|
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
|
|
|
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
|
|
|
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
|
|
|
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
אהוד |
|
11/05/02 14:38
|
|
|
|
הכתבה מנסה להטיל ספק בשיקול הדעת של כל מנהיגי ישראל בעבר. הטכניקה שהכותב נוקט היא לפתח נושא צר בצורה לא מאוזנת. בנושא כה רגיש, זהו חוסר אחריות לנתח את תורת הביטחון על רגל אחת תוך התעלמות מן ההיבטים האיסטרטגים שקיימים והוכיחו את עצמם.
עובדה שהמדינה קיימת למרות פוטנציאל כוחות של 400 מיליון מוסלמים ושל הנפט הערבי!!!
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד
|
|
|
|
2 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
11/05/02 20:18
|
|
|
|
נסיתי לתת במאמר זה מפתח להבין תופעה מורכבת. המפתח הוא נקודת מבט, אך אין הוא מתאר ומנתח כל המרכיבים באסטרטגיה של ישראל. בעזרת נקודת מבט זאת ניתן לנתח את כל המרכיבים האלה וזאת אעשה בפירוט בעוד חודשים אחדים בפרסום ספרי "תרבות הביטחון".
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
3 |
|
|
ארז רזניק |
|
11/05/02 20:31
|
|
|
|
המדינה קימת אבל תסתכל כיצד ותהליכים לוקחים זמן ולכן הכיוון של גרף הקיום נמצא בירידה.
יש הרבה מה לתקן וההכרה בכך היא תחילת הדרך.
|
|
כתוב תגובה ל-
ארז רזניק
|
|
|
|
4 |
|
|
כנור שני |
|
11/05/02 21:06
|
|
|
|
נער הייתי במלחמת יום הכפורים,
וגם זקנתי במלחמת אוסלו האחרונה.
ועדיין לא מבין אני אם שכל הוא העושה
את מלחמותינו או אלת המזל.
מלחמת יום הכפורים בה השתתפתי כממ טנקים
הבהירה לי כי רק אחריותם של הלוחמים
הצילה את מדינת ישראל מהשמדה ודאית.
(שכל לא היה גם לא מזל אלא רק אומץ )
לעומת זאת במלחמת אוסלו האחרונה ובמיוחד
במערכת ג''נין, לקח צה"ל את תורת הלחימה
הקלאסית של הלגיון הרומי.
הסיסמא- "האת עושה את המלחמה" אומצה
ע"י מפקדי צה"ל בג''נין, והשימוש המסיבי
שנעשה בדחפורי ה D-10 הממוגנים הציל
את חיילי היחידות המובחרות של הצבא
מתבוסה מידי האספסוף המתאבד המטורף של
הערבים, והנחיל לישראל נצחון והחזיר
את ההרתעה שאבדה לצה"ל.
מהכרותי את הלך המחשבה בצבא אני בטוח
כי הפעלת הדחפורים הינה אלתור של קצין
חכם שלמזלנו היה שם או אולי אפילו של
טרקטוריסט אמיץ שהחליט לקחת את היוזמה
בידיים והחליט להסתער עם סכין שלוחה
קדימה נגד המבנים הממולכדים.
לצערי לצבא אין תורת לחימה כי אין
יחידות המנווטות את האינטלקט.
אולם, אם היו יחידות כאלה בתחילת המערכה
בג''נין, הרי שמראש היו קובעים את ה "את"
(D 10 לצורך הענין ) כמתאימה ביותר
למלחמה זו.
|
|
כתוב תגובה ל-
כנור שני
|
|
|
|
5 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
11/05/02 21:37
|
|
|
|
בכל מלחמות ישראל, ממלחמת העצמאות ועד היום תפקדו ראשי המדינה ומפקדי הצבא באופן לקוי. את ישראל הצילו הלוחמים. מחיר הסוג הזה של המלחמה הוא יקר מאוד ובסופו של דבר הוא עלול להביא לקריסת ישראל. ראה בענין זה מאמרי "הרשות החמישית" ברשימת מאמרי באתר זה.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
6 |
|
|
דורי |
|
11/05/02 21:40
|
|
|
|
איפה אפשר לראות את הספר ?
