|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
|
|
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
שמוליק קלדרון |
|
20/02/15 18:03
|
|
|
|
|
|
בתיה לנצט
היה לי הכבוד לשחק עם השחקנית בתיה לנצט בהצגה "טיפולים אחרונים" מאת א.ב יהושוע בימויו של עודד קוטלר בתיאטרון העירוני חיפה, בהצגה שיחקו גם יוסי ידין מתיאטרון הקאמרי, אמנון מסקין שמואל וולף אליס באומן ואני שמוליק קלדרון מתיאטרן חיפה.
אני זוכר היטב את המפגש הראשוני שלי עם הנפש האדירה הזאת בעלת הלב הרחב בתיה לנצט בחזרות הראשונות בתיאטרון חיפה, ראיתי אותה נכבשתי, שמעתי אותה מדברת למדתי כל רגע ממה שיוצא מהאשה הענקית הזאת, כל כך צנועה כל כך מסתפקת במועט, ומהצד השני נותנת בלי הרף עוד ועוד ועוד, האמת יש לי המון מה לספר על האשה הזאת, בעיקר משום שההצגה טיפולים אחרונים הועלתה לבמה 3 ימים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים, וכשחזרתי מהמלחמה, אני זוכר היטב שלכל חברי השחקנים היה קשה מאד לשמוע מה עברתי במלחמה הזאת אליה גוייסתי בצו 8 מיידי ביום כיפור 2 בצהרים, בתיאטרון שחזרתי רק בתיה לנצט היא זו שקיבלה אותי בזרועות פתוחות וחיבקה אותי וריגשה אותי כמובן בנתינה שלה, ועזרה לי במעט לצאת מ"הלם הקרב" אליו נכנסתי, ושלצערי עד היום 2015 לא יצאתי ממנו לחלוטין, יום יבוא ואספר עוד על הענקית הזאת הנפש המיוחדת עם האנרגיות הבלתי נשכחות וחוש הנתינה האונברסלי, אי מאחל לך בתיה לנצט עד 150 ובכלל . שמוליק קלדרון
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמוליק קלדרון
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
יורם מנהל ארכיון |
|
20/02/15 22:13
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שמוליק קלדרון |
|
21/02/15 18:42
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
יורם ארכיון הקאמר |
|
20/02/15 22:18
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
א.א.א. |
|
23/08/20 11:37
|
|
|
|
|
|
של בתיה ז״ל,יצא לי להכירה ולהיות עימה בקשר כמעט יומיומי.אוסיף כמה פרטים בהתאם למה שהיא סיפרה לי.1. אביה שהיה מנהל בנק אמיד בהונגריה,עזב את כל אורחות חייו ונהיה קומוניסט, ואכן ככזה חי כחקלאי פשוט במשק ביתם בהרצליה.[ עד סוף ימיה בלטה ההשפעה הקומוניסטית על כל תפישת עולמה.] 2.בהיותה בבריגדה בעת המלחמה במדבר הערבי,היתה אף נהגת משאית, ועסקה בהברחת נשק שנלקח מהאנגלים לאנשי ההגנה בא״י.3. היא מעולם לא החזיקה מעצמה כשחקנית,ובודאי לא כשחקנית טובה,אם כי מאד נהנתה ממעמדה ומהיחס לו היא זכתה עקב כך. 4.בראותה את מצבו העגום של השחקן המשורר אברהם חלפי,היא הלכה להיפגש עם גולדה מאיר, שהיתה שרת העבודה,והצליחה לסדר לו דירה ברחוב שלמה המלך בת״א. 5. השחקן שהיא חיבבה אותו ביותר היה בומבה צור שגרם לה לא פעם להעלות חיוך על פניה ולהוציאה מהעצבות. חברותיה הטובות מהתיאטרון עימן שמרה על קשר כל השנים היו אורנה פורת וחנה מרון.6. אכן גם בגילה המופלג היא נשארה מלאת חיוניות וסקרנות לגבי החיים והמשיכה כל העת ללמוד ואף לכתוב. היא נפטרה לפני כשנה,יהי זכרה ברוך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
א.א.א.
|
|
|
|
|
|
|
