|
עידן יוסף |
נוהל חדש של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית קובע הנחיות לבקרים בתחבורה ציבורית, אך פוטר אותם מאכיפת תקנות רבות בנוגע לזכויות וחובות נוסעים ונהגים הנוהל מחייב התנהגות ראויה ומכבדת מצ...
|
|
|
יוסי קנדלקר
אם נצליח להביט על הדברים הטובים ולשדר כלפי חוץ ואז כלפי פנימה קלילות ולענות על השאלה - "מה נשמע" ב-"הכל בסדר" ובאמת להתכוון לזה, לאט-לאט זה יהיה חלק מאתנו
|
|
|
דן מרגלית
ביבי איש המטרייה חייב ללכת, והדמוקרטיה במיטבה זועקת כי על עמיתיו לסיעת הליכוד לבחור "ברעך הטוב ממך"
|
|
|
רבקה-תפארת חקק
רשמתי את כל פרטי ההודעה: שמו של המודיע ושמו של הנפטר... אבל, רגע לאחר מכן, הוזעקתי לקבל פקס עם הודעה דחופה לשר
|
|
|
עמנואל בן-סבו
מהרגע בו הכריז גדעון סער על החלטתו להיפרד מ"המחנה הממלכתי" הוסרו כל ההגנות, שוחררו כל החסמים, הותרו כל הרצועות, תיבת האתרוג נפרצה והאתרוג השמור היה למשל ולשנינה
|
|
|
לורן גונר
כדאי לשתף את הילדים בהכנת משלוח המנות, האריזה חשובה לא פחות מהתוכן גם כשבוחרים חטיפים למשלוח מנות ניתן לבחור באופציות בריאות יותר שישמחו לא פחות את הקטנטנים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
רפרף |
|
18/06/14 09:55
|
|
|
|
על פי ההגדרה היועץ המשפטי לממשלה מייצג את האינטרס הציבורי בתחום המשפטי ובתחום החקיקתי. תפקידו להגן על אינטרס זה במידה וחקיקה כלשהיא מבקשת לפגוע בו. הטענה היא שסמכויותיו הנרחבות הן למען האזרחים. סמכויות אלו מעולם לא נדונו וגם לא הוגדרו בחוק. אלא תולדה של לחצים והשתלטות. כיון שכך לא העם ולא נציגיו העניקו לו סמכויותיו. היועץ המשפטי גם אינו נגיש במיוחד לאזרחים, עד לא מכבר משכנו לא פורסם ברבים, לאחר פניות פורסם, אך ללא דואר אלקטרוני נגיש לציבור. בולט העדר פיקוחו בתחום המהותי של מגע בין השלטון לאזרח – פיקוח על המשטרה, למרות שרשמית קיים לעניין זה משנה ליועץ. לאור הטענה כי למען האזרחים נועד פקוחו של היועץ המשפטי, כיצד הפכה להמשטרה לארגון פשע מפלצתי נגד האזרחים אשר איבדו כל תחושת בטחון?
עד לא מכבר רוב האזרחים חשבו שהם חיים במדינה דמוקרטית בה לרשויות יחס הוגן כלפי האזרחים. המשטרה נתפשה כמי שעושה כדי להלחם בעברינות גם אם ללא הצלחה יתרה בשל חוסר השתדלות יתרה, ובכל זאת מטרתה לתפוס עברינים למטרת הגנה על האזרחים. אזרחים ברובם חשבו שבבואם אל המשטרה הם מגיעים אל החוק ולא ידעו שהם מגיעים אל אירגון פשע. גם לא ידעו שמטרת כל חקירה משטרתית היא להביא בשכל מחיר להרשעתו של נחקר בלא להתחשב אם ביצע או לא עברה כלשהי. האזרחים לא ידעו שהמשטרה שניתנו לה סמכויות רבות להפעלת שליטה על אנשים מנצלת סמכויותיה לפשיעה. אי לכך האזרחים ההגונים ביותר שחשבו שהמשטרה באמת ובתמים מחפשת עובדות אמיתיות, והיו חסרי מודעות לסכנה הנשקפת להם, שלא ידעו להתגונן מפני פשיעתה של המשטרה. אדם יכול להיות בזמן הלא נכון במקום הלא נכון להיות בסביבה שבה התבצעו עברה/פשע או בסביבה שבה אדם נחשד על ידי מישהו לפי סימנים או החלטה שלו, או אף במקום שבו עבריין עושה כדי להעליל, להטיל אשמה מסיבות שלו כגון נסיון סחיטה. "תודות" למשטרה הקורבן עלול להנזק מאוד אף חייו עלולים לההרס. כל האמצעים שנועדו להבטיח מהימנות משמשים למשטרה אמצעים לזיוף מראית עין ככזו. המשטרה נוהגת ככל העולה על רוחה, מתנכלת לאזרחים תמימים, טופלת עליהם האשמות שוא. מה שמענין את המשטרה הוא להראות כביכול השגים בעוד ששלום הציבור ולוחמה אמיתית בעברינות ובפשיעה אינם מעניינה. תמיד ישנה פשיעה חדשה וזה משמש לה כסות להטלתה אשמה באנשים הלא נכונים.הפרות חוק של המשטרה הם בתחומים מעצרי שוא מתוך כונה להטיל אימה לגרום לחשודים להודות. אי שמירה על זכויות הנחקר. למשל לנחקר תם שלא בצע עברה אי הודעה לו שהוא נחקר באזהרה. אי נתינה לנחקר להתבטא לחץ על נחקר לחתום בלא הקראה של מה שנכתב ובלא מתן אפשרות לקרא.
