|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אורי וייס |
|
17/03/08 23:51
|
|
|
|
|
מלחמה ופשעים נגד האנושות. הוא גם מעל בתפקידו להגן על הנשים הנסחרות מפני סוחריהן-אנסיהן הנאלחים.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי וייס
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ע. סובול |
|
18/03/08 01:35
|
|
|
|
|
|
עד כדי כך שלא נותר עוד אלא להפעיל עליה את החוק החמישי
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ע. סובול
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הנ"ל |
|
18/03/08 09:36
|
|
|
|
|
"אות-קין שהטביעה מערכת משפטית במו ידיה על מצחה
כדי להגן על עצמה מפני נקמה על עיוות-דין,
בין שהעיוות נעשה בזדון ובין שנעשה בשגגה –
אין בו כדי להגן עליה מפני עצמה";
[צבי דוידין (דוידוביץ) , מראשוני המשפטנים בישראל]
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הנ"ל
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
את הקרקע |
|
18/03/08 06:52
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
מיכאל ב |
|
18/03/08 06:57
|
|
|
|
|
|
משטרה פרקליטות בית המשפט בסיוע ידידים מהתקשורת הם האלימים שעושים פה מה שהם רוצים. מתעלמים מיתר הרשויות תופרים תיקים ומנהלים את המדינה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ב
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אריה1 |
|
18/03/08 07:03
|
|
|
|
|
|
אותנו במתכוון. קביעות שיפוטיות אינן ביקורת. יש להן משמעות ביצועית מיידית. נוח לברק לכנות זאת במונח העדין ביקורת. כשבג"ץ שופט שלא ע"פ חוק מפורש אלא ע"פ הלכות שהוא קובע לעצמו ולנו (אקטיביזם שיפוטי להגדרתו) נוצר בלבול בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. זוהי אנטי דמוקרטיה. הניסיון של השופטים להגדיל את סמכויותיהם וכוחם תוך התנגחות ברשות המחוקקת - זוהי לא שמירה על הדמוקרטיה אלא פגיעה בה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אריה1
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
א מ רול |
|
18/03/08 07:10
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
ברק?? |
|
18/03/08 08:31
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
בר(ד)ק |
|
18/03/08 09:13
|
|
|
|
|
|
כמה הרוגים יהודיים עומדים במשוואה של ברק מול הזכויות לאויבינו. האיזון הקדוש של ברק מניח שהוא לא צד במשוואת ההרוגים אלא רק נותן הזכויות ולכן קל לו ליצור את ה"איזונים הדרושים" ב"מידתיות" הקדושה.הוא מוכן לנשוך שפתיים ולסבול (שיסבלו) אבל לא מוכן לוותר על יפות הנפש כאשר נפגעת זכות כלשהי של האויב. זוהי גישה פאטתית שלא מבחינה בין עיקר לטפל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בר(ד)ק
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
ישעיהו שלמון |
|
18/03/08 10:29
|
|
|
|
|
בסמכות "האדם הנאור" לבטל חוקים שקבעו נציגי הרוב כדי להגן על הדמוקרטיה מפני טפשותו של "האדם הסביר" ונציגיו ה"סבירים" בכנסת.
האדם הסביר חושב שכאשר יורים עליו הוא צריך להחזיר, אך האדם הנאור יודע שנקמה היא רגש נחות של אנשים שפלים.
האדם הסביר חושב שלפני שהוא נכנס לשטח אוייב, ראוי שהסיכונים שיוטלו עליו יהיו מינימליים, אך האדם ה"נאור" יודע שחיי "חפים מפשע" מאזרחי האוייב שווים יותר מחייו של חייל חמוש (שמבצע גם פשעי מלחמה מדי פעם).
האדם הסביר חושב שגירוש של אלפי אזרחים מבתיהם בשל גחמה פוליטית הוא עוול, אך האדם הנאור יודע כי האזרח המגורש מביתו הוא אוייב הדמוקרטיה ואוייב השלום ולהצלת הדמוקרטיה ראוי להגביל את השפעתו.
מישום מה האדם הנאור מזכיר לי מישהו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישעיהו שלמון
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
ע. סובול |
|
18/03/08 10:59
|
|
|
|
|
שמפיו יצאו הפנינים האלה:
"ישבתי במשפטי משמעת קודמים. הם פשוט לא הודלפו. היו מקרים יותר גרועים מזה, שעברו בלא כלום, נגמרו באזהרה ואף אחד לא יודע, לא שומע. ככה צריכים להיגמר דברים, כי ברגע שאתה מפרסם דבר כזה - באותו הרגע השופט נשרף".