תודה
|
|
כתוב תגובה ל-
דורי
|
|
|
|
7 |
|
|
א.פ. |
|
11/05/02 21:41
|
|
|
|
וכי מאימתי, מאז ימי בן גוריון, התיימר מי ממנהיגי ישראל לטעון שהפעלת צה"ל במלחמה היתה חלק ממדיניות מתוכננת ?
נראה כי רב פעולות הממשלה , בכל הנוגע למתן פקודות ביצוע לצבא , היו פועל יוצא של היסטריה פוליטית או של אוירה ציבורית.
מלחמת ששת הימים נכפתה עלינו ומצאה ממשלה בלתי מוכנה (בניגוד לצבא מוכן יחסית). מלחמת ההתשה - ישראל נגררה אליה. מלחמת יום כיפור - אפילו כשפרצה כבר, הממשלה לא עיכלה את דבר קיומה וסיבותיה. מלחמת לבנון - הרפתקאה אישית (שהתאפשרה על רקע חוזר כל יכולת תיכנון מדינית מכל הבחינות). האינתיפדה הראשונה - אירועים שהממשלה לא הבינה. האינתיפדה השניה - תיכנון פלשתיני שהממשלה אפילו לא חזתה.
אורי - על מה אתה מדבר ?
תמשיך לחקור, אבל תחליף כותרות ובחר מילים אחרות. כי המילים "מדיניות" או "תכנון" אינם רלוואנטים בכלל לממשלות ומנהיגי ישראל מזה 40 שנה...
|
|
כתוב תגובה ל-
א.פ.
|
|
|
|
8 |
|
|
קובי מיכאל |
|
11/05/02 22:03
|
|
|
|
ההגדרות המצוטטות במאמר הן בחזקת קצה קצהו של עניין, לכל הפחות בכל הקשור לספרו של יחזקאל דרור (אחד מסדרה של ארבעה) "אסטרטגיה רבתי לישראל".
אחת מהחולשות הממסדיות הבולטות של התרבות השלטונית בישראל היא הנטייה להעמיד סימן של שוויון בין ביטחון צבאי לביטחון לאומי ולטשטש את ההבדלים שבין אסטרטגיה רבתי לאסטרטגיה צבאית ולעתים עד כדי טקטיזציה של האסטרטגיה.
ביטחון לאומי הוא תצריף (הגדול מסכום חלקיו) של מרכיבים רבים ובכללם ביטחון צבאי, ועיצוב תפישת ביטחון לאומי מחייב חשיבה מערכתית אסטרטגית כחלק אינהרנטי מתרבות שלטונית וממסד פוליטי (בעניין זה בהחלט חסרה רשות חמישית כדוגמת זו המוזכרת במאמריך בנושא). בהעדרם של אלו, נוצר ואקום חשיבתי, אליו נשאבת החשיבה האסטרטגית הצבאית, שנמהלת בחולשותיה ומגבלותיה של האינטראקציה דרג צבאי-דרג מדיני בישראל ומשעבדת את החשיבה הפוליטית לחשיבה צבאית.
זרעי החטא הקדמון בהעדרו של מטה מקצועי לצדם של שר הביטחון וראש הממשלה, נזרעו בימיה הראשונים של המדינה, כשבן-גוריון בתוקף תפקידו כראש ממשלה ושר ביטחון, העדיף (ולא כאן המקום לפרט שיקוליו) להישען על עבודת המטה של המטכ"ל.
