|   15:07:40
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי
כתיבת המומחים
מה צריך לדעת כשמתכננים חופשה באילת?
[צילום: באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]

מים זורמים במאדים

כיצד עוצב שטח הפנים של כוכב-הלכת מאדים? במחקר חדש שפורסם באחרונה מציעים מדעני מכון ויצמן למדע מודל המסביר זאת
11/02/2015  |   מכון ויצמן למדע   |   כתבות   |   מכון ויצמן   |   תגובות
בתמונה: תמונת לווין של אולימפוס מונס שבמאדים, הר הגעש הגדול ביותר במערכת השמש - שגובהו גדול פי שלושה מגובה האוורסט. ייתכן שפליטת הגזים הוולקניים, ובמיוחד גז החממה גופרית דו-חמצנית, גרמה, לפני כארבעה מיליארד שנה, להתחממות פני השטח של כוכב-הלכת

   רשימות קודמות
  פירות, פטריות ומלחמות
  ימים ולילות
  שבילים מצטלבים
  איך עושה אלמוג?
  מילים נרדפות

מדוע פני השטח הקרים והעקרים של מאדים מכילים "ערוצי זרימה", "אגני ניקוז" ו"מישורי סחף" - מאפיינים הנראים כתוצאה של זרימת מים? במחקר חדש, שפורסם באחרונה במהדורה המקוונת של כתב-העת המדעי Nature Geoscience, מציעים מדעני מכון ויצמן למדע מודל המסביר זאת: ייתכן שגופרית - אותה פלטו הרי געש עתיקים לאטמוספרה של מאדים - חיממה את האדמה למשך זמן קצר, ובכך גרמה הפשרת קרח וזרימת מים.

עד לאחרונה היו הסימנים - שהותירו לכאורה המים הזורמים - בגדר תעלומה, שכן הדמיות אקלימיות לא הצליחו ליצור מצב שבו הטמפרטורה היא מעל לאפס, במיוחד בראשית קיומו של הכוכב, כאשר קרינת השמש הייתה חלשה יותר מכפי שהיא כיום. ד"ר איתי הלוי ממכון ויצמן למדע, בשיתוף עם ד"ר ג'יימס הד מאוניברסיטת בראון שברוד איילנד, ארצות הברית, שיערו שייתכן כי התשובה טמונה בהרי הגעש הכבויים שעל כוכב-הלכת, וכי אותם הרי געש מילאו, אולי, תפקיד גדול יותר מכפי שסברו בעבר, בעיצוב האקלים של מאדים.

בכדור-הארץ גורמות התפרצויות הר געש - המכילות תרכובות גופרית ואפר - לקירור האקלים. אבל באטמוספרה המאובקת של מאדים, ייתכן שלהתפרצויות הייתה השפעה אחרת. המדענים מעריכים, שאותן התפרצויות נמשכו כעשור, והיו קשות ביותר - פי כמה מאות מכוחה של התפרצות הר געש ממוצעת בכדור-הארץ. משמעות הדבר היא, שכמות הגזים שנפלטו מהרי געש אלה הייתה אדירה.

הדמיות של התפרצות הרי געש במאדים, שביצעה קבוצת המחקר, הראו כמויות גדולות של גופרית דו-חמצנית מתערבבות באטמוספרה. במחקרים קודמים נוטרלה ההשפעה המחממת שנוצרה בעקבות זאת, הודות להיווצרותם של חלקיקי חומצה גופרתית חוסמי-שמש (שנוצרו כתוצאה מתגובות של הגופרית הדו-חמצנית באטמוספרה). ד"ר הלוי וד"ר הד הראו שבאטמוספרה מאובקת, כמו זו שקיימת במאדים, החומצה הגופרתית יוצרת בעיקר שכבות דקות מסביב לחלקיקי אבק מדברי ואבק וולקני, דבר שמדכא את ההשפעה המקררת. על-פי המודל שפיתחו המדענים, השפעת התהליך התבטאה, בסופו של דבר, בהתחממות שהספיקה כדי לאפשר לקרח להפשיר - ולמים לזרום בקווי רוחב נמוכים, במשך עשרות או מאות שנים אחרי אותן התפרצויות.

נשימות עמוקות
ד"ר הלוי [צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]

חיידקים "נושמי" גופרית, הנמצאים בקרקעית האוקיינוס וממלאים תפקיד חיוני במחזור הפחמן של כדור-הארץ, יודעים להבדיל בין ארבעת האיזוטופים היציבים של גופרית, בהתאם לתנאי הגידול שלהם. כך מראה מודל חדש שפיתחו ד"ר הלוי וד"ר בוסוול ווינג מאוניברסיטת מקגיל שבמונטריאל, קנדה.

המודל החדש מסביר תופעה שנצפתה בניסויים מדעיים כבר לפני עשרות שנים: תוך כדי ה"נשימה", קולטים החיידקים מסביבתם תרכובת מסוימת של גופרית, גפרה (sulfate), ומשתמשים בגופרית שבתרכובת זו כדי להניע את התגובות המטבוליות שלהם. אך מפני שהחיידקים מעדיפים ו"צורכים" גפרה המכילה את האיזוטופים הקלים, משתנה בסביבתם הקרובה היחס בין האיזוטופים "לטובת" האיזוטופים הכבדים יותר. ניסויים מגלים, כי ככל שגובר קצב ה"נשימה", כך החיידקים נעשים בררניים פחות, ולכן משפיעים פחות על יחס האיזוטופים. לעומת זאת, השפעתם על יחס זה גוברת כאשר גפרה מצטברת בסביבתם. הבנת דפוסים אלה משמשת לשיחזור התנאים הסביבתיים של העבר, על סמך ריכוז האיזוטופים השונים של גופרית בשכבות גאולוגיות.