וכשנשיא בית המשפט העליון בדימוס מדבר על ביקורת שיפוטית, האם הוא מתכוון למבקרים שיפוטיים כמו פולט הפנינים שפלט ביישוב הדעת האופייני לו את הפנינים הנ"ל ואת הפנינים שלהלן?
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ע. סובול
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
ע. סובול |
|
18/03/08 11:11
|
|
|
|
|
שמפיו יצאו הפנינים האלה:
"ישבתי במשפטי משמעת קודמים. הם פשוט לא הודלפו. היו מקרים יותר גרועים מזה, שעברו בלא כלום, נגמרו באזהרה ואף אחד לא יודע, לא שומע. ככה צריכים להיגמר דברים, כי ברגע שאתה מפרסם דבר כזה - באותו הרגע השופט נשרף".
וכשנשיא בית המשפט העליון בדימוס מדבר על ביקורת שיפוטית, האם הוא מתכוון למבקרים שיפוטיים כמו פולט הפנינים שפלט ביישוב הדעת האופייני לו את הפנינים הנ"ל ואת הפנינים שלהלן?
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ע. סובול
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מאיריקו |
|
18/03/08 11:38
|
|
|
|
|
|
באותה נשימה ניחשנושאתה "חכם קטן"...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מאיריקו
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
אודי, ירושלים |
|
18/03/08 12:06
|
|
|
|
|
הרפואה מכירה במחלת נפש שנקראת "סינדרום שטוקלהם".
תסמונת שטוקהולם היא תופעה בה אדם המוחזק בכפיה בידי אנשים זרים, מפתח אמפטיה והזדהות נפשית עם הנרטיב והמעשים של האנשים המחזיקים בו. סינדרום זה נובע מהרצון להזדהות עם החזק והשולט, כפי שקורה לילד בתחילת דרכו בחיים ביחס להוריו.
השם ניתן לסינדרום זה בעקבות המקרה שקרה ב-23 באוגוסט 1973 בזמן שוד בנק בשטוקהולם, שבדיה. ארבעה מעובדי הבנק הוחזקו כבני ערובה במשך חמישה ימים וחצי בכספת הבנק בגודל 3×12 מטר על ידי השודד (שהיה שם איתם).
ראיונות עם בני הערובה לאחר השחרור גילו את התופעה שהם חשו הזדהות עם החוטף ופחד מהמחלצים. מחקרים פסיכולוגיים על מקרים דומים הגדירו בברור את מאפייני הסינדרום:
בן הערובה מתחיל להזדהות עם החוטף כמנגנון הגנה (החוטף לא יפגע במי שמשתף פעולה).
בן הערובה מבין שהוא עלול להפגע במהלך החילוץ, ניסיון החילוץ יכול להפוך מצב נסבל למסוכן, אם לא יפגע מכדורי המחלצים אז החוטף המעוצבן עלול לפגוע בו.
השהייה ביחד, משפיעה על בן הערובה להאמין שהשקפת החוטף צודקת.
בן הערובה מנסה לנתק עצמו רגשית מהמצב על ידי הכחשה, הוא מדמיין שהכל חלום, ישן הרבה ומדמיין חילוץ פלאי. בהתאם למידת הזדהותו עם החוטף הוא יכחיש שהחוטף אשם ויאשים במצב את המחלצים והתעקשותם להעניש את החוטף.
מקרה מוכר נוסף של הסינדרום הוא המקרה של פטי הרסט. לאחר שהייתה בת הערובה של צבא השחרור הסמביוטי, הצטרפה הרסט לקבוצה מספר חודשים לאחר ששוחררה.
מר אהרון ברק סובל גם הוא מהסינדרום הזה, אם כי לצערנו אינו מאובחן כחולה.
כזכור לכל: מדובר באדם שבילדותו היה ילד יהודי בגטו קובנה שבליטא.
נראה שהילד הטמיע בצורה מושלמת את האידיאולוגיה של רודפיו ומשמש זה שנים מראשי הפועלים להשמדת ישראל ומחיקתו/ה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אודי, ירושלים
|
|
|
|
|
|
