדש את הבאתם. אפשרו לנו להביא 275 בתור פיילוט. הם עלו בתחילת 2013 והכל הלך חלק ברוך השם. באוקטובר 2013 התקבלה החלטה נוספת - לאשר לנו להעלות 900 איש מבני מנשה. מאז שההחלטה התקבלה הבאנו כ-660 איש בשנת 2014, שזה המספר הכי גדול של עולים מבני מנשה שהגיעו אי-פעם במהלך שנה אחת".

איך הם מגיבים כשהם רואים לראשונה את ארץ ישראל?

"זכיתי ללוות אותם במטוס וזה היה מדהים. הרבה מהם פורצים בבכי כשהם רואים לראשונה את נופה של ארץ ישראל או את חוף הים. כשהם יורדים מהמטוס הם בדרך פורצים בשירה וריקודים. זה מעמד מאוד מיוחד ומרגש. עבורם זוהי הגשמת חלום וסגירת מעגל היסטורית. הרבה מהם אומרים שצר להם שההורים והסבא והסבתות שלהם לא זכו להגיע. הם מרגישים שיש להם זכות גדולה, שהם זכו להיות דור הגאולה".

בנובמבר הגיעה ארצה קבוצה של 250 מבני השבט, שלפני כשלושה שבועות ביקרה לראשונה בכותל. "זאת הייתה חוויה מרגשת", מתאר הרב פרוינד, "הכותל זה מקום שכולם שמעו עליו, ראו אותו בתמונות וחלמו לגשת לאותן אבנים שספגו כל כך הרבה דמעות במשך הדורות. הם חלמו על הרגע שבו הם יוכלו לגשת לאותן אבנים ולשפוך את ליבם בפני בורא עולם".

כשהם הגיעו לירושלים, זאת בוודאי הייתה חוויה עוצמתית.

"צריכים להבין שבתרבות של בני מנשה, כמו בהרבה תרבויות אחרות במזרח, לא כל כך נהוג להביע רגשות בפומבי. הם שומרים את רגשותיהם ולא משתפים כל כך מהר את החוויה שהם עוברים. זאת אומרת שכשאתה רואה שיש להם דמעות בעיניים, אתה יודע שמשהו עוצמתי קורה בתוכם. כשעמדתי לידם בכותל, וראיתי כל כך הרבה מהם עם דמעות זולגות הבנתי עד כמה החוויה הזאת חזקה בשבילם, ועד כמה המפגש עם הכותל אמיתי. זה היה מפגש היסטורי כי הנה הבנים שבים לגבולם, אבל זה גם היה מפגש רוחני עוצמתי. חלק מהם סיפרו לי שמעבר לבקשות האישיות הם חשבו על שני דברים: להודות להשם שזיכה אותם לחזור ולהיות ליד כותל. דבר שני, כולם התפללו שהעלייה תימשך, וכולם יזכו להגיע".

היה רגע מעצים במיוחד?

"הרגע החזק שאני חוויתי היה כשכולם התקבצו להתפלל מעריב, ולקבוצה הצטרפו חרדים, חסידים דתיים לאומיים ועוד יהודים, כשהחזן היה מבני מנשה. זה יהודי שעלה רק בנובמבר וסיים את הליך הגיור. זה היה מאוד חזק כי הנה אנחנו רואים במו עינינו את הגשמת חלום הנביאים, לא רק על קיבוץ היהודים, אלא גם את השלב הנוסף - חזרת שבטי ישראל. אני ראיתי את בני שבט יהודה ומנשה מתפללים יחד בכותל".

אוהבים את ארץ ישראל, נשארים בה
עולים לארץ, שנת 2006 [צילום: פלאש 90]

בני מנשה הם יהודים שומרי תורה ומצוות. ביניהם כאלה שקיבלו הסמכה לרבנות, סופרי סת"ם וסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. "הם משתלבים בהצלחה בחברה", אומר פרוינד, "ניתן לראות יותר ויותר נישואים בין בני הקהילה לבין ישראלים או עולים ותיקים, ממקומות אחרים בעולם".