תכליתה של האסטרטגיה הצבאית היא מלאכת התחבלונות, שנועדה לנטרל את מקור העוצמה בשדה המערכה הצבאי באמצעות פגיעה בנכסיו החיוניים לאחר איתור נקודות התורפה ותכליתה להביא להכרעת היריב, שמשמעותה הבאתו למצב של חוסר אונים שאחריתו חוסר נכונות להמשיך והילחם. את התחבולנות הצבאית יש להמיר בתחבולנות מדינאית כשמדובר ברמת האסטרטגיה-רבתי, אלא שבמקרה זה מדובר בסביבת פעולה מורכבת הרבה יותר. סביבת פעולה בה מתקיימים הקשרים רבים בו-זמנית ואחד ממאפייניה הבולטים היא בעצם היותה סביבת פעולה דיאלקטית - סביבה בה מתקיימים בו זמנית מספר הגיונות פעולה ולעתים אף הגיונות סותרים. כדי לפרש ולהבין סביבת פעולה מורכבת שכזו, נדרשת מלאכת החשיבה המערכתית המורכבת, שאיננה יכולה להיעשות במתכונת חובבנית ולא אחראית ומחייבת מנגנון פעולה שכל תכלית קיומו היא לחשוב ולפרש מציאות סבוכה ולהעמיד בפני דרג מקבלי ההחלטות ניירות עמדה מנומקים, כאשר ההנהגה הפוליטית צריכה לקבל את אחריות ההחלטה, אלא שלצורך כך נדרשת הנהגה פוליטית שגם מבינה חשיבה אסטרטגית, גם פועלת ככזו ומאפשרת טיפוח חשיבה שכזו. בהיעדר הנהגה פוליטית שכזו, אין דרישה לניירות עמדה שכאלו ובעדרם של אלו, מונצח דפוס החשיבה הקיים ועולם כמנהגו נוהג.
|
|
כתוב תגובה ל-
קובי מיכאל
|
|
|
|
9 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
11/05/02 22:03
|
|
|
|
דורי,
אתה מתכוון, "לראות את כתב היד", כי הספר אמור להופיע בעוד חודשים אחדים. באופן טכני אפשר לראות את כתב היד אצלי.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
10 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
11/05/02 22:13
|
|
|
|
קובי ידידי,
מכיוון שאין בישראל חשיבה מערכתית בתחום הביטחון הלאומי והשרידות הלאומית, ומעולם לא היתה, אז הדרג המדיני לא רק סומך על תובנות המטה הכללי, אלא פועל לפי הערכותיו השגויות את יכולתו הצבאית של צה"ל. הערכות אלה מעולם לא היו מבוססות כי מנהיגי ישראל חסרו לא רק כלים לניתוח מערכתי אלא גם כלים להבנת תופעות צבאיות. והמדבר לא רק במנהיגים "אזרחיים" אלא גם במנהיגים שהיו לפני כן רמטכ"לים ואלופים. הדבר בא לידי ביטוי, לדוגמא במלחמת יום הכיפורים כאשר שר הביטחון, הרמטכ"ל לשעבר משה דיין, לא הבין מדוע נכשל צה"ל בנסיון הכושל לבצע מהלך הכרעה ב-8 באוקטובר 1973. אותם דברים אמורים לגבי מלחמת לבנון ב-1982.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
11 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
11/05/02 22:18
|
|
|
|
תורת הביטחון רלוונטית לא רק לתקופה של מלחמות יזומות או נכפות, אלא גם לתקופה שבין המלחמות. ותורה זאת, בין המלחמות, משפיעה על תפקודנו המתוכנן(מלחמת לבנון) והבלתי מתכנן (מלחמת יום הכיפורים) במלחמות.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
12 |
|
|
בילי |
|
12/05/02 00:34
|
|
|
|
אורי שלום !
כל טענותייך ,הגיוניות ומקובלות .
אולם מועיל לכולנו , לו היושבים על הכיסאות , אי שם במרומי הכנסת , היו מאחדים את שורות העם, משלבים ידיים , וחושבים יחדיו , איך פועלים בשיתוף פעולה לשיפור צה"ל , התמקצעותו , טיובו , ישום הפקת לקחים - פעולה שנמחקה כלות מהאנשים המתיימרים להבין בביטחון , ןכדומה .
הבעייה היא שכמו כל דבר במדינתנו היקרה, גם בצה"ל מתעסקים בפוליטקיה , ועל כן אין זמן לדברים האחרים החשובים יותר, ועל כן כך ניראינו , ניראים ונמשיך להיראות אם לא נתעורר ונחולל רפורמה .
