|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אביגיל זילברשטיין |
|
24/06/08 13:48
|
|
|
|
|
אני קראתי את "ילדת חוץ" (בעמוד 114 ) בבית בצפת בטרם יצא הספר לאור והסיפור היה מאוד עצוב.
בגלל שאני הנכדה של הסופרת הגיע אליי עותק שלו לפני ההדפסה.
בדיוק היום סיפרתי לסבתא אורה שחברתי, ע"ר, שאוהבת לקרוא, התלהבה מאוד מכך שאני הנכדה של נינת הסופרת הארץ ישאלית העבריה הראשונה, נחמה פוחצ'בסקי, הידועה בכינויה נפ"ש.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביגיל זילברשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שגיא קופל |
|
7/07/08 19:46
|
|
|
|
|
המאמר הופיע במוסף "שבת" של מקור ראשון ושם פגשתי בו בראשונה.
נחמד לראות שיש מדיומים אחרים למציאת מאמרים חוץ מהעיתון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שגיא קופל
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
נביל נסראלדין |
|
24/06/08 17:41
|
|
|
|
|
אורה יקרה
כל הכבוד מאוד מעניין..
אשמח לקרוא את ספרך החדש
נביל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נביל נסראלדין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורה עשהאל |
|
25/06/08 01:25
|
|
|
|
|
|
אתה חסר לנו, מסתבר שהנך עסוק מאוד. ערב קריאת השירה האחרון, בו השתתפת באגודת הסופרים, בהנחיית דליס, היה מהנה בצורה בלתי רגילה. תודה על תגובתך לכתבתו של הרצל חקק שכאן. אני מקווה שנוכל להתראות בעניינים ספרותיים בהקדם. יש לי מחשבה לקדם תרגום של סיפור אחד לפחות, ואולי יותר, לערבית ואני משערת שתוכל לסייע בידי. הבה נתקשר בעניין זה בדוא"ל הרגיל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורה עשהאל
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אסתר ז. ויתקון |
|
25/06/08 03:20
|
|
|
|
|
הרצל חקק מתבונן בספר ביכוריה של אורה, במבט
מבין ואוהד את איכות הכתיבה והן את נושאיה.
הערכתו הכנה והמדוייקת ללא סופרלטיבים מעוררת
אמון בלב הקורא ושולח אותו לקרוא בפעם הראשונה
ואף השניה כדי לגלות היבטים שלא הבחין בהם
בפעם הראשונה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אסתר ז. ויתקון
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורה עשהאל |
|
25/06/08 08:55
|
|
|
|
|
|
לאסתר ויתקון - סופרת ומבקרת. אסתר, רשמתי דווקא 'סופרת' ו'מבקרת' ולא שמות תואר נוספים ואחרים, בצד שמך, על מנת לחזק את אמירתי הבאה: כחוקרת תקשורת אני שמה לב כיצד הרשת הכלל עולמית מעצימה ביקורת ספרותית. המיידיות, אפשרות התגובה והשיח, המרחב ותכונות נוספות של המדיום בו אנו מנהלות שיחה זו, מאפשרות לנו עתה, להרצל, לך ולי דיון ספרותי באותם נושאים המעניינים אותנו, את שאר הכותבים, ייתכן שאף חלק מאוכלוסיית הגולשים והתורמים להשבחת עבודתנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורה עשהאל
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
יעל שטויר |
|
25/06/08 06:04
|
|
|
|
|
|
לצערי לא יכולתי להשתתף בהשקת הספר וגם עדיין לא קראתי בו, אך מאמר זה הוא בהחלט מגרה לקריאה. עלי הצליחי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יעל שטויר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
משה גנן |
|
25/06/08 08:45
|
|
|
|
|
|
נא להחליף את תמונת המחברת - היא זוועתית, ואורה, עם שנותיה, הרבה יותר נאה בחיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה גנן
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
חני אשד |
|
25/06/08 09:19
|
|
|
|
|
אולי התמונה תגרום לזרים גמורים לקרוא את שיריה וסיפוריה של אורה. או להוריד אותה ומיד.
נהוג לא לומר שבחו של אדם בפניו (מדוע, בעצם?), אז אודה למי שהמציא את האשה המוכשרת הזאת, שעשתה ועושה מעשים רבים כל-כך להנאת האנושות. התרומות הגשמיות שלה והרוחניות - ישארו אתנו לזמן רב (ה"נצח" קטן עלינו).