איך מאפשרים להם להשתלב בקהילה?

"יחד עם משרד הקליטה בנינו מודל קליטה שלפיו אנו מנסים ליישב אותם בקבוצות לא יותר מדי גדולות, ולפזר אותם בכמה ערים. כלומר, כשאנחנו מביאים 250 אנשים, שזה בסל הכל 50 משפחות, אנחנו מנסים ליישב אותם בכמה וכמה ערים כמו עכו, נהריה ומגדל העמק. המטרה שהם יכירו עוד אנשים ויכירו את החברה הישראלית, וכך ילמדו לדבר עברית ויתאחדו עם כולם".

העלייה ארצה היא רק תחילת הסיפור של בני המנשה בארץ ישראל. "אנחנו מלווים אותם מבחינה גשמית ורוחנית, דואגים להם למצוא מקומות מגורים, וקורסים להכשרה מקצועית. אנו דואגים ללימודי תורה ומלגות שונות כשמטרת העל היא שכל אחד יוכל להיות עצמאי ולהתפרנס בכבוד. אני לא רוצה שהם יהיו תלויים במערכת ולא באף אחד אחר. הכי חשוב שכל אחד יוכל לצאת לעבודה ויחיה בכבוד".

פרוינד פועל בהתנדבות ("אני והמשפחה הנרחבת מכסים כחצי מתקציב הארגון ואת היתר אני מגייס בארה"ב ובאירופה"). כששואלים אותו מה הזיקה שלו לעניין הוא אומר: "אני עושה את זה כי אני אוהב את האנשים האלה ומרגיש שזה טוב. עד כמה שאנחנו מחזקים אותם, בסופו של דבר הם מחזקים אותנו".

פרוינד מודע לתהיות שעולות: האם ייתכן שהמניע שלהם להגיע ארצה הוא רק כלכלי? ואולי כשיתאפשר להם הם יעזבו?

"כולם יהודים שומרי תורה ומצוות וזה מוכיח כמה הרצון שלהם מבוסס על מניע רוחני היסטורי ולא כלכלי", משיב פרוינד, "אם המניע היה רק כלכלי, אז ברגע שהם היו מקבלים את תעודת הזהות הם היו יכולים להסיר את הכיפה ולנטוש את אורח החיים הדתי. עובדה שכולם ממשיכים לחיות כיהודים שמרי מצוות. המניע שלהם הוא באמת רוחני, יש להם רצון לחזור לארץ ישראל וכמיהה רוחנית להיות חלק מעם ישראל".

ברכה לעם ישראל

"מתוך 3,000 מבני המנשה שעלו אני מכיר רק שני מקרים בהם אנשים עזבו את הארץ. מדובר בנשים שנישאו לעולים ממדינות אחרות, והם אלה שבחרו לחזור ארצה. הם לא עוזבים את הארץ, הם מאוד קשורים לישראל. בתור מהגר אני יכול לומר שבתהליך הקליטה לא הכל ורוד, ולא משנה מאיפה אתה מגיע. יש למשל פערים במנטאליות. בהודו יש המון כבוד לזקנים, והנה הם באים ארצה ולפתע אבא נאלץ להיעזר בבנו הקטן שיודע את השפה טוב ממנו. זה יכול לגרום למתיחות, כיוון שהכבוד למבוגר נחלש. חשוב לי להדגיש שלא הכל ורוד, וצריכים להיות מציאותיים, אבל אנחנו מנסים להתמודד עם כל בעיה שצצה".

אלפי בני מנשה שנמצאים בהודו נכספים להגיע לארץ ישראל. פרוינד מצידו, נחוש להביא את אחרון היהודים האבודים. "יש לנו קבוצה של כ-250 איש שאנו מתכוונים להביא בחודשים הקרובים", הוא אומר, "אני נחוש בדעתי להעלות אותם ארצה. נמשיך לפעול עד שהאחרון יעלה על המטוס, ויגיע לשדה התעופה בן-גוריון. אני לא מתכוון לנטוש אותם שם. בני מנשה הם ברכה לעם ישראל. הם חדורי מוטיבציה ציונית, שומרי תורה ומצוות והם באים חזק את המדינה ולתרום לה. מגיע להם להיות כאן".