שמדברייך - נחכים ונתחזק !!
|
|
כתוב תגובה ל-
בילי
|
|
|
|
13 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
12/05/02 06:02
|
|
|
|
בילי שבוע טוב,
כדי שנשלב ידיים במאמץ לאומי לנטרל את האיומים על מדינת ישראל דרושים היום שני תנאים:
א.שיופיע מנהיג ממגנט אשר יצליח לכוון את האנרגיה הלאומית שלנו לכיוון אחד.
ב.שתהיה תובנה ציבורית כללית שהגענולמצב של סיכון שרידותי גבוהה. תובנה זאת תתפתח או בדרך אינטלקטואלית או כתוצאה מסדרת אסונות כבדים. עד אז הפוליטיקאים יעסקו באינטרסים האישיים הקטנוניים שלהם.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
14 |
|
|
בילי |
|
12/05/02 08:54
|
|
|
|
אורי שלום !
בשנה האחרונה היה ניראה כאילו אנו עולים על דרך המלך בהיבט אחדות העם , אולם התבדינו- האמת טפחה על פרצופינו .
היה קיים רושם זעיר, כי עמינו מתלכד אל מול הצרה , אל מול הפיגועים , למול האסונות , והקטל הזה .
אולם מחשבתי ניגוזה אמש , בעצרת השמאל , הבנתי שהם עדיין לא מבינים , הם עדיין לא ניפגעו מספיק ,
מסתבר שתהליך "האינקובציה" תהליך החימום , עדיין לא הותיר רשמיו אצל "קואלציית השלום", ועל כך כואב לי .
כמה קורבנות עוד יש להקריב לעולה, עד שאלו יתפכחו ויחדלו לצאת לרחובות ולזעוק לשלומם של אלו המפגעים בנו?
עד מתי ?
ובנימה אופטימית זו אסיים .
שבוע שקט וטוב !
|
|
כתוב תגובה ל-
בילי
|
|
|
|
15 |
|
|
שש שש |
|
12/05/02 09:25
|
|
|
|
נדמה לי שאם בגוף ממלכתי (הרשות החמישית?)היה מתקיים דיון ממין זה המופיע כאן בעקבות המאמר של אורי מילשטיין, היינו יכולים להוביל את מהלכי ההיסטוריה, במקום להיגרר אחריהם.
|
|
כתוב תגובה ל-
שש שש
|
|
|
|
16 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
12/05/02 11:15
|
|
|
|
שלום בילי,
קואליצית השלום, כמו כל קואליציה אחרת מתחלקת לשתי קבוצות עיקריות:1. אנשים המאמינים בדרכם, 2. אנשים הפועלים למען האינטרסים האישיים והמפלגתיים שלהם.
הקבוצה הראשונה בקואליצית השלום הדלדלה מאוד לאחר שנה וחצי של פיגועים. חברי הקבוצה השניה לעולם לא ישנו את דעתם כי פעילותם מביאה להםרווחים אישיים ופוליטיים.
אגב, היום אנתח בערוץ 7 בשעה 13-14 את תופעת ההדלפות על נושאים ביטחוניים.
תחזיקי מעמד
אורי מילשטיין
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
17 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
12/05/02 11:19
|
|
|
|
בשביל שבערוצים הממלכתיים התקיימו דיונים רציניים שיביאו לתוצאות חיוביות לעם ישראל ולמדינת ישראל, צריך שבאותם ערוצים יהיו אנשים שיבינו את הוויית הצבא והמלחמה. כיום אין זה כך.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
18 |
|
|
גיל |
|
13/05/02 16:52
|
|
|
|
באמת החלטות אינן מתקבלות מניתוח מעמיק של המצב במובן הרחב שלו, ואכן ההחלטות של הקברניטים מתחשבות בנתונים הטקטיים במקרה הטוב, כאשר מעט מאד חשיבה, אם בכלל מוקדשת למימד האסטרטגי.