בריאות ואריכות ימים - חני.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חני אשד
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
יעל ערן |
|
25/06/08 17:28
|
|
|
|
|
לאורה רבת וברוכת הכשרונות,
לא קראתי עדיין את הספר אבל הייתי בהשקתו. בשונה מהשקות ספרי השירה שלך, הפעם זה היה מפגש אישי משמעותי ועמוק עם הפיסות, השבר והקרעים של אורה. על פניו הפיסות והקרעים אוחו, בעמל רב-שנים לכדי שלמות אחת. עמל שיש בו הרבה אהבה ומסירות הדדית של המשפחה שבנית לתפארה. אני בהחלט בציפיה לקרא את הספר הזה שלך, ולחשב איך הוא מתייחס אליך, ואיך מיתקשר לשיריך. בהערכה רבה, יעל ערן
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יעל ערן
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
פוך |
|
25/06/08 22:44
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פוך
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
פוך |
|
25/06/08 23:08
|
|
|
|
|
את האחים שאינני יודע מי הוא מי וגם ולא ראיתם זמן רב הכרתי באמצעות תפארת שהגיעה מהקיבוץ למשרד המשפטים ואינני זוכר איך החיבור אל האחים ובסופו של דבר נישאה לבלפור.
מצאה חן בעיני הבקורת מאוד עינינית מענין לקרוא המושא. אז כה לחי תחזקנה ידיך, ושל עמי איש חיקך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פוך
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
אדלינה |
|
29/06/08 17:57
|
|
|
|
|
לאורה ולהרצל,
מאד התרשמתי מהגילויים היפים שמצא הרצל חקק בספרך אשר אך הוסיפו נדבך מעניין ביותר אל המאמר אשר רשמתי (מוקדם יותר) לספר זה עצמו.
ולכותבי מאמרי ביקורת ספרותית, להערכתי זהו הזמן להתעניין בספר הייחודי "פיסות אשה" ולרשום תגובות והתרשמויות מנקודת מבט שונה ואחר.
ככול שנרצה לקרוא את האחר, כך גם נבין עד כמה אנחנו מועשרים בתובנות עליהן לא חשבנו.
שלכם
אדלינה קליין
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אדלינה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורה עשהאל |
|
29/06/08 23:03
|
|
|
|
|
|
אדלינה כתבה את הביקורת הראשונה אודות ספרי פיסות אישה. היא התמקדה בנקודות ראות ייחודיות שלה. הביקורת מופיעה במדור ה"כתבות" של אתר אנ"י שהוא אתר איגוד נשים יוצרות בישראל. לצערי, מספר הנכנסים לאתר מועט ולכן חשיפת הכתבה על ידי מנוע החיפוש גוגל אינה מתאפשרת. שרות חשוב עשתה כתבתה של אדלינה לאתר אנ"י ולאיגוד שכן, כחוקרת תקשורת, הבחנתי בכך שאין לכתבה חשיפה נכונה, שאלתי את השאלות וקיבלתי את התשובות. יהיה צורך לעשות מספר פעולות על מנת לגרום ליתר שקיפות באתר אנ"י. בינתיים, למרות הנאמנות הרבה של אדלינה ושלי לאיגוד אנ"י, יהיה צורך להעביר רשימתה לאתר נוסף על מנת לאפשר לקוראים שאינם נכנסים לאתר אנ"י להנות ממנה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורה עשהאל
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
נילי אמיר-סגל |
|
29/06/08 18:59
|
|
|
|
|
כאשר קראתי את ספרך, אורה - לא ניחשתי כלל שאפגוש בו את ילדותי ואת המקומות והריחות המוכרים לי מאותם ימים בתל-אביב האחרת.
גיליתי באחד הסיפורים בספרך המיוחד עד מאוד בהסרת צעיפים ומסיכות, בדרך ישירה ועקיפה, מציאותית וסוריאליסטית ומפחידה לעתים עד מאוד,וכן עם רמזים של הומור הנילווה לכאב וגעגועים, את מראות ילדותי שלי.
נדהמתי לגלות לא רק מקומות ושמות מוכרים, אלא אותך אורה, כילדה ששיחקה עמי בילדות הרחוקה והקרובה עד מאוד.
ומדוע קרובה? זה כוחו של סיפור טוב ואמיתי המוביל אותך הקוראת אל עצמך מבלי ששמת לב לכך או מבלי שהתכוונת לפגוש בו גם את עצמך בנוסף לגיבורה שלו.כמובן שנגרמה לי התרגשות רבה, אבל יחד עם זאת שמחתי לגלות בסיפורים האחרים התרחשויות שאפיינו תקופה ומציאות, יחד עם חלומות והזיות שמובילים למחוזות רחוקים וקרובים גם יחד.
הסיפור "ים יבשה" הוא אחד מהסיפורים האוטוביוגרפים בספר,אבל כפי שכבר ציינתי יש בו הרבה יותר מכך, בעצם המפגש המיוחד של הקוראת-כותבת שמתרחש בו.
