|
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
אביבה רב. |
|
7/04/10 14:31
|
|
|
|
אי אפשר שלא להתרגש ממפגש ספרותי עם דמותה של אתי ה. אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לצרוב את ה"לזכור ולא לשכוח". אני מאוד מתקשה עם הרוח המפויסת שלה עם אלו שלא ניתן לסלוח להם.
|
|
כתוב תגובה ל-
אביבה רב.
|
|
|
|
2 |
|
|
מ.ש |
|
7/04/10 15:18
|
|
|
|
כתיבתה על "סבלו של אלוהים" זה באופן מובהק טקסט נוצרי (סבלו של ישוע, שהוא האלוהות)ולא טקסט יהודי בו "ה' הוא אל צבאות". כך גם יתר הכתיבה הדתית. זו כתיבה נוצרית באופן חד משמעי. איני מכיר את סיפורה של האשה יוצאת הדופן הזאת, אך היא היתה נוצרית, וגם בעלת גישה חברתית מתקדמת ומהפכנית (היא מדברת על המהפכה)
מיכאל שרון
|
|
כתוב תגובה ל-
מ.ש
|
|
|
|
|
|
|
איתן ק. |
|
7/04/10 16:31
|
|
|
|
אני מציע למגיב שפסק שמדובר בטקסט נוצרי לקרוא את ספרה של אתי הילסום , שיצא לאור בהוצאת כתר"השמים שבתוכי". אני מצאתי את עצמי קורא פעמים את הספר. יש שם טקסטים קשים של יהודיה . חשה עצמה יהודיה . יכלה לקנות את החופש. החליטה שהיא אינה עוזבת את הוריה היהודים ואחיה ועולה על הרכבת לאושוויץ. בעולם המטורף שבו היא היתה , אינך יכול לשפוט אותה .
כמו שלא תגיד על ביאליק שהוא כופר, כשהוא כותב ב-1903 "שמים בקשו רחמים עלי, אם יש בכם אל , אני לא מצאתיו" .
|
|
כתוב תגובה ל-
איתן ק.
|
|
|
|
|
|
|
אביגיל לוי |
|
7/04/10 17:12
|
|
|
|
אנחנו יושבים היום ספונים בבתינו ושופטים את הטקסטים שנכתבו בתחנה אחת , התחנה האחרונה לפני אושויץ. אני קראתי את הספר כבר במהדורה הראשונה שלו לפני למעלה מעשר שנים. ויש שם שיחות קשות עם אלוהים, כמו שלאיוב יש שיח קשה עם אלוהים.
|
|
כתוב תגובה ל-
אביגיל לוי
|
|
|
|
3 |
|
|
היתה חוסכת זבל |
|
7/04/10 15:27
|
|
|
|
|
4 |
|
|
מ.ש |
|
7/04/10 15:44
|
|
|
|
עם זאת, בשנים האחרונות צצה תעשיית זיופי כתבים מהשואה, לאחר שהחומר המקורי התפרסם רובו ככולו בשלושים השנה שאחרי השואה, עד שנות השבעים של המאה שעברה. לעיתים, כותבי הזיופים האלה הם סופרים מוכשרים ורבי השראה, אך אין זה חומר אותנטי. יש לציין כי מפאת חשיבות וקדושת השואה, מוציא חומר שואה חדש זוכה לכיבודים וטובין רבים. בישראל התפרסמו עוד לפני עשרות שנים חומרים הניראים כזיוף, מפאת חשיבות הנושא בישראל, והיוקרה שמקנה חומר כזה לכותבו.
אין לשלול על הסף את האפשרות שאתי הילסאם לא היתה ולא ניבראה, אלא פרי מוחו של סופר מוכשר, שרצה ללכת בעקבות הצלחת החומר על אנה פרנק מהולנד, תוך שילוב חומרים דתיים, נוצריים במובהק, שיפנו לקהל אירופי והומניסטי. כנראה מטעם זה, של חשד לזיוף, שנים רבות לאחר השואה, דחו הוצאות ספרים שונות את כתב היד ולא הוציאו אותו לאור.