גם השיח הציבורי בישראל לוקה ברדידות יתר ולעיתים נדמה שמתנהל דו שיח שאינו מוביל לשום מקום בלשון המעטה.
נקודת אור אני רואה במכינות הקדם צבאיות שמחנכות למנהיגות ואמנם יש בהם סיכוי לריענון השורות.
אולם גם אנשים אלו הם מעטים מדי ורחוקים עדיין מנקודות ההשפעה.
המצב היום, בו התקשורת מנהלת את השיח הציבורי הרדוד, הגופים הממשלתיים נגועים כה עמוק בסיאוב, והמנהיגים קצרי הריאות מובילים אותנו כל הזמן על פי תהום פעורה.
גם ההצעה, הנכונה לשעצמה להקים רשות חמישית לא תצליח, מפני שאם המנהיגים שומעים רק לעצמם, הם לא יקימו אותה.
אורי, לפי דעתי חסרה הרוח. גם אם אדם הוא לא אדם דתי, כמוני, עליו להיות מחובר עמוק למקורות האומה. התנ"ך, הארץ, קדושת החיים ועוד המון ערכים שעם ישראל הקנה לעולם.
בלי הרוח לא יהיו מנהיגים, לא יהיה שיח ציבורי, לא יהיה צבא יעיל והכי חשוב לא יהיה מוסר אמיתי, חכם ובריא.
תאמר, הרשות החמישית, זה יהיה תפקידה.
מאה אחוז, אם תצליח לשכנע את אריק שרון, בנימין נתניהו או כל מנהיג אחר, להקים רשות כזו, לשמוע לה ולתקצב אותה כמו משרד התשתיות - אכן עשית גדולות ונצורות.
אם לא תצליח לשכנע מנהיגים, שאתה טוען שהם לא ראה מעבר לכתפם, עליך, בעל כרחך, לרדת שלב אחד מתחת בסולם :
לחפש דרך נוספת, אחרת, חכמה, קשה, עם המון עבודת שטח להביא למצב בו תוחזר הרוח, יעלה השיח הציבורי לרמה גבוהה יותר שתחייב את המנהיגים לחשיבה ולתכנון אסטרטגי טוב יותר.
יש המון כוחות חיוביים בעם הזה, הרבה כישרונות ואינטילגנציה, עם מוטיבציה גבוהה לא פחות. אולם, לא תצליח לנצל את הפונטנציאל שלהם בשל כל הגורמים שהזכרת במאמר ובשל חוסר יכולתך להקים את הרשות החמישית.
בכל אופן, מאמריך מעמיקים ונכונים. ונקווה שטיפות רבות יהפכו לים.
|
|
כתוב תגובה ל-
גיל
|
|
|
|
19 |
|
|
ניצה פלאי |
|
13/05/02 21:56
|
|
|
|
מאחר והאויב העומד מולנו כיום פועל בצורה בלתי רציונלית על בסיס "קמיקז",
נגיע מהר לנקודה שבה מדיניות הביטחון שלנו תהפוך מהר מאוד בלתי רציונלית בעיני העולם אך היא כנראה בלתי נמנעת,
דהינו או אנו או הם !!! -- שיוליך לשימוש בכלים גרעיניים ,
אם לא יהיה פתרון מסוג "דאוס אקס מכינה"
שיביאנו אל המנוחה והנחלה !!!.
בברכה
ניצה
|
|
כתוב תגובה ל-
ניצה פלאי
|
|
|
|
20 |
|
|
מוטי |
|
14/05/02 00:43
|
|
|
|
האם ישנה נוסחה שקובעת מתי תפרוץ מלחמה?
כלומר בכל המלחמות מאז ומעולם התקיימו התנאים הבאים:
א...
ב...
ג...
|
|
כתוב תגובה ל-
מוטי
|
|
|
|
21 |
|
|
ראובן גרפיט |
|
14/05/02 09:39
|
|
|
|
בעבר, חלקתי לא פעם על קביעותיו של ד"ר מלשטיין.