תודה לך אורה יקרה ויישר כוח!
שלך נילי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נילי אמיר-סגל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורה עשהאל |
|
29/06/08 23:10
|
|
|
|
|
לנילי
עדיין לא עיכלתי את המפגשים שלנו:
בילדות, בספרות, בצפת, בתל-אביב, בראשון לציון...
עדיין הכל חדש ומרגש ודמיוני מעבר לבדיוני.
כפי שהצלחת לבטא כל כך נכון- הכל עדיין בהדחקה ומבקש לפרוץ.
סיפור חזק, מדהים וכמעט בלתי אפשרי. אבל אנו נוכחים יום יום שהחיים יותר דמיוניים מהחלום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורה עשהאל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורה עשהאל |
|
30/06/08 15:48
|
|
|
|
|
נילי
את מתארת בפני את התהליך שבו אנו : כותבת וקוראת בראנו לעצמנו מציאות חדשה וייחודית בתוך עולם המציאות החומרי. עובדת היותנו יחד בילדות הרחוקה קשורה ללא ספק לחוויה המיוחדת הזו. כמו כן היותך קורא-כותב מכניסה אותך לקטגוריה מיוחדת של קוראים ומכאן שהחוויה התעצמה מתוקף היותנו כותבות-קוראות והיותנו בדינמיקה של יצירה בתהליך קבוצתי.
מעבר לכך המציאות הוירטואלית הנה מציאות בתוך מציאות והאפשרות שלנו ליצור קשר מילולי בצורה הנוכחית שהיא מציאותית לחלוטין, למרות היותה ממוחשבת, יוצרת סיטואציה מורכבת עוד יותר. התכתבות מעין זו, החשופה לקורא מזדמן אינה כהתכתבות אחד מול אחד בדואר האלקטרוני או הרגיל.
כך החברות שנקטעה בילדות נכנסת למהלך סוריאליסטי כמעט - תוצר המאה שלנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורה עשהאל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נילי אמיר-סגל |
|
1/07/08 00:14
|
|
|
|
|
לאורה היקרה
אכן, ספרך נקרא על ידי בנשימה אחת כמעט, לאחר שגיליתי בו לאט לאט סימני דרך מילדותי שלי ומתקופה מוכרת כל כך לי ולך.
עבורי, הילדות היא מקור של זכרונות טובים ופחות טובים, אבל מלווים בריחות ובאורות וצלילים מיוחדים מאוד.
את השכלת לחבר אותי למחוזות ילדות ונעורים השייכים לי, למרות שכתיבתך הרי מתארת נופים מוכרים לך ולך בלבד.
והנה קרה ה"קסם" של ההתחברות - קוראת כותבת...
על כך תבורכי.
שלך נילי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נילי אמיר-סגל
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
שרה שטרסברג-דיין |
|
30/06/08 22:51
|
|
|
|
|
הכתבה של הרצל חקק על ספר הסיפורים הראשון של אורה עשהאל מאפשרת לנו "להציץ" לתוך הסיפורים הללו ודרכן לחשוף טפח מנפשה התוססת, הסקרנית ומלאת התפעלות של אורה. הכרתי עד עכשיו את נפשה של אורה דרך העולם המקורי הססגוני והקסום של שיריה ושמחתי מאוד לגלות מימד אחר של אופקיה היצירתיים דרך מאמרו של הרצל חקק.
הכתבה מצליחה לעורר עניין ביוצרת וביצירתה ופותחת לפניני אופקים חדשים להסתכל בהן ולפרשן.
יישר כוח מכל הלב למחברת הסיפורים ולמבקר הספרותי הרציני והנאמן על תרומתם התרבותית המבורכת!
שרה שטרסברג-דיין
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שרה שטרסברג-דיין
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
נילי אמיר-סגל |
|
1/07/08 00:27
|
|
|
|
|
לאורה
אולי תהיה הזדמנות לערב קריאה מתוך ספרך, בפגישה אינטימית כמו זו שהייתה בביתה של רינה זינגר.
לדעתי, רצוי לערוך מפגשים אינטימיים כמה שיותר כדי לקרב ליצירה וליצור חוויה יצירתית עד כמה שניתן.
שלך בברכה
נילי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נילי אמיר-סגל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורה עשהאל |
|
1/07/08 08:39
|
|
|
|
|
|
המפגש הקרוב בחוג בית יהיה בעוד כעשרה ימים, ראי במידעון אנ"י. אשמח לראותך ונדבר. אורה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורה עשהאל
|
|
|
|
|
|