מיכאל שרון
|
|
כתוב תגובה ל-
מ.ש
|
|
|
|
5 |
|
|
tityt |
|
7/04/10 17:03
|
|
|
|
אני מציע שתזמין אותו בכדי שיגן על התיזה שלו בעבודת הדוקטורט העוסקת בהכחשת השואה. בכל חור השמאלנים האלה חייבים לדחוף פלשתינאים. אולי תעשו ערב שואה ונקבה ביחד ותזמין גם את אירגון זוכרות. נזילוט הזה מעצבן. ביחוד שכל משפחתו של סבי מצד אימי, נפשות נשלחו לסוביבור באחד הטרנספורטים שיצאו מאמסטרדם.
|
|
כתוב תגובה ל-
tityt
|
|
|
|
6 |
|
|
מ.ש |
|
7/04/10 17:18
|
|
|
|
זה טקסט דתי נוצרי ברוחו.
|
|
כתוב תגובה ל-
מ.ש
|
|
|
|
|
|
|
מ.ש |
|
7/04/10 19:17
|
|
|
|
כנוצרי-קתולי בן המסדר הפרנסיסקני. יש כאן רוח חסד נוצרית, מחילה וסליחת חטאים, חמלה, שיחה אישית אינטימית עם אלוהים-ישוע, איזכור אלוהים "הניכנס לתוכי" בדומה לישוע הנכנס לתוכי, איזכור סבלו של האל למען בני האדם (על הצלב). גם אם אדם ברגע קשה במיוחד בחייו כותב תכנים שאינם מורשתו שלו, היהודית, הרי אין לכתוב כמעט טקסט כזה ללא ידיעת הבשורה של ישוע.
וכפי שכתבתי בהודעתי השניה, אין לשלול שהסופר הההולנדי "לו מסרה" אתי את כתב היד, כתב כאן טקסט שלו, פרי רוחו שלו, או שמדובר בפיברוק אחר כלשהו, של סופר שואה מוכשר.. כך, אין זה סביר שברגע הנסיעה או השהייה באושוויץ, כותב אדם את מילתו האחרונה, באושוויץ לא עסקו בכתיבת זיכרונות. הסופר פרימו לוי ב"הזהו האדם?" מספר למשל שבאושוויץ התנהגו אנשים יהודים בדרך כלל כחיות עסוקות בהשרדות, ולא בחמלה נוצרית. אמנם כהני דת ונזירות רבים נישלחו לאושוויץ, בין היתר כעונש על הצלת יהודים בשואה והתנגדות לאלילות הנאצית, אך אלה זכו לתנאים שונים מעט מהיהודים.
מיכאל שרון
|
|
כתוב תגובה ל-
מ.ש
|
|
|
|
|
|
|
תגובה ל.ש |
|
7/04/10 19:45
|
|
|
|
בכתבה צוין במפרוש שהיומן של הסופרת נכתב בווסטרובוק ,ולא במחנה ההשמדה אושויץ.
|
|
כתוב תגובה ל-
תגובה ל.ש
|
|
|
|
|
|
|
מ.ש |
|
7/04/10 20:09
|
|
|
|
"אתי הילסום בדרכה לאושויץ ב-1943... מסיימת בהתפייסות מוחלטת עם אלוהים: "אלוהים, הבטחתי שאבטח בך, והנה גירשתי מתוכי את הפחד והדאגה...".
|
|
כתוב תגובה ל-
מ.ש
|
|
|
|
7 |
|
|
אמה שם-בה אילון |
|
10/04/10 23:45
|
|
|
|
שלום איתן. תודה על הכתבה הזאת. מעניין היה לקרוא על המפגש שלך עם אתי. פעמים רבות המפגש עם כתביה של אתי מעורר שאלות, תהיות ובדיקה פנימית. האם אני הייתי נוהגת כך? מה באמת איפשר לה להתחבר כל כך עמוק לאהבת החיים בלב השואה? האם באמת מן הראוי לסלוח?
אני שמחה שהטקס שלנו מעורר הדים.
ושהדמות של אתי הילסום תוכל להגיע לעוד לבבות.
אשמח להכיר אותך.
כל טוב.
אמה.
|
|
כתוב תגובה ל-
אמה שם-בה אילון
|
|
|
|
|