כאדם ששירת במילואים שנים רבות בחמ"ל פיקוד דרום נוכחתי, כולל במהלך מלחמת יום הכיפור, בתהליכי החשיבה של הפיקוד הבכיר, ובאופן עקיף, בהחלטות הדרג המדיני, וכמי שלמד את הנושא, לפני שנים רבות בבר-אילן,נכונה טענתו של מלשטיין.
בכל מלחמות ישראל, היתה חריגה משמעותית, כהענות ללחץ "מרידה?" של מפקדי צה"ל מהיעדים המקוריים של המלחמה. כך היה במלחמת השחרור, כיבוש חלקים מלבנון וסיני, כך היה במלחמת סיני (אריאל שרון למשל והגעה לתעלה), כך היה במלחמת ששת הימים (למשל כיבוש הרמה והגדה)וכמובן במלחמת יום הכיפור ומבצע של"ג שבה רימו את הממשלה וגנרלים כמו קהלני חיממו את הזירה שמולם.
לכן, א.: צה"ל חייב להיות צבא ממושמע.
ב.: חיבת להיות מערכת שיקולים פוליטית ברורה והכרעה פוליטית בחברה היהודית. דוגמה טובה מהיום - פורם אנשי הביטחון, כולם כאחד, דוגלים בנסיגה לגבולות ביטחון בגדה. גודל השטח שהמתנחלים יושבים בו בפועל, משטח הגדה, קטן משני אחוז (2%). למרות זאת שיקולים לא בטחוניים ולא ברמה האסטרטגית מובילים אותנו.
ג.: חשוב ביותר להגדיר את האויב, הסכנות הנצפות מימנו ומה הם האמצעים, אמצעי התגובה, ההרתעה, והאמצעים הפוליטיים שיש להשתמש ומהי נקודת ההכרעה. להמחשת הנקודה: איראן נתפסת בעיננו כאויב אסטרטגי עקב הצטידותם בטילים ארוכי טווח, בנשק גרעיני וכימי. האם זה באמת נכון? האם זו לא תגובה לאיום העירקי ואם זה נכון - האם הצטידות בעשרות מטוסי F15 ו 3 צוללות שאולי הן גרעיניות יכולים להביא הכרעה? מהי ההכרעה בחזית זו, רק ראו את המלחמה הארוכה ומליוני הנפגעים שהיו במהלך מלחמת אירן עירק - מה רבה יכולת הספיגה של האיראנים.
החזית הפלשתינאית - מדוע לא נבחן אסטרטגיה של נסיגה חד צדדית כולל פירוז הגדה ושליטה על המעברים כאמצעי מונע מלחמה, לבטח זה ימנע את תמיכת העולם ויחזק אותנו כלכלית ובטחונית.
החזית הסורית - האם באמת לא ניתן להגיע לפשרה? לי לא ברור וכנראה שמירב הפוליטקאים בארץ לא יודעים יותר ממני.
ד.: חשוב ביותר להאזין ולקבל את הטיעונים הערבים באוזן קשבת. מלחמת יום הכיפור היתה נמנעת או מסתימת ב 48 שעות לו הקשבנו היטב לסאדת, לנאומים שלו בפרלמנט המצרי שבו הזהיר מפורשות אותנו. וכן לא הקשבנו לחוסיין מלך ירדן.אילו כן, יכולנו למנוע את המלחמה, ולחילופין להכין היטב את חזית הדרום ואת חיל האוויר אשר משום מה יצא להתקפה מונעת ביום שישי ערב המלחמה ואולץ להשליך פצצותיו בים. כך היום, יש להקשיב לשליט סוריה, ללבנון ולבדוק היטב דרכי פשרה ואם לא - להגדיר באופן ברור לאויב מהו "הקזוז בלי" עילת המלחמה שלנו, שלא יהיה כמו בלבנון שמר ברק הפך אותנו לחוכא ואיטלולא - לבדיחה ,אשר הובילה להתקוממות הפלשתינאית.
מר מלשטיין - בסך הכל אתה עושה עבודה ברוכה!