כדי להסביר את התופעה, שילבו המדענים מידע על תגובות ביוכימיות ועל נתונים סביבתיים השולטים בתהליכים המטבוליים של חיידקים צורכי גפרה, לבין ידע כימי על איזוטופים של גופרית אשר נקלטים על-ידי החיידקים בתוך תרכובות מסוימות, ונפלטים בתרכובות אחרות - בדיוק כפי שקורה כאשר אנחנו נושמים חמצן ונושפים פחמן דו-חמצני.

המודל החדש פותח אפשרויות רבות. בין היתר, ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בו לשם הבנת פעילות החיידקים כיום ובעבר הרחוק. בנוסף, אומר ד"ר הלוי, "בין השאר, אפשר ליישם את המודל כדי להבין את פעילות החיידקים המייצרים גז מתאן, הגורם לתופעת החממה, שהיא אחד הגורמים בהתחממות הגלובלית".

פורסם במקור: מגזין 'המכון' - מדע ותרבות בשפה ידידותית
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  11/02/2015   |   עודכן:  11/02/2015
מכון ויצמן למדע
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ברמת הגולן בכביש ממבוא חמה לכיוון אל חמה. כ-200 מ' אחרי הפניה ימינה לכיוון צמח מוקמת בימים אלה אנדרטה להנצחת זכרם של שבעת חילי שריון שנהרגו בתקרית אל חמה שהתרחשה באפריל 1951 לפני כ-64 שנים.
11/02/2015  |  אלי אלון  |   כתבות
עם דמעות בעיניים, התרגשות עזה בלב, ושיר אהבה לירושלים: השבט האבוד מגשים חלום בן 2,000 שנה - להגיע לכותל המערבי ולגעת באבנים הקדושות. בני שבט מנשה שעלו רק לאחרונה ארצה ממניפור שבהודו, הגשימו את חלומם והגיעו לראשונה לשריד האחרון מבית המקדש הראשון שבנה דוד המלך, ועליו עתיד להיבנות בית המקדש השלישי. "חלמתי להגיע לכותל, להתפלל ולנשק את האבנים במשך שנים רבות", אמר גדעון האוקיפ, כשדמעות בעיניו. "וזה באמת כמו חלום. זה פשוט מדהים, כאילו נכנסתי לתוך החלום שלי". יוסף טונגנונג הוסיף: "מאז ילדותנו ראינו את הכותל בתמונות שעל הקיר, והנה כעת ניתנה לנו ההזדמנות להתפלל בו".
10/02/2015  |  אתי דור-נחום  |   כתבות
לאחרונה הגיע טל ברנר, סמנכ"ל הכספים של חברת 'Get Taxi', להרצאה במסגרת סדרת מפגשי העשרה ייחודיים לתלמידי ובוגרי התוכנית לחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה. ברנר סיפר לסטודנטים ולבוגרים כמה הכרחי לשלב בין התחום הכספי לתחום הטכנולוגי: "אנחנו תמיד דואגים להיות בשיא החדשנות הטכנולוגית בתחום הכספים", ציין ברנר.
10/02/2015  |  מור רפאל שבתאי  |   כתבות
בחודש שעבר הכריזה WhatsApp שיותר מ-700 מיליון משתמשים פעילים שולחים קרוב ל-30 מיליארד הודעות, באמצעות האפליקציה, מדי חודש. זוהי ללא ספק כמות גדולה מאוד של הודעות שכוללות הרבה מאוד מידע אישי. למרות ש- WhatsApp החלה להצפין את המידע שנשלח באמצעות האפליקציה, זה עדיין לא מבטיח שההודעות והקבצים שאתם שולחים או מקבלים לא יגיעו ליעד הלא נכון.
10/02/2015  |  גיל נוילנדר  |   כתבות
מאז מחצית שנת 2014 חלה ירידה תלולה במחירי הנפט בעולם. למשל, מחירה של חבית נפט אמריקני מסוג WTI עמד לקראת סוף ינואר 2015 על כ-44 דולר חבית, לעומת כ-105 דולר לחבית בסוף יוני 2014. בשפל קודם, שנרשם במחצית פברואר 2009, מחיר החבית היה כ-34 דולר, בהשוואה לשיא של 140 דולר לחבית בסוף יוני 2008, ושפל של 18 דולר לחבית באמצע נובמבר 2001. בימים האחרונים חלה התאוששות מסוימת במחיר (נכון ל-3 בפברואר מחיר חבית נפט הוא כ-52 דולר). בכל מקרה, ניכר שמחיר הנפט הוא תנודתי מאוד וקשה לחיזוי.
10/02/2015  |  שמואל אבן  |   כתבות
פירות, פטריות ומלחמות  /  מכון ויצמן למדע
ימים ולילות  /  מכון ויצמן למדע
שבילים מצטלבים  /  מכון ויצמן למדע
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפי לאופרט
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי    השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים    או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה    ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il