ישנן שיטות חקירה אסורות כיון שאלו אינן עוזרות להגיע לאמת אלא מעוותות אותה. דוקא באלו משתמשת המשטרה כדי להגיע לתוצאות עליהן החליטה מראש, כדי להשיג כביכול "הודאות". חוקרים מפריעים לנחקרים להעיד או אף לענות על שאלות, מייד בגסות מתפרצים לתוך דבריהם כאשר חשים שיש לנחקרים הסבר הגיוני. חוקרי משטרה מתשאלים מספיק כדי שיוכלו להשלים ולהחליף בנתונים משלהם המתאימים לבניית תיק, יהיה זה לפי ספור מראה לתלונה או לפי תרחיש שהגו. שואלים עם התניות עם קביעה מראש מה קרה, גם מפעילים שיטה של התעלמות מתיקון הנחקר וחזרה והתשה על הקביעת שהחליטו עליה ורישום כפי כקביעתם. משלימים את רישום העדות לבד כאילו מסכמים את הנאמר, אלא שחוקרים רושמים את רצונם ובאופן שיותיר רושם כאילו הנחקר אמר זאת.
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
2 |
|
|
ראובן גרפיט |
|
18/06/14 10:00
|
|
|
|
שופטים הינם סך הכל בני אדם שהחליטו מסיבות כלכליות ושל כבוד ,או לחץ של האימא ללמוד משפטים ולהיות עורכי דין. חלק מעורכי הדין משיקולי נוחיות, כבוד, אי רצון להתחרות בשוק האכזרי בחרו ,ובסיוע של גורמים אלה ואחרים , נבחרו לשרת את הציבור כשופטים. רבים מידי מהם מתברר שהינם בינוניים אבל גם המוצלחים והנבונים והחכמים ביותר אין בידם כל כלי או יכולת , אינטואיציה , כושר נבואי או כל אמצעי רוחני אחר המאפשר להם לבחון לב וכליות. מחקרים רבים בנושא מוכיח כי תהליכי קבלת ההחלטות שגויות ונוטות לקפריזות.
כל תהליך משפטי הנמשך שנים גם אם הנחקרים/ הנאשמים יצאו זכאים בפועל הם ובני משפחותיהם נענשו עונש קשה ביותר. כלא אינו העונש החמור אלא אובדן המוניטין, אובדן הפרנסה, אובדן חברים, ריקון כל החסכונות והפנסיות כתשלום לעורכי דין ולהוצאות השוטפות. מי יחזיר לזכאים את כבודם כספם ומעמדם?
אילו אתם השופטים באמת ובתמים מחפשים אמת וצדק, הייתם מאפשרים לאלה הטוענים לחפותם להחקר על חשבונם עי FMRI. גם אם החקירה אינה מבטיחה 100% (ניתן לחקור פעם שניה באופן שונה) הרי היא עדיפה על שיקול דעתכם.
|
|
כתוב תגובה ל-
ראובן גרפיט
|
|
|
|
|
|
|
רפרף |
|
18/06/14 10:59
|
|
|
|
אתה חוזר על הצעה טוטליטרית זו והיא ממש זועתית. ה""טעויות"" כביכול אינן נובעות מטעויות אמיתיות אלא מרצון רע של נושאי התפקידים ברשויות. נגד זה יש פתרונות מנהליים. כאילו שאת תוצאות ה FMRI לא ניתן לזייף... היכנס אתה לתוך MRI או אולי אתה מעדיף להכנס לתוך מאכלת, וזה רק היבט אחד!
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
3 |
|
|
רפרף |
|
18/06/14 10:00
|
|
|
|
לדוגמא חוקר רוצה שהחשוד יאמר דבר מה הוא מנסה להשיג זאת על ידי שאלה מתנה אם לא קיבל את התשובה הרצויה הוא חוזר רבות על קביעתו ואם לא הלך הוא רושם זאת בסוף העדות בחלק השאלות כאילו שאל והנחקר ענה מרצונו בדיוק את התשובה הרצויה. כך יוצרים פסיפס בין עדות הנחקר לקביעותיהם ברמות שונות של השארה או שינוי ועיוות אמירות הנחקר. אלו יכולים להיות לא רק אמירות אלא כל דבר עדות, למשל גם ציורים שהנחקר מתבקש לצייר. גם כאן תחבולות שונות להשיג עדות מפלילה. למשל הגשת דף והחזקתו בדרך מסויימת המשרתת את מטרתם והוראה לנחקר לצייר מזוית מסויימת – הנחקר אינו יודע את הסיבה לכך ומציר אחר כך מתברר שהחוקר מחזיק את הדף ומסתיר בידו את הנייר בנקודה הכי חשובה כדי שהנחקר לא יוכל לצייר במדויק, או בקשה מהנחקר לתאר בטרם יציר כך החוקר יודע מה ברצונו לשנות, אחר כך חטיפת הדף מידיו וציור על ידי החוקר תוך שינויים כביכול קלים כשלמעשה הם מהותיים ביותר להתאמה לתרחיש המעוות.