צריך באמת פורם עם מומחים מכל התחומים הרלוונטיים, לפרוס את מלוא השיקולים ולהבהיר למדינות ערב, מה הם תנאי השלום ומה הם תנאי המלחמה שלנו, שלא יהיה מקום לספקות המוליכות אותנו ואותם להתלקחויות לא רצוניות, כמו למשל מלחמת ששת הימים.
|
|
כתוב תגובה ל-
ראובן גרפיט
|
|
|
|
22 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
14/05/02 10:20
|
|
|
|
שלום גיל,
לפני שהתחלתי לקדם את רעיון הרשות החמישית, פעלתי שנים אחדות לקדם רעיון שבישיבות יפתחו חשיבה צבאית מבוססת על המלחמות המקרא - מרדף אברהם אבינו לדוגמא (בראשית י"ד). אנשים רבים ואפילו רבנים וראשי ישיבות התיחסו לרעיון הזה ברצינות (הרב טל לדוגמא מהישיבה הגבוהה בנווה דקלים, או הרב יוסי שריד מהישיבה במבשרת ירושלים). אך בסופו של דבר שום ראש ישיבה לא העז לצלוח את הרוביקון בעיקר מפני חשש מעימות עם צה"ל ומשיקולים תקציביים. ללמדך שגם במקום שבו מצויה הרוח לכאורה, היא כיום במיתון עמוק.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
23 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
14/05/02 10:23
|
|
|
|
האפשרות שהעלת היא ריאלית מאוד, אך היא חרב פיפיות והיא תכה אותנו לא פחות משהיא תכה את הפלסטינים. כדי להימנע מן האופציה האיומה הזאת עלינו לרתום את מערכת הביטחון לאנרגיה האינטלקטואלית. האינטלקטט הוא הסכס מכינה של ההסטוריה
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
24 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
14/05/02 10:29
|
|
|
|
כל המלחמות פרצו בגלל שיקולי שרידות שהם אבני היסוד של התנהגות האדם. הן פרצו כאשר הצד התוקף סבר שהוא יכול לשפר את שרידותו על ידי מלחמה. ביתר הרחבה ראה את ספרי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות" מהדורה שלישית, 1999.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
25 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
14/05/02 10:36
|
|
|
|
|
26 |
|
|
ראובן גרפיט |
|
14/05/02 12:15
|
|
|
|
בתשובה למכתבך, ראה עיתון הארץ של 14.5.02, דני רובינשטיין מזכיר את ספרו של דן בבלי (עמוד ב3 בכתבה "כחצי מליון איש..") שם הספר "חלומות והזדמנויות שהוחמצו 1973-1967" ובו ביקורת על מחדלי ממשלות ישראל .
זה מצדיק את טיעונך.
|
|
כתוב תגובה ל-
ראובן גרפיט
|
|
|
|
27 |
|
|
ראובן גרפיט |
|
14/05/02 12:57
|
|
|
|
התשובה היא כן ולא.
נוסחה מתמטית אין כי זו מטריצה רבת משתנים וכידוע לך, אין מודל מתמטי היודע להביא לפתרון חד ערכי מטריצה רבת משתנים אשר המשתנים שלה משתנים בו זמנית.
אבל - יש גורמים מסיעים לדוגמה:
1) תנאים פוליטיים פנימיים של חוס רמנוחה, לחצים מבית שרוצים לנתב אותם החוצה.
2)אופיו של המנהיג והמנהיגות (דיקטטורה / פשיזם / דמוקרטיה ). בדמוקרטיה התהליכים ארוכים יותר וניתן לעקוב אחריהם בקלות יחסית.
3) המצב הכלכלי של המדינה - האם יש לה משאבים למלחמה מודרנית. כסף, דלק. תחמושת.
4)קיומם של לךוגיסטיקה הנדרשת לקיומה של מלחמה וההכנות הרלונטיות: אמצעי שינוע. מערכות גילוי והתראה. מיקומם של הטילים (אשר יש הכנות מראש על מנת להפעילם) ואמצעי הלחימה כמו ספינות / צוללות היוצאות בעוד מועד לים.