פורסם במקור: הידברות - אתר היהדות הגדול בעולם
תאריך:  10/02/2015   |   עודכן:  11/02/2015
אתי דור-נחום
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בני השבט האבוד מתפללים בכותל
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בן יוסף
11/02/15 17:15
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לאחרונה הגיע טל ברנר, סמנכ"ל הכספים של חברת 'Get Taxi', להרצאה במסגרת סדרת מפגשי העשרה ייחודיים לתלמידי ובוגרי התוכנית לחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה. ברנר סיפר לסטודנטים ולבוגרים כמה הכרחי לשלב בין התחום הכספי לתחום הטכנולוגי: "אנחנו תמיד דואגים להיות בשיא החדשנות הטכנולוגית בתחום הכספים", ציין ברנר.
10/02/2015  |  מור רפאל שבתאי  |   כתבות
בחודש שעבר הכריזה WhatsApp שיותר מ-700 מיליון משתמשים פעילים שולחים קרוב ל-30 מיליארד הודעות, באמצעות האפליקציה, מדי חודש. זוהי ללא ספק כמות גדולה מאוד של הודעות שכוללות הרבה מאוד מידע אישי. למרות ש- WhatsApp החלה להצפין את המידע שנשלח באמצעות האפליקציה, זה עדיין לא מבטיח שההודעות והקבצים שאתם שולחים או מקבלים לא יגיעו ליעד הלא נכון.
10/02/2015  |  גיל נוילנדר  |   כתבות
מאז מחצית שנת 2014 חלה ירידה תלולה במחירי הנפט בעולם. למשל, מחירה של חבית נפט אמריקני מסוג WTI עמד לקראת סוף ינואר 2015 על כ-44 דולר חבית, לעומת כ-105 דולר לחבית בסוף יוני 2014. בשפל קודם, שנרשם במחצית פברואר 2009, מחיר החבית היה כ-34 דולר, בהשוואה לשיא של 140 דולר לחבית בסוף יוני 2008, ושפל של 18 דולר לחבית באמצע נובמבר 2001. בימים האחרונים חלה התאוששות מסוימת במחיר (נכון ל-3 בפברואר מחיר חבית נפט הוא כ-52 דולר). בכל מקרה, ניכר שמחיר הנפט הוא תנודתי מאוד וקשה לחיזוי.
10/02/2015  |  שמואל אבן  |   כתבות
מידע בעייתי נגד מאיר ברכה, אחיו של ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תנ"צ אפרים ברכה, הנוגע לפעולות בלתי תקינות שבוצעו בקואופרטיב דן ובחברות הקשורות, אינו מטופל כדבעי. גורמים המחזיקים במידע רגיש המעלה חשד למעשים חמורים חוששים להציגו בפני המשטרה, מחשש מידו הארוכה של האח, תנ"צ ברכה. כך נודע ל-News1.
10/02/2015  |  יואב יצחק  |   כתבות
השופט: שמאי בקר, בית משפט השלום בתל אביב
10/02/2015  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
דרור גרין
דרור גרין
הרהור על שיר עגום ביותר מאת דן פגיס    את השיר 'הקרב' קראתי בספר 'שנים-עשר פנים'    הכותרת 'הקרב' אינה מתאימה לשיר, שאינו מתאר קרב אלא תהלוכה של מתים
עולם מוסלמי [צילום: ג'ון מינצ'ילו/AP]
שי גולדשטיין
הערבים הם כוח הולך וגובר באירופה ואמריקה ולכן העולם המערבי מפנה לנו את גבו    אין לנו ברירה אלא להבין שאנחנו הולכים ומבודדים מול עולם מתאסלם
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il