קימות שיטות לודא שהחשוד אכן מסר עדות מפלילה מתוך רצון וידיעה ולא כהסכמה מחלץ. לדוגמא שיחזור המעשה אלא שהמשטרה מתחכמת גם לזה, המשטרה כופה את אופי השיחזור על החשוד ועליו לחזור על הוראות המשטרה. מכאן שלשחזור אין כל ערך. קיים מסדר זיהוי החשוד, מציבים כמה אנשים דומים העונים לתאור ועל המתלונן או העד שראה את החשוד להצביע מיהו החשוד. התחכמות המשטרה היא בדרך שמציבים רק אדם אחד העונה לתאור, הוא האדם אותו ברצון המשטרה להפליל, והשאר אינם עונים כלל לתאור. כך המתלונן או העד יבחר בבחירת המשטרה. המשטרה אף מבקשת מהמעבדה לקשור חשודים לממצאים במקום לבקש בצורה אובייקטיבית לבדוק אותם, תמימות היא לחשוב שפרפסור היס פעל כפי שפעל על דעת עצמו ולא נענה לדרישות.
המשטרה מתעללת ומטילה חיתתה על נחקרים. בין שיטות ה"חקירה" השתלחות הטחת האשמות בחשודים חקירות בצרחות אימים השפלות ואף מכות. במעצרים מניעת מזון וחמור מזה שתייה שינה כפיתה ממושכת ופגיעות גופםניות קשות ואף איומים ברצח. כמה אסירים ועצירים נמצאו מתים ולא ידוע כתוצאה ממשה. הכל כשר כדי לגרום לכך שאלו יתשו ויודו רק כדי שיעזבום. כלומר המשטרה מנהלת חקירות תוך שהיא פורעת כל חוק ומשבשת כל הליכים.
רק חקירות פשעים חמורים מוקלטות, אך גם כאן המשטרה מוצאת דרכים להתחכם. האמצעים: הוצאת נחקר מחדר החקירות ו"חקירתו" או ליתר דיוק הוראה לנחקר מה עליו לומר מחוץ למקום ההקלטה, החזרתו למקום לאחר ההוראות. נוסף על כך המשטרה מקליטה באמצעים המאפשרים עריכה – מחיקה והקלטה מחודשת. גם מפרידה בין הקלטת קול לצילום וכך אפשר לערוך מחדש וליצר תרחיש חקירה שונה. ליועץ המשפטי אין כל השגות. האין זאת כי ועדת השופט אגרנט קבעה שהיועץ אחראי רק בפני בית המשפט וההליך נתון לשקול בית המשפט? בית המשפט יודע לחפות על כל פשע של המשטרה ולהרשיע חפים.
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
4 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
18/06/14 10:53
|
|
|
|
אזהרה: יש לקרא את המשפט שלהלן בריכוז רב כדי להבין אותו, אבל בהחלט אפשר להבין אחרי פעמיים או שלוש: "הראיות לא אפשרו קביעת ממצא ברור בדבר השעה שבה המבקש אסף את המתלוננת ברכבו, או אפילו אם היא הצטרפה כבר באותו שלב למבקש". ולאחר קריאה חוזרת, ניתן להבין שעל פי השופט הנדל, לא ניתן לקבוע האם המתלוננת הצטרפה למבקש בשעה שבה הוא אסף אותה ברכבו, ושהראיות לא שללו את האפשרות שבשעה זו, המתלוננת והמבקש היו רחוקים זו מזה כרחוק מזרח ממערב. ומי שרוצה לקרא מאמר בו ניתחתי את דבריו אלה של השופט הנדל, ודברים נוספים שכתב באותו נושא, יכול/ה ללחוץ על המילה שלהלן: היגיון .
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
|
יוכבד |
|
18/06/14 12:32
|
|
|
|
|
|
|
|
אהוד פרלסמן |
|
18/06/14 14:29
|
|
|
|
חוששני שלא הבנת אותי. הדברים שציטטתי לא נכללו במאמר או הרצאה של השופט הנדל, אלא בהחלטה שהוא כתב לפני מספר שבועות במסגרת תפקידו כשופט בבית המשפט העליון. הקישור שנתת ליוטיוב לא עובד (לפחות במחשב שלי), ואילו הקישור שאתן לך כאן יעבוד גם יעבוד, ויפנה אותך להחלטה שכתב השופט הנדל, שבעמוד 9 שלה רשום המשפט שאותו ציטטתי. להלן הקישור: היגיון . כאמור בתגובתי הראשונה, את החלטתו זו של השופט הנדל ניתחתי במאמר שאני(!) כתבתי, ולהלן קישור למאמר זה: איגיון .
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|