גיוס אנשי מילואים או הוצאות החילות מבסיסהם.
5) הכנת מערכות הגנה למטרות אזרחיות חשובות כמו נמלי ים ואויר, מאגרי הדלק, תחנות החשמל ועוד.
6) רכישות מוגברות בחו"ל של ציוד אסטרטגי.
בקיצור - עם יש עינים פקוחות ואוזן קשבת ונכונות להתמודד עם המציאות ללא טיוח - אין הפתעות. גם למחמת יום הכיפור היו סדרת התראות מראש - אבל לא התיחסנו.
|
|
כתוב תגובה ל-
ראובן גרפיט
|
|
|
|
28 |
|
|
גיל |
|
14/05/02 14:38
|
|
|
|
כשכתבתי על המכינה הקדם צבאית התכוונתי בתגובתי רק לנתינת דוגמה ולא למכינה קדם צבאית דתית או ישיבה. יש גם מכינות שאינן דתיות.
כך שהרבנים אינם בכלל מה שכיוונתי אליו.
בעיות התקציב אותם אתה מזכיר הם כנראה חלק מאי נכונות הממסד להשתנות, שהוא עניין צפוי ביותר.
כוונתי היא למציאת עוגן או מדף במשטח הנוכחי במציאות הקיימת, ואם אין מדף כזה או עוגן שכזו יש לבנות אותה. כולם יודעים שזו עבודה קשה, כמעט בלתי אפשרית. מה שהתכוונתי הוא שרבים מהאנשים בעם הזה יוכלו לעזור לך ואני בטוח שיש כוחות נהדרים כאלה.
|
|
כתוב תגובה ל-
גיל
|
|
|
|
29 |
|
|
ד"ר נו |
|
16/05/02 12:28
|
|
|
|
עם קביעותיך.
1)יש אלוצים שונים ומגוונים.לחצים מדיניים,אלוצים פוליטיים... אשר מחייבים תפיסה בטחונית אשר איננה בהכרח מתיישבת עם ניתוח אקדמי
2)באפגניסטאן לא הושגה שום הכרעה.זו רק שאלה של זמן עד שבן לאדן עצמו או יורשיו יחדשו שליטתם על המדינה.
מה חשבת,שפקיסטאן ואיראן שכנותיה,יאפשרו למשהו אחר לקום שם?
|
|
כתוב תגובה ל-
ד"ר נו
|
|
|
|
30 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
17/05/02 08:33
|
|
|
|
1. ניתוח אקדמי הוא שם אחר לניתוח שיטתי המבוסס על תובנות שעמדו במבחן. אין נושא שאינו מתאים לסוג זה של ניתוח. שאלה אחרת היא האם האקדמיה היום מספקת ניתוח כזה בתחום הביטחוני. התשובה שלילית ולכן אני מציע לכונן מבנה אקדמי שונה כדי שנשיג את סוג הניתוח הראוי.
2. אשר לאפגניסטן, אני יכול לדבר רק על מה שהיה. אשר להערכותיך להעתיד, נחיה, נראה ונעריך.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
31 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
17/05/02 09:59
|
|
|
|
אני מסכים למה שאתה אומר, אך אני מנסה ללכת הלאה ולשאול מדוע ההתראות לקראת מלחמת יום הכיפורים, לדוגמא, לא הובנו.
התשובה שלי: עקרון השרידות, הגורם להסתאבות הכרחית של מערכות. אם המערכת הפוליטית-ביטחונית לפני מלחמת יום הכפורים לא היתה מסואבת היינו מבינים את ההתראות לקראת המלחמה ופועלים למנוע את המחדל. אך לשם כך היינו צריכים למנוע את הסתאבות המערכות וזאת משימה הרבה יותר מורכבת.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
32 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
17/05/02 10:01
|
|
|
|
יחד עם קבוצת אנשים אני מנסה בעצם הימים האלה לבנות מדף כזה. אחד הביטויים של נסיוני זה הוא מאמרי וספרי. אך יש ביטויים אחרים, פוליטיים יותר